עשירית האיפה חלק א פא

שני בדי הארון ושנים לשלחן ושנים למזבח הזהב ושנים למזבח העולה, והקרבנות מיום השמיני והלאה ירצה, ושמונה מיני נגונים ללוים, על נגינות על מחלת, על עלמות, על הנחילות, על שושנים, על הגיתות, על השמינית עכ"ל

[קמו] אגב אורחא נתבאר דשני כ"ג בין משיחים ובין מרובים בבגדים לעולם אין ממנים שניהם כאחד מפני איבה, ושני סגנים לכתחלה לא ובדיעבד שפיר דמי, ושני קתליקון ממנים תמיד אף לכתחילה, דדוקא מדרגה גדולה כמו מלך וכ"ג חיישינן לאיבה שלא יהא שני מלכים משמשין בכתר אחד, אבל מדרגה קטנה לא איכפת לן אם יהיו שנים דהא שני קתליקון ממנים תמיד

סליק פרק ה'

פרק

ששי

[קמז] שלש עשרה שופרות, שלש עשרה שלחנות שלש עשרה השתחויות, היו בבית המקדש, ושל בית ר"ח סגן הכהנים היו משתחווין י"ד עוד אחת כנגד דיר העצים שכן מסורת בידם מאבותיהם ששם הארון נגנז, ובזה פליגי דת"ק ס"ל דהארון גלה לבבל ובשביל זה לא הי' משתחוים שם, ור"ח סגן הכהנים ס"ל שנגנז במקומו, ואותן דס"ל דגלה לבבל למדו זאת משני פסוקים דכתיב ויביאה בבלה וכתיב ויצא מבת ציון כל הדרה אל תקרא הדרה אלא חדרה זה הארון שמונח בו ס"ת חדר לפנים מן החדר, ומשנגנז הארון נגנז עמו צנצנת המן וצליחות שמן המשחה ומקלו של אהרן ופרחין ושקדין וארגז שהשיבו פלשתים אשם לאלקי ישראל, ויאשיהו גנזו, כל זה מבואר כאן בירושלמי, ובבבלי יומא איתא ומה ראה יאשיהו לגנוז הארון ? דהבדים היו דוחקין בפרכת תמיד כשני דדי אשה וראה יאשיהו שנתקצרו וחזרו כלפי פנים וידע שהארון מזומן לנסיעה ולכך גנזו, ועוד כיון שגלל הס"ת של משה רבינו שהיה מונח בבית קודש הקדשים נגלל בפסוק יולך ד' אותך וגו' חשב שזהו בנס דודאי סימן זה מורה לו שיתקיים בו דאל"כ היל"ל ליגלל לתחלתו אלא ודאי בשביל זה ולכך גנזו, (רבינו בחיי וכלי יקר)

[קמח] ובארון היו שני מיני לוחות, שני הלוחות ושני שברי לוחות, ועוד שם ס"ת שכתב משה רבינו ושם השם ב"ה וכל כנויו הקד', ולמדנו זאת דכתיב שני מיעוטין אין בארון רק ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ס"ת שמונח שם, ועוד כתיב עוד אשר נקרא שם שם ד' צבאות יושב הכרובים, הרי שני שמות שם שם תרי זימנא ללמד דשני מיני לוחות הלוחות ושברי לוחות דמונחים בארון

[קמט] תרי תנאי פליגי איך הי' מונחים שם הלוחות ר"מ ס"ל אמת כלים באמת ששה טפחים והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועוביין שלשה מונחים כנגד ארכו של ארון ואוכלים בארון שנים עשר טפחים נשתיירו שם ג' טפחים צא מהן טפח וחצי לכותל זה וטפח וחצי לכותל זה נשתיירו שם שני טפחים שבהן הס"ת מונח, פרנסתי ארון לארכו צא ופרנס אותו לרחבו, כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים נשתיירו שם שלשה טפחים צא מהן חצי טפח לכותל זה וחצי טפח לכותל זה נשתיירו שם שני טפחים שלא יהא ס"ת נכנס ויוצא כשהוא דחוק, הרי למדנו לר"מ שנשאר בארון שני טפחים על שני טפחים מקום לס"ת, אבל לר' יהודה דס"ל אמת כלים באמת בת חמשה טפחים לא נשתייר שם אלא טפח אחד, ושם הי' שני עמודי כסף כמין שני עצי חיים של ס"ת שלנו והלוחות ביניהן, ולר"י הי' ס"ת מונחת על דף היוצא מן הארון, (ירושלמי כאן ובבלי ב"ב דף י"ד)

[קנ] ומבואר עוד בירושלמי ובתוספתא כאן מהנסים של שמן המשחה, דבשעה שעשה אותו משה במדבר משנים עשר לוגין כמה יורה בולעת, וכמה עיקרין בולעין, וכמה האור שור ובו נמשחו המשכן וכל כליו ואהרן ובניו כל ז' ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים ואותו שמן כולו קיים לעתיד לבוא שנאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם 'ז'ה גמטריא שנים עשר לוגין, (ירושלמי כאן, ובבלי הוריות וכריתות)

[קנא] ומבואר עוד בירושלמי כיצד היו הלוחות כתובים פליגי בה תנאי י"א ה' על לוח זה וה' על לוח זה, ורבנן אמרי עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה, וי"א כ' על לוח זה וכ' על לוח זה, וי"א מ' על לוח זה ומ' על לוח זה, ובין כל דבור ודבור הי' כתובים דקדוקי תורה דכתיב ממולאים בתרשיש כימא רבא והיו נקראים משני עבריהם, ושני אותיות מ' וס' בנס היו עומדין, ור"פ בשם רשב"ל מסיים שם וז"ל התורה שנתן לו הקב"ה למשה נתונה לו מאש וכתובה באש לבנה חרותה באש שחורה, הוא אש אוכלת אש, חצובה מאש, ונתונה באש דכתיב מימינו אש דת למו ע"כ, [ופי' בת"ח לבנה הן רזין דאורייתא כענין לבנת הספיר מכוללת עד לדבקה בו והן חלק ההלכות הלא דברי כאש חצובה באש מלובשת בשרשי נשמות ישראל שהיו לבושין למחצב התורה שהנשמה חלק אלקי ממעל שהן ג' חלקי התורה כידוע וניתנה באש במתן תורה מימינו אש לבנה ימין חסד וגם אש שהתורה דין אש 'ד'ת 'ל'מ'ו אותיות 'ת'ל'מ'ו'ד עכ"ל

[קנב] ומבואר עוד שם ששני ארונות היו מהלכין במדבר עם ישראל אחד שהי' תורה נתונה בתוכה, ואחד שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו, זה שהיתה התורה נתונה בתוכו היה מונח באוהל מועד דכתיב וארון ברית ד' ומשה לא משו מקרב המחנה. וזה שהי' שברי לוחות נתונין בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן למלחמה

[קנג] כהן אחד הי' מתעסק בדיר העצים ובעל מים היה ומלאכתי של בעלי מומים להכין עצים למערכה וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול למזבח ובא ואמר לחבירו ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצאה נשמתו וידעו ביחוד ששם הארון נגנז, ובירושלמי הקיש עלי' בקורנס ויצאת אש ושרפתו

[קנד] י"ג השתחויות שהיו במקדש ד"ה, אבל לאבא יוסי בן חנן היו כנגד י"ג שערי ביהמ"ק, ולרבנן היו כנגד י"ג פרצות שפרצו מלכי יון בעזרה, וכשגברו מלכי חשמונאי ונצחום, וגדרו אותן פרצות תקנו י"ג השתחויות נגד כל פרצה השתחויה וכל