עשירית האיפה חלק א צ

תחת כ"ג ביוה"כ הלא ודאי אינו מביא מנחת חינוך ביו"כ משום דאין קבוע זמן ואינו דוחה שבת ויו"כ דאי אמרת דמביא ודוחה באמת שבת ויו"כ א"כ מאי האי דבעי תלמודא בפ"ק דיומא אירע בו פסול אחר תמיד של שחר במאי מחנכין אותו והלא צריך להקריב חביתי חינוך ויחנכו אותו בהם שיקריב בשמונה בגדים אלא ודאי אפי' לא הביא ג"כ כשר עכ"ל, כמו שכתבתי מזה למעלה

[רב] ובאור שמח יצא לדון בדבר חדש וז"ל ונראה לדעתי דאף אם נאמר דעשירית האיפה מעכבא ובלא זה אינו נמשח לעבודה ואינו כהן ומעכבא מ"מ לא עדיפא מקדוש ידים ורגלים דאם אינו מקדש עבודתו פס לה ומ"מ אמרינן כ"ג שלא קידש ידיו ורגליו בין עבודה לעבודה עבודתו כשירה דאמרינן (זבחים דף י"ט) שנאמר חק עולם לו ולזרעו ולדורותיו דבר המעכב בזרעו מעכב בו דבר שאינו מעכב בזרעו אינו מעכב בו וא"כ כאן דכתיב זה קרבן אהרן ובניו אמרינן דבר המעכב בבניו מעכב בו והקרבן חינוך שמקריב לתחלת הכנסו לעבודה שלא עבד מימיו מעכב בין בכ"ג ובין בכהן הדיוט שאם עבד עבודתו פסולה, אבל אם הי' כהן הדיוט ואחר זה מה שנכנס לעבודת כ"ג הי' בלא מנחת חינוך זה אינו מעכב בהמנחה זו אינו נוהג בכהן הדיוט. וכן מוכח ממ"ש במדרש שמואל דעלי נתמנה בעצרת לכה"ג אע"ג דאין קרבן חינוך קרב בעצרת דהוי כמו נדרים ונדבות דאין קריבין ביו"ט עיי"ש, ועוד האריך בזה, ואף כי דברי חכמה אמר מ"מ לבי מהסס בה ראשית דלא לישתמיט אחד מן הפוסקים או המפרשים שיבדילו בין כ"ג לכ"ה לענין מנחת חינוך, ועוד דאיתא בפירוש ביומא דכ"ג שלא קידש ידיו ורגליו ביו"כ בין עבודה לעבודה עובר בעשה ואיך נאמר לו שיעבוד בלי מנ"ח ויעבור בעשה כמי התם דישנו עשה, אלא מאי אית לן למימר כיון דמרבינן ביו"כ דסגן הנכנס תחתיו אף שלא נמשח ולא נתחנך כשר גם בלי מנחת חביתין ג"כ כשר, א"כ אין ראי' מיו"כ כלל דכ"ג דוקא ביו"כ רבי קרא אבל בכל השנה כלל אם עבד ג"כ עבודתו פסולה, וממילא מאי דהביא ראי' מעלי הכהן שנתמנה להיות כ"ג בעצרת ל"ק כלל דאיכא למימר דלא עבד כלל עבודתו ביום זה דשאני ביוה"כ שצריך דוקא כ"ג, א"כ י"ל דנתמנה ולא עבד עבודתו עד יום מחר עד שהביא עשירית האיפה, וכ"ת הלא ע"כ לבישת בגדיו של כ"ג ביום חניכתו אין מחנכין אותו עוד לעבודה. דהלא דעת רש"י ביומא דריבוי שבעה שהוא משמש בח' בגדים א"כ צריך ע"כ לעבוד עבודה בח' בגדים ואם לאו אינו נתרבה, א"כ הי' צריך עליו לעבוד עכ"פ עבודה אחת, ליתא דהלא נתרבה לכ"ג אם תאמר שנתרבה שבעה קודם עצרת הלא כבר יכול להקריב עשירית האיפה ואם היום יום ראשון של ז' ימי ריבוי או משיחה, עכ"פ בדיעבד בפעם אחת ג"כ כשר הלא חזון למועד עוד ו' ימים אחר עצרת לעבוד, אלא מחורתא שבין כ"ג ובין כ"ה בלי מנחת חינוך עבודתן בכל השנה כולה פסולין, ושאני יו"כ דגזה"כ היא דכתיב אשר יכפר והיינו כהן גרידא שלא נמשח ולא נתרבה ולא הביא קרבן חינוך כשרה עבודתו וברור

[רג] ובירושלמי למי כאן מבואר שבכ"ג ביום חניכתו לשני דברים ביום אחד לכ"ה ולכ"ג אינו מביא אלא שתי עשירית האיפה אחת לחניכתו ואחת לחביתין, וכן הובא בכ"מ כאן דכשר כה"ג בשתי מנחות, אבל בגמרא שלנו איתא בפירוש שצריך להביא שלש, וכתב באור שמח וז"ל ונ"ל דתלוי אם אבנט של כה"ג ושל כ"ה שווין הרי דכ"ג הוי ג"כ כ"ה שד' בגדיו שוים רק שניתוסף עוד ד' בגדים לכן מביא בגמרא דילן אחת לחינוך כ"ה ואחת לחינוך כ"ג שהוא נעשה ג"כ כ"ה, אבל אם נאמר דאבנט של כ"ה של בוץ ושל כ"ג של כלאים א"כ הוי כ"ג דבר אחר בפני עצמו ואינו כ"ה כלל לכן אין מביא רק אחת לחינוכו עכ"ל

[רד] בירושלמי למי כאן מזכיר ג"כ ממנחת חביתין איך עושין אותה, ומבואר דעוד בלילה מחמין חמין לחביתין בין בחול בין בשבת דמחללין שבת בלילה לצורך הקרבן שנעשה ביום ודוחה שבת, ומנחת חביתין נקראין בלשון חכמים בשני שמות (א) חביתי כ"ג (ב) מנחת כהן המשיח, והחביתין צריכין ככל המנחות שני דברים שמן ולבונה ואחר שנתן הלבונה על המנחה צריך ללקט אותה ממנה, ומביאין על המזבח בשני פעמים מקודם מעלה המנחה ואח"כ מעלה הלבונה ואח"כ מקטיר שניהם יחד, ושתי מלאכות בחביתין אפיה וטיגון, ושתי מדות של יבש הי' במקדש עשרון וחצי עשרון, עשרון לכל המנחות וחצי עשרון לחביתי כ"ג, ומחולקין החביתין ולחם הפנים בשני דברים דלחה"פ לישתן ועריכתן בחוץ ואין דוחות את השבת, וחביתין מלאכתן בפנים ודוחות את השבת, אבל טחינה והרקדה שתי מלאכות אלו אפי' בחביתין אין דוחות את השבת ומשאר מנחות ג"כ מחולקות בשתים דבכל המנחות לוג שמן ולא הי' חולק את החלות, ובחביתין ג' לוגין וחולק לחצאין כדאמרן, וקודם שמקריב פותת וכופל כל פתיתה לשנים ומשנים לארבע ואינו מבדיל, ושני פעמים חוצה אחת בעודנו בצק בחצי העשרון ואח"כ אחר האפיה לכל מר ומר כדאית לי', וחביתין אינן צריכין קמיצה, ושתי מדות של לח בדבר החביתין דשני פעמים מקדשין את השמן מקודם לוג ומחצה בבוקר ולוג ומחצה בין הערבים. ועוד רביעית הלוג הי' במקדש שהי' מחלק רביעית שמן לכל שנים עשר חלות של חביתין וביחד ג' לוגין, ומה דכתיב בתורה תפיני דריש כאן בירושלמי ובבלי מנחות תפיני שתהא נאה, פירוש שלא תאפה מבערב דאינו נאה הוא ולא עוד אם תאפה מבערב תפסל בלינה שהמרחשת מכלי המקדש היא ונתקדש בכלי שרת ופסול בלינה כמבואר ברמב"ם (פ"ג מתמידין הי"ח), וכך מבואר שם מת כ"ג קודם שיקריבו בבוקר ולא מינו כהן אחר מקריבין אותו עשרון שלם בבוקר ועשרון שלם בין הערבים ואין כופלין שמנה ולבונתה אע"פ שנכפלה הסולת, אלא מפרישין להם ג' לוגין שמן וקומץ לבונה לוג ומחצה שמן וחצי קומץ לבונה לעשרון של בוקר ולוג ומחצה שמן וחצי קימץ לבונה לעשרון של בין הערבים עכ"ל, ובהל' מעשה"ק (פי"ג ה"ג) מפרש עוד הלשון תפיני וז"ל ואופה החלה מעט ואח"כ קולה אותה על המחבת בשאר רביעית השמן ואינה מבשלה הרבה שנאמר תפיני כו' עכ"ל, ורש"י פירש