עשירית האיפה חלק א צח

מסממני הקטרת, כי י"א סממנים דקטרת להתגבר על בני המן והמן ימ"ש שהם י"א, ולכן עם בני ישראל בראיתם שצרתם צרה עשו תשובה לתקן את אשר עותו, ומרדכי ראש בשמים תיקן חטא ע"ז שמסר נפשו ולא יכרע ולא ישתחוה לו, ואף כי הי' יכול לברוח כמו דניאל שברח ולמ"ל לסכן עצמו, אבל בכיוון השליך נפשו מנגד לתקן חטא ע"ז כאמור, ועל שנהנו מסעודתו של אותו רשע צומו ע"ז שלשת ימים לילה ויום כנגד שבע ימים חוץ שבת וכמו"ש במנות הלוי דבשבת לא באו ישראל למשתה אחשורש, והדר קיבלו עליהם התורה בימי אחשורש ברצון, ואח"כ כששבו בתשובה גברו על המן ועל זרע עמלק והיתה אורה ושמחה וששון ויקר, אורה זו תורה שקבלו מחדש ועול המצות שהן העיקר לישראל מילה ותפילין שהם אותות ושמחה של מצוה לתקן שמחת סעודתי של איתו רשע ומשלוח מנות דברי מאכל כשרים, ומתנות לאביונים לתקן את עשרת אלפים אשר אמר המן כנודע ששקלי ישראל דחו את שקלי המן הרשע וכיון ששבו בתשובה שלימה חתם הקב"ה יתעלה על המגילה בסופו דברי שלום ואמת שהם שני שמותיו של הקב"ה שמרמז לאחר שימחה שמו של עמלק ויהי' אח"כ עולם התיקון כמו שמסיים בהגדה ש"פ ואתא הקב"ה ושחט למה"מ ויהי חירות כמו שהיתה במ"ת חרות על הלוחות חירות משעבוד גליות חירות מן מלה"מ, ויתעלה כסא של מלך מלכי הקב"ה ונשגב ד' לבדו באין ממשלת זרים ובא לציון גואל בב"א

[רמה] (ה) ובדברי מהר"ל ז"ל הנ"ל נבין היטיב מ"ש (פסחים ה ע"א) דתנא דבי ר"י בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון, פירש"י ג' ראשון שביתת הרגל דפסח. ושביתת הרגל דחג ונטילת לולב שנקראו ראשונים זכו לשלשה ראשון להכרית זרעו של עמלק, לבנין ביהמ"ק ולשמו של משיח, ופי' במהרש"א וז"ל עשו נקרא הראשון המשעבד אותנו והקב"ה ידין אותו ויכרית זרעו דבניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל, והוא טעם השבתת שאור בפסח כי שאור שבעיסה הוא היצה"ר כחו של ס"א שרו של עשו שיכרת בזמן הגאולה עכ"ל, וק"ל הלא המצרים הם הראשונים שעבדו בנו, אלא ודאי דקאי על עמלק דהוא זרע עשו וכתיב בו ראשית גוים עמלק והוא שאור שבעיסה, וגם המן הי' מפלתו ביום א' דפסח דעשה תיכף התליה לעצמו, וביום ב' ביום הקרבת העומר נגמרה מפלתו, והתנא חושב כסדר מצוה ראשונה בכניסתן לארץ להכרית זרעו של עמלק בזכות הפסח, ובנין ביהמ"ק אח"כ בזכות סוכות כי גם ביהמ"ק נקרא סוכת שלם, ולולב מרמז לעתיד לבוא כפי' המהרש"א שם ובמסורה וישבת המן ממחרת ביום הבאה עומר ומרמז להמן כדאמרן כי העומר ראשית קצירכם ודבר שבראשית דוחה הראשית כדאמרן, גם לכפר על סעודות אחשורש ששיעור מאכלו של הדם עומר לגלגולת ודחה עומר זה האיסור של הסעודה כאמור

[רמו] (ו) והנה מרדכי מיחסו הכתוב משני שבטים שבט בנימין מאבי אביו ומצד אמו משבט יהודה. יטעם הדבר נ"ל כי זכות שני השבטים עמדו בזה להכרית עמלק, זכות בנימין הצדיק כמ"ש בגמרא ובמדרש שלא השתחוה לעשו, וזכות דוד מלך ישראל שלא הרג לשמעי ונולד ממנו מרדכי, וכיון שני השבטים זכו להכרית זרעו של עמלק שהוא במוקדם לבנין ביהמ"ק כמ"ש בסנהדרין לכך זכו שני השבטים להיות להם חלק בביהמ"ק כי כל העיר ירושלים והמקדש בחלקו של יהודה וגם בחלקו של בנימין דגם אמה אחת במזבח הי' בחלקו של יהודה והשאר בחלקו של בנימין להורות ששניהם יש להם חלק במחיית עמלק כדאמרן, ובשביל זה הטעם נ"ל דעושין שני ימים פורים דעיירות המוקפות חומה מימות יהושע ב"נ בט"ו והוא זכר ג"כ לירושלים שהי' אז מוקף בימי יב"נ, ושאר העולם בי"ד, כיון שיהושע הי' הראשון שלחם בעמלק וגם ירושלים עיר דוד שהוא ג"כ לחם בעמלק וגם בזכות שהחיה את שמעי כאמור נתנו ליהושע ולדוד זכרון ביום ט"ו, ולשבט בנימין ולשאר ארץ ישראל ולכל העולם בי"ד וא"ש כנ"ל, וברבה (פרשת בא) יפה כלבנה במלכות מדי שאסתר דומה ללבנה כשם שלבנה מולדתה לנ' יום כך כתיב באסתר ואני לא נקראתי וגו' זה נ' יום, ונ"ל דבשביל זה נעשה הנס בט"ו בניסן בעת שהלבנה במילואה וכן יהושע ודוד נדמו ללבנה כנודע דברי חז"ל פני יהושע כפני לבנה (ב"ב ע"ה ע"א) ובמלכות ב"ד כתיב כירח יכון לעולם ועד (כמו"ש רבה פ' בא)

[רמז] (ז) ומה שנעשה הנס על ידי אשה, נ"ל עפמ"ש במדרש כל השירות שעברו קרויות בלשון נקיבה לומר לך מה הנקיבה הזאת מתעברת ויולדת וחוזרת ויולדת כך הן ישראל הצרות באות עליהן והיו אומרות שירה בלשון נקיבה אבל התשועה העתידה לבוא קרוי' לשון זכר ואין אחריה שיעבוד שנאמר ישראל נושע בד' תשועת עולמים עכ"ל, והנה אנו אין אומרים הלל בפורים ומבואר בגמרא הטעם דאכתי עבדי אחשורש אנן, ואמרו חכמי אמת שבמגילה יש תי"ו גדולה במלת ו'תכתב אסתר המלכה וחי"ת גדולה במלת 'חור שמרמז על גזירת ת"ח שנשאר שם עוד מהעמלקים וכן כל הגזירות ר"ל והשמדות בשנת תתנ"ו וגזירות והשמדות ספרד בשנת רנ"ב וכמוהם הכל הי' מצד עמלק, וא"כ גאולת פורים לא היתה עדיין גאולה שלימה, ורמזה שמואל הנביא שאמר לאגג כן תשכל מנשים אמך, ופירש בתפארת יונתן שנאמר לו במראה הנבואה כמו שהיא הולך עתה לאבדון כן ילך נכדו המן לאבדון ע"י אשה צדקת שהיא אסתר, ובזכות נשים צדקניות נעשה נס לישראל כן נזכה במהרה לגאולה שלימה בב"א

[רסח] (ח) כתיב בתורה ויאמר ד' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים. וקשה להבין כיון דכתיב זכרון בספר הלא הדבר מפורש היטב ומה זה שאמר באזני יהושע ומה מסר לו, ובשם הגר"א ז"ל מפרשים שאמר לו שלא לקרות זכר בקמץ דמשמע דוקא הזכרים אלא זכר דוקא בסגול, וגם זה קשה מאוד הלא כל התורה כולה צריך למסור איך לקרות ומאי רבותי' דפרשה זו, ונ"ל לבאר דאיתא במדרש רות (פרשה ג) וז"ל מה עשו מרדכי ואסתר כתבו אגרות ושלחו לכל בני הגולה ואמרו מקבלים אתם עליכם להיות עושים את שני הימים [של פורים] שלחו ואמרו לא דיינו צרותינו של המן אלא שאתם מטריחים עלינו לעשות שני