עשירית האיפה חלק א ק

נפש, ע"כ תקנו שישתה הרבה עד דלא ידע מפני מה הוא שותה אי משום ארור המן או משום ברוך מרדכי וא"ש כנ"ל

[רנא] (יא) ועוד נ"ל לומר מה שתיקנו חז"ל לשתות יין בפורים, דהנה אין אומרים שירה אלא על היין, ופירשו בתוס' דהיינו אכילת מזבח מנחת נסכים ושתיית מזבח הנסכים, ואף דאין קורין הלל בפורים אבל קריאת המגילה הוא הלולא, ותקנו לתת משלוח מנות דבזמן שאין ביהמ"ק קיים שלחנו של אדם. מזבח כפרה שנותן לעניים, וכיון שנותן להם יין לשתות ודבר מאכל לאכול הרי היא אכילת ושתיית המזבח אחר שקורין את המגילה שהוא שירה כדאמרן והרוצה שינסך יין ע"ג המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין וטוב לב משתה תמיד אמן

[רנב] (יב) איתא במדרש (פ' אמור) כשרכב מרדכי על סוס של מלך אחשורש וכתר מלכות בראשו הי' אומר מזמור שיר חנוכת, אר"פ ובקריאת שמע הי' עוסק ולא הפסיק וכבר עמד היפ"ת בזה הלא כבר עסק בהלכות עומר כשהמן בא אצלו וכבר עבר זמן ק"ש, ונ"ל לפרש עפמ"ש הגאון נודע בשערים (פ' ויגש) כשראה יעקב אע"ה את יוסף כתיב שיוסף נפל על צואריו אבל יעקב לא נפל על צוארי של יוסף אמרו חז"ל שיעקב הי' עוסק אז בק"ש ופי' הוא ז"ל דיעקב אבינו הי' מתיירא פן תגבר אהבת יוסף אצלו גם על אהבת השי"ת לכן קרא ק"ש לקיים בכל נפשך ובכל מאודך המורה שבמדת אהבה היותר גדולה הוא להשי"ת להגדילה ולהאדירה עיי"ש, וזה כאן ג"כ כיון שנשא כתר מלכות בראשו ולבוש מלכות חפץ שלא ליהנות מזה כלל אלא שיתגבר בזה אהבת השי"ת ולכן עסק בק"ש והדבר ברור

[רנג] (יג) נראה לי בעזה"י טעם מה שהבחורים נותנים על פניהם מאסקעס בפורים, כי הנם של אסתר הי' ששידה נכנסה במקומה לאחשורש כדאיתא בזוה"ק וכן אלי' הנביא זל"ט בא בדמות חרבונה, ולכן המנהג בישראל שהבחורים ג"כ מכסים פניהם שלא להכירם בפורים, ועוד דבאסתר נרמזה בכתוב ואנכי הסתיר אסתיר וגו' וגם בישראל באותו הדור אמרו בגמ' דלא עשו אלא לפנים

[רנד] (יד) כתיב במגילה משפחה ומשפחה, ונראה לי לבאר כמו שנתפרש למעלה שהמן הי' באותו עצה להשקות את ישראל מיין רב כיד המלך כדי להכשילם בבנותיהן של עכו"ם, וכן בעצה שתבוא ושתי ערומה כמו"ש בגמ' דשניהם לדבר עבירה נתכוונו, וכיון ששבו בתשובה כתיב משפחה ומשפחה כמו שכתוב בתירה אחר המבול למשפחותיהם, ופירש"י קבלו עליהם ע"מ לידבק במינם וכן בוכה למשפחותיו דכתיב אצל המן ואמרו חז"ל להתיר להם עריות וכאן תקנו זאת לכן נאמר משפחה ומשפחה שהגדירו עצמן מן העריות ודו"ק וא"ש

לפ'

פרה

[רנה] (טו) ברבה (פ' חוקת) איתא בשעה שעלה משה למרים שמע קולו של הקב"ה שיושב ועוסק בפ' פרה האדומה, ואומר הלכה בשם אומרה ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתיים אמר לפניו רבון העולמים יהי רצון שיהא מיוצאי חלצי אמר לו חייך שהוא מחלציך הה"ד ושם האחד אליעזר שם אותו המיוחד עכ"ל, ובתנחומא מוסיף עוד אמר משה לפניו רבש"ע העליונים והתחתונים שלך ואתה אומר הלכה בשמו של בשר ודם, אמר לו צדיק אחד עתיד לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה אדומה תחלה ומסיים שם כמו ברבה עיי"ש וכבר עמדו בזה כל מפרשי המדרש לבאר את החידה הסתומה הזו, דקשה למה ביקש רחמים דוקא כששמע הלכה זו שיאמר ר' אליעזר שיהא מיוצאי חלציו, ועוד מה שאמר העליונים ותחתונים שלך למאי נפ"מ הדבר כאן, וגם מה שאמר ואתה אומר הלכה בשמו של בו"ד קשה הלא פשיטא שהתורה ניתנה להתחתונים וכבר קטרגו מלאכי השרת על משה שבא לקבל התורה והשיב להם תשובה שהתורה ניתנה דוקא לבני אדם ומה זה שהתפלא משרע"ה בכאן, ואען גם אני חלקי בזה ונ"ל לפרש עפמ"ש עוד ברבה שם ריב"פ פתר קרא בפ' פרה שיש בה משבעה שבעה, שבע פרות, שבע שריפות שבע הזיות, שבע כיבוסין, שבעה טמאים, שבעה טהורים, שבעה כהנים, ואם יאמר לך אדם חסר הן אמור לו משה ואהרן בכלל שנאמר וידבר ד' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חוקת התורה עכ"ל, פירוש דמשה ג"כ בכלל שבעה הכהנים דמשה שמש ג"כ בז' ימי המלואים. ובזבחים ס"ל לרב דמשה רבינו כ"ג הי' עיי"ש א"כ הוא בכלל הכהנים, ובידי משה פירש וז"ל לפי שהתורה נדרשת במ"ט פנים כנגד נו"ן שערי בינה ושער הנו"ן הוא סוד פרה אדומה ונקראת שער התעלומה ואין אתה רשאי ליכנס ולא נתגלה שער זה לשום אדם רק למשה כמש"נ לך אני מגלה ולאחרים חוקה, ומזה משמע שמשה רבינו נכנס לשער הנו"ן שהשיג טעם פרה אדומה. אבל לפי הנוסח במדרש תנחומא בזה"ל שבעולם הזה לא נגלה לשום בן אדם טעם הפרה אלא לעוה"ב ד"א דברים שלא נגלה למשה נגלו לרע"ק וחביריו דכתיב וכל יקר ראתה עינו זה רע"ק ופי' בידי משה דהוא בגמטריא רע"ק ומשה רבינו ואותיות ראשונות בגמטריא ר"ע שהשיג לראות הפנים משא"כ משרע"ה דכתיב וראית את אחורי, ושמעתי אומרים במה שאחז"ל ליהודים היתה אורה ויקר זה תפילין ומשה רבינו השיג קשר של תפילין ורע"ק התפילין עצמו, ובשמחת הרגל, להגאון רחיד"א ז"ל דכ"ל בגמטריא נו"ן שרע"ק נכנס לנו"ן שערי בינה ע"כ, ועתה א"ש שאמר העליונים והתחתונים שלך כלומר בנו"ן שערי בינה נכללים כל העולמות והשער הנו"ן נעלם מעין כל חי ואיך ישיג אותו בן אדם בשלמא כל התורה כולה שפיר אבל שער הנו"ן על זה נאמר לא יראני אדם וחי, אבל ר' אליעזר שהי' רבו של רע"ק התחיל בפרשת פרה אדומה כי השיג אותו למה שלא זכה משה רבינו לכן התפלל משה שיצא הצדיק הזה מחלציו, וכ"ת למה לא התפלל על ר' עקיבא הלא במנחות (דף כ"ט) איתא ג"כ שמצא משה רבינו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות