עשירית האיפה חלק א ט

פייס על הכהן השני אלא שמי שזכה בבוקר אומר בערב לחבירו זכה עמי בעץ שני, ונראה לענ"ד לפרש כלומר כהן שהי' מכיר בחבירו שזכותו רבה אומר לחבירו זכה עמי שיתפלל עמו ביחד כולי האי ואולי להגן ולהתגבר על המזיקין שכליל יחלופו עד העצים של המערכה, והאש של המזבח דתמיד של בין הערבים הוא נגד יצחק שמדתו דין וצריך רחמים גדולים כאמור, ועתה אתי שפיר שם מנחה כלומר התפלה זו יהי' בכחה להתגבר על הדינים ושיהי' מנוחה לחייבי גיהנם כדאמרן, ובתוס' קאמרו וזה לשונם הוי זהיר בתפלת מנחה שאף אלי' לא נענה אלא בתפלת מנחה ושמא בשעת הקרבת מנחה נענה ולכך קרוי לה תפלת מנחה שאז היתה שעת רצון עכ"ל, ותמוה ראשית שלא מצינו כלל שאליהו הקריב מנחה בבמה. ועוד שנראה דשעת מנחה בהיפוך הדינים קשין מאוד חוץ בשבת במנחה דהוא עת רצין, אלא ודאי הכי פירושא שאליהו הנביא התגבר על עובדי הבעל שהם דומים לסטרא אתרא ולהמזיקין שיש להם שליטה אז, וגדול כחן של צדיקים שמהפכין רוגז לרחמים גדולים ונהיתה בכח תפלתו דמצינו שהתפלל אז שיתהפך לעת רצון. וגם אנו צריכין להיות זהירים בתפלתינו יותר לעת מנחה דצריך זכות גדול להתגבר על הדינים ואתי שפיר

ועוד נ"ל לפרש מה שקורין לתפלת הצהרים בשם תפלת המנחה כמו בשחר תפלת יוצר, כן הקשו בתוס' פסחים ק"ז ואמרו המפרשים מנחה על שם מנח שמשא כלומר שמתפללין אותה בעת השמש תבוא למנוחתה, והגר"א ז"ל פי' דזמנה אינו בשעת הקרבת התמיד אלא בשעת הקרבת המנחה של תמיד בין הערבים ע"ש ויראוך עם שמש, ול"נ עוד כיון דבשחרית מתפלל תפלה ארוכה הוא כמו שמקריב בהמה גדולה לקרבן, אבל בין הערבים התפלה קצרה מאוד בערך של שחרית הוא דוגמא לעני שמביא מנחה של סלת, מ"מ גדולה תפלת מנחה שהרי אלי' לא נענה אלא בתפלת מנחה, ונ"ל ג"כ משום הטעם הזה שלא יתגאה בתפלה ארוכה כי אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. ונאמר בעילת בהמה וגו' ונאמר במנחה אזכרתה המזבח אשה ריח ניחוח לד' לומר לך שאחד המרבה ואחד הממעיט בלבד שיתכוין לבו לשמים, והטעם דהמנחה בא דוקא מצות פי' בכלי יקר בשביל דהוא לחם עוני ועני נכנע, וזה שייך על העני הנכנע ובדלי דלות שהוא נכנע ביותר ותמיד עיניו נשואות אל ד' נא' ונפש כי תקריב לא זה שמשליך מקרבו כל תוך ומרמה אלא כל נפשו הוא כלול לד' וכולו נעשה ברי' חדשה, לכך נא' במנחה זו קודש קדשים מאשי ד' רצה לומר יותר מן אשי ד' הנאמר למעלה עכ"ל

ומעתה אני מביא בזה ג"כ מנחת עני שאין בידי כלום כי אם אשר לקטתי ואספתי ואיני אלא כמלקט אוכל מתוך אוכל ולא חדשתי כלום וצריך אני לרחמי שמים שיתקבלו הלקוטים האלו לרצון לפני אדון כל, וגם שאזכה שיקובל ברצון בכל תפוצות ישראל ואבנה גם אנכי מזה וזכות התנאים והאמוראים והגאונים שקבצתי דבריהם הקדושים יהי' לי למליץ יושר בזה ובב"א אמן, ובמהרה בימינו יבנה בית מקדשינו ותפארתינו ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו בבואנו לציון ברננה אמן: המלקט והמאסף ירוחם לייב וואלפיש

רבינו הטור אסף קיצור פסקי הרא"ש ועל סדר נזיקין ישנו הגהת התוי"ט וכתב שם בסוף דבריו וז"ל ה"ה תבינו גם תשכילו מעלתו ורוב תועלתו כי טוב הוא לחזור האדם על לימודו בזמן קצר, וכן מאת ד' אחילה ואשאלה יעזור לי להשלים כוונתי שע"י מלאכתי זאת תתרבה הדעת שיחזור כל אדם על כל לימודו בספר הקיצור הזה במעט ימים לא כביר עכ"ל, וזאת הוא ג"כ כוונתי בחיבור הזה כמובן ולהשי"ת הישומה: