עשירית האיפה חלק א עט

שמא מצא חותם שנפל מיוחנן או מאחיה או מחבירו ובא עכשיו ליקח וביום שמצאו אינו רשאי להוציא שהאובד מחזיר אחריו, ועוד יש לחוש שמא לקח חותם כשער הזול והצניעו עד שנתייקר השער (לשון הרע"ב), אבל שמו של הקונה לא נכתב דלתרי יוסף בן שמעון אין אנו חושבין

[קיד] משני דברים עושין חשבון לערב אם נמצא פחות או יותר, אם הותיר הותיר להקדש והיא בכלל שמשתכר הקדש, ויד הקדש על העליונה ולא אמרינן שמא מעותיו של יוחנן הם שנתערבו, ואם פחתו הי' משלם יוחנן מביתו (שם)

[קטו] שתי לשכות היו במקדש אחת לשכת חשאים על שם שהנותנים בתוכה מעות נותנים בסתר. והמתפרנס ממנה נוטלין בסתר, ויראי חטא נותנים לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים ממנה בחשאי, לשכת הכלים כל מי שמתנדב כלי זורק לתוכו ואחד לשלשים יום גזברין פותחין אותה וכל כלי שנמצא בו צורך בדק הבית מניחין אותו והשאר נמכרין בדמיהן ונופלין ללשכת בדק הבית, ומפרש בירושלמי דאי לא צריך לבדק הבית, למזבח היה אזיל

[קטז] שקלים שלא הספיקו להן לכל קרבנות צבור מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית, אבל אין בדק הבית מוציא את הראוי לו, מקדשי מזבח, כן פסק הרמב"ם (פ"ד משקלים ה"י), והשיג עליו הראב"ד שזה דוקא בכל שנמצא בלשכת הכלים והיתה לשכה זו בפ"ע חוץ מלשכת בדק הבית שהיתה לכספים ולזהב, ולשכת הכלים היתה עשויה על תנאי זה שאם יצטרך ממנה כלי למזבח לוקחין אותו למזבח, אבל קדשי בדק הבית אין משנין אותו עכ"ל, וכן כתב הרמב"ם ג"כ (פ"ב הי"ב מערכין) וז"ל הוצרכו לקדשי מזבח ולא הספקו להן תרומת הלשכה מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית, אבל אם הוצרכו לבדק הבית ולא מצאו בלשכת בדק הבית דבר המספיק להן אין מוציאין הראוי להן מקדשי המזבח, וגם שם השיג הראב"ד הלא אין משנין מקדושה לקדושה, אבל עיקר התוספתא והירושלמי שבכאן לא דברה על נדבת הכלים המוטלין בלשכה שהלשכה הזו עשויה לצורך זה וזה, ואם הי' שם כל הראוי למזבח והוצרכו לו מוציאין משם למזבח, א"נ להעדפה, אבל אין מוציאין מלשכת בדק הבית למזבח כלי הצריך לו, ולשכת בדק הבית אחרת היתה לו, וכן לשכת התרומה וזאת הלשכה היא היתה מיוחדת לכלים וקורא אותה קדשי בד"ה מפני שרובה היתה לבדק הבית, תמצית הדבר דהראב"ד הקשה על הרמב"ם הלא אין משנין מקדושה לקדושה ואיך יוכל היות לקחת מקדשי בדק הבית למזבח לכך פירש שהיתה לשכה שלישית מיוחדת לכלים, והכ"מ תירץ דהרמב"ם מפרש שם דה"ק אין עושין השלמים עולה ולא העולה שלמים וכן הדומה אם הקדיש בפירוש לבדק הבית אין משנין אותה, וכן פירש ג"כ בלח"מ לדעת הראב"ד דשלשה לשכות היו שם אחד לשכת בדק הבית שהיו נותנין שם כספים על בדק הבית, ואחת לשכת התרומה שהיתה לקדשי מזבח, ואחת לשכת הכלים משותפת לשניהם כלומר שכל כלי הצריך למזבח היו לוקחין ממנה והשאר לבד"ה, וכן היתה עשויה על תנאי זה מתחלתה נמצא שהכלי הצריך למזבח לבד לוקחין והשאר כולו לבדק הבית נמצא שרובה לבדק הבית ולכך קראוהו קדשי בדק הבית. אבל מלשכת הכספים שהיה לקדשי בדק הבית ודאי שלא היה לוקחין ממנה כלל לקדשי מזבח דאין משנין מקדושה לקדושה עכ"ל לעניננו, ודע דכתב הרמב"ם (פרק ב' מתרומה) דקדשי מזבח אין משנין מעולה לשלמים או להיפך וקדשי בדק הבית לא ישנה מחמור לקל כגון קדושת בדק ההיכל לא ישנה לתקן מזבח. ולרש"י ולראב"ד אף מחמור לקל רשאי לשנות הקדש בדק הבית, ורק לשנות ולעשות מקדושת בדק הבית קדושת מזבח מכ"ש איפכא אסור ע"כ

[קיז] כתב הרמב"ם אם שקל שקל מעיר הנדחת לא עשה כלום. וכתב הכ"מ הטעם מפני שהוא אסור בהנאה והקשה למה פרט דוקא עיר הנדחת ולא איסור הנאה אחרים עכ"ל, ומתרץ בכתר המלך דבאמת מחמת איסורי הנאה מצות לאו ליהנות נתנו אלא הטעם משום כתותי מכתת שיעורא ואינו בכלל כל שאר ענין ע"ז כגון שקל ע"ז ממש שעבדו אותו מתקרובת ע"ז והכל בכלל שריפה. ואיסורי הנאה אחרים ליכא בשקלים דמודר הנאה מחברו שוקל את שקלו ואם הדיר הנאה מהשקל תנתן לתרומת הלשכה דאי עבד ודאי יוצא ע"כ

[קיח] איתא בירושלמי (פרק זה ה"א) א"ר אבוהו כתיב משפחת סופרים יושבי יעבץ מה ת"ל סופרים אלא שעשו התורה ספורות ספורות כלומר מנין ומספר לכל הדינים ה' לא יתרומו, ה' דברים חייבים בחלה, ט"ו נשים פוטרות צרותיהן, ל"ו כריתות בתורה, י"ג דברים בנבלת עוף טהור, ד' אבות נזיקין, אבות מלאכות ל"ט, ולמה נקרא שמו עזרא הסופר כשם שהי' סופר בדברי תורה כך הי' סופר בדברי חכמים עכ"ל, הרי למדנו דצריך לעשות מנין וכללים לדברי תורה, וכן איתא בשבת סמ"ך עי"ן סימנין עשה בתורה וקנה אותן, גם אני עשיתי סימנים ומניינים למס' הזאת, וכללא דפרק זה החמישי בקצור ע"פ דברי סופרים למספר שנים והן

[קיט] שני ממונים בדבר הנסכים יוחנן בן פנחס נתן החותם לבעל הקרבן ואחיה נתן הנסכים

[קכ] שני ממונים בדבר הפייסות, הנוטל מצנפת מהכהן שהתחיל בו הפייס לא הי' יודע המספר, והמונה הי' אחר

[קכא] שני שמות להממונה על הקינים מרדכי ופתחיה, ושני דברים הי' עושה מורה הלכה להכהנים בדבר הקינים, וכן להנשים המתחייבות הקינים להקריבן בזמנם, ולהרמב"ם הי' ג"כ מספיק את הקינים להקדש ועמו עושים חשבון

[קכב] שני מיני יינות הי"ל לאחיה הממונה על חולי מעיים, לעצור, ולשלשל דהכהנים היו הולכים יחיפים ואוכלין בשר ושותין מים, ובשביל שהי' ביניהם חולי מעיים ובביהמ"ק אסור להם לשתות שם יין

[קכג] שני מיני מים היה מספיק נחוניא חופר שיחין חמין וצוננים והי' יודע למצוא באחת מן הסלעים ולחפור אותם

[קכד] שני דברים הי' עושה גביני כרוז הי' ממונה על הזמנים לעשות כל קרבן בזמנו, וגם בשחר הי' מעורר הכהנים וקרא בקול גדול עמדו