עשירית האיפה חלק א פט

ודלא כקרבן אהרן דגרס בתו"כ פסולה, דאלת"ה הסגן דנכנס לשמש תחת כ"ג ביוה"כ הלא ודאי אינו מביא מנחת חינוך ביו"כ משום דאין קבועה לו זמן ואינו דוחה שבת ויוה"כ, א"כ מאי האי דבעי תלמודא בפ"ק דיומא אירע בו פסול אחר תמיד של שחר במאי מחנכין אותו והלא צריך להקריב חביתי חינוך ויחנכו אותו בהם שיקריב בשמונה בגדים, אלא ודאי דעבודתו כשרה כן כתב המשל"מ בהלכות כלי המקדש, אבל בהגהת הגר"א זצ"ל על הירושלמי החזיק בדעת הקרבן אהרן דאדרבא צריך בירושלמי ג"כ לגרוס פסולה, ואף דבכל השנה אם עבד בלי מנחת חינוך פסולה עבודתו, שאני הכא דגלי קרא דכהן גרידא כשר, וכשם שהוא לא נמשח ולא נתרבה כשר כן כשר בני חינוך, אבל בכל שנה אין ה"נ דמעכב ופסול, ונ"ל שבודאי אחר יוכ"פ צריך להקריב את קרבנו עשירית האיפה דנתחייב בה ולא היה אפשר להקריב מחמת שבת או יוה"כ מביא אח"כ, והלא זה אינו כקרבן מוסף דעבר זמנו בטל קרבנו, אלא ודאי צריך להשלים חובתי, מ"מ מסופק אני אם הי' כ"ג הראשין דאירע בו פסול כגון טמא קרי או כדומה דאינו עובד ביום זה, אבל אחר יוהכ"פ חוזר לעבודתו ואם יביא כ"ג השני ג"כ עשירית האיפה הו"ל איבה דדוקא ביוה"כ גופא לא חיישינן לאיבה אבל אח"כ תהי' לו איבה שמקריב קרבן המיוחד לכ"ג ?, ונראה לי מדברי רש"י (מגילה דף ט) דאיתא שם אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יו"כ ועשירית האיפה ופירש"י ז"ל פר יוה"כ שאי אפשר להביא שנים וכן עשירית האיפה חביתי כ"ג שבכל יום דא"א להביא שנים עכ"ל, משמע הטעם משום דלא אפשר להביא שנים אבל משום איבה ליכא, אבל כאן יוכל להביא שנים. דאינם שוים דזהו מנחת חינוך וזהו מנחת חביתין וחלוקין בדיניהם. כמו שיתבאר, וכן אי' ג"כ בירושלמי יומא עשירית איפה ומכנסים מעכבין

[קצח] אם כבר נתחנך לכהן הדיוט ועכשיו נתחנך לכ"ג, אף דכבר הביא מנחת חינוך אחת מ"מ מביא תמיד ביום חניכתו שתי מנחות מנחת חינוך לכ"ג ומנחת חביתין של כל יום, והחילוק בין שתי המנחות הללו בשני דברים, של כל יום היתה ג' לוגין ושל חינוך רק לוג אחד, של כל יום היתה רבוכה ושל חינוך היה לא היתה רבוכה כן הוא דעת המשל"מ בשם תו"כ, אבל להרמב"ם שניהם שוין, ואף דמחולקין עוד במנחת חינוך היתה שלימה קריבה ושל חביתין מקריבין לחצאין, אבל זה לא נחשב לחילוק בהחלט דמשכחת לה מנחת חביתין ג"כ בקריבה שלימה, כגון אם מת כ"ג ומביאין משל יורשים או מתרומת הלשכה לכל מר ומר כדאית לו כמו שנתבאר לעיל דג"כ שלימה היתה קריבה הא לשאר דינין שוין הן, מ"מ למדנו דשתי מנחות מנחת חינוך בין של כהן הדיוט בין של כ"ג שלימות היו קריבין

[קצט] ובספר מנחת חינוך כתב דגזה"כ הוא דוקא דסולת דצריך להביא כ"ג החדש בערב עשרון שלם ובשמן אינו מבואר אם צריך להביא ג' לוגין ורצה לומר. דתליא בפלוגתא דרבוותא, דלהרמב"ם דמקריב י"ב חצאין בבוקר ע"כ צריך לעשות החלות כדינן והחצי נשרפין א"כ צריך שיעור חדש בערב, אבל להראב"ד שהי' מקריב רק ו' חלות ולא חצאין א"כ למה יביא כל השמן אלא מביא בבוקר לוג ומחצה שמן וכן לערב, וגם יוכל להביא את הלוג ומחצה שמן מהנשאר מכ"ג הראשון, וכן אם נאבד ח"ע של בין ערבים בשבת או שנתמנה כ"ג אחר בשבת להרמב"ם כל העשרון דוחה שבת דלא אפשר בע"א, ולהראב"ד דלא הי' צריך ללוש ולאפות רק ששה ונותר הו"ל מחלל שבת דא"צ לזה כלל עכ"ל בקיצור, ומ"ש נתמנה כ"ג חדש בשבת נראה לי דלא אפשר למנות כ"ג חדש בשבת אי משום מנחת חינוך דאינו דוחה שבת או משום שמן המשחה דאין משיחה ג"כ דוחה שבת

[ר] והנה כתב עוד המנ"ח (מצוה קל"ז) אצל דיני חביתי כ"ג, דכ"ג שעבר מחמת מום כ"ז שלא נתמנה כ"ג אחר תחתיו מחויב הוא להביא מביתו כיון שעדיין קדוש בקדושת כ"ג ומביא ראי' מרש"י מגילה דכתב דא"א להביא שנים א"כ דוקא בנתמנה אחר תחתיו כיון דהחיוב על השני פטור הראשון דאין מביאין שנים אבל בלא נתמנה השני כיון דהראשון יש לו קדושת כ"ג דהלא מביא פר בהוראה מביא הוא ג"כ עשירית איפה כו' עכ"ל, ונראה דחזר ממ"ש דלא מביאין כלל, ולי נראה דודאי מביאין מנחת חביתין דהוא כמנחת תמיד ומביא מן הצבור וכדאיתא בירושלמי שהבאתי לעיל, ול"נ דתליא בפלוגתא דר"י ור"ש לדברי ר"י דס"ל משל יורשין כש"כ כאן משל עצמו, ולר"ש כשם שמת מביאין משל צבור כן אפי' נעשה בע"מ ג"כ מביאין משל צבור ואפשר דהירושלמי דס"ל דבבע"מ ג"כ מביאין משל צבור אתיא אליבא דר"ש, וכיון דהרמב"ם סותר עצמו בפסקיו דבהל' שקלים פוסק כר"ש ובהל' תמידין פוסק כר"י אכתי מידי ספקא לא נפקי, אבל אם נעשה בע"מ עובר פשיטא לי דמשל כ"ג הראשון מביאין, ועוד נ"ל דזה שייך דוקא בכהן המשיח דיש לו קדושת הגוף עוד לענין פר שפיר כתב המנ"ח דמביא ג"כ עשירית האיפה כ"ז שלא נתמנה כ"ג אחר, אבל בכ"ג המרובה דנסתלק כיון דנעשה בע"מ עולם בודאי מסתלק כאן ולא שייך עוד כלל עשירית האיפה כשם שאינו מביא פר בהוראה, וא"כ לפ"ז אינו כש"כ משל יורשיו דשאני התם דמת בקדושתו ולא נסתלק שפיר מביאין היורשים, אבל כאן דנסתלק בפה עוד בחייו בודאי מביאין לד"ה משל צבור כנ"ל, ולפ"ז נוכל לומר דשפיר מביא הרמב"ם ג"כ לדברי רש"י בהל' שקלים דבודאי במת ממש פסק כר"י משל יורשים ואם לא מת ונעשה בע"מ וממילא מסתלק בפה צריכין אנו ג"כ לפסקו של ר"ש דמביאין משל צבור ומאי דנקט מת לישנא דגמרא נקט ונפקא מיני' באופן שכתבתי כן נראה לי

[רא] הנה אבות העולם פליגי אם עבד כהן הדיוט או כ"ג קודם שיביא עשירית האיפה, היינו הכ"ה ביום חניכתו אחת והכ"ג אחת בימי חניכתו לכ"ה ואחת ביום חניכתו לכ"ג עוד פעם שני חוץ מעשירית האיפה שמביא לחביתין, הקרבן אהרן והגר"א ז"ל כתבו שצריך לגרוס בירושלמי פסולה ולא כמו שאיתא בירושלמי שלפנינו וכן בתוספתא דשקלים כשירה, וכן במדרש רבה, והמשל"מ הכרית דצריד לגרוס כשירה וז"ל דאלת"ה הסגן דנכנס לשמש