עשירית האיפה חלק א ז

תנור עשן ולפיד אש ומרמז לגיהנם ושיעבוד מלכיות ומתן תורה וביהמ"ק, וא"ל יתעלה כל זמן שבניך עוסקים בשתים בתורה ובקרבנות יהיו ניצולין מגיהנם וממלכות פרשו משתים הם נידונים בשתים עיי"ש הרי למדנו מזה כמה מעלות טובות עלינו להשפיע חיים וברכה והצלחה על כל העולם כולו שנוכל להביא בלימוד הקרבנות ודי למבין

ובמדרש (תנחומא פ' אחרי) איתא וז"ל צפה הקב"ה שביהמ"ק עתיד ליחרב ואמר הקב"ה לישראל כל זמן שביהמ"ק הי' קיים ואתם מקריבין קרבנות לתוכו מתכפר עליכם ובזמן שאין ביהמ"ק קיים במאי מתכפר עליכם התעסקי בדברי תורה שהן משולין כקרבנות והן מתכפרין עליכם שנאמר זה הדבר (ויקרא ט') כלומר הדיבור הן כקרבנות, וכן הנביא אומר (הושע ג) קחו עמכם דברים ושובו אל ד', בכל הקרבנות נמשלו דכרי תורה, מקריבין יין נסך על גבי המזבח שנאמר ויין לנסך רביעית ההין נמשלה דברי תורה ליין שנאמר (משלי ט) ושתו ביין מסכתי, מקריבין לחם ע"ג המזבח שנאמר (במדבר כ"ח) את קרבני לחמי לאשי וכן הוא אומר ונתת על השלחן לחם הפנים לפני תמיד נמשלה התורה ללחם שנאמר לכו לחמו בלחמי (משלי ט'), מקריבין ע"ג המזבח שמן שנא' סולת בלולה בשמן נמשלה התורה. לשמן שנא' בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך לא יחסר עכ"ל המדרש שם, כלומר דברי תורה במחשבה ובדיבור כי בראש ישנו משכן המחשבה שלא יחסר לך ביום ובלילה. וזה לשון רבינו בחיי (סוף פי ויקהל) הזכירו חז"ל בענין קרבנות כי כל המתעסק בלמוד פרשיות אלו וישא ויתן בלבו עניניהם כאלו הקריב קרבן עצמו, והיא שאמרו כל העוסק בפ' עולה כאלו הקריב עולה וכן בפ' חטאת וכן כולם, הא למדת מזה על הספור בפיו בלבד שכרו אתו ופעולתו לפניו כאילו עשה המעשה והקריב קרבן על המזבח וה"ה בספורי ענייני המשכן והמקדש שיש לנו זכות עצומה ועקב רב כאשר נהגה בהם ונשתדל להבין פשוטן ונגליהם עאכ"ו אם נזכה להשיג תוכם להשכיל אחד מרמזיהם והוא שהזכיר דוד על הענין הזה על הנגלה ועל הנסתר (תהלים מ"ח י"ג) סבו ציון והקיפוה ספרו מגדלי' שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון ובזכות הסביב וההיקף בנגלה ובנסתר ישוב שכינתו לתוכו שנא' כי זה א' א' עולם ועד הוא ינהגנו על מות עכ"ל, ובתדב"א אי' מעיד אני עלי שמים וארץ בין איש בין אשה אפי' עכו"ם אם אומר הפסיק ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ד' הקב"ה מזכיר לו עקידת יצחק בן אברהם, צא ולמד ק"ו אם על פסוק אחד או על הלכה אחת וכש"כ על כל סדר קדשים שמכיר ובקי בהן שזכות עקדת יצחק יגין עליו מן היסורים כמ"ש חז"ל יצחק סבל יסורין בשביל כל ישראל ובזכותו בודאי ינצל ויזכה לעוה"ב, ובאבות (פ"ג מי"ח) אי' ר"א בן חסמא אומר קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות, ופי' בתוי"ט הוא הי' תלמיד רע"ק והי' אחר החורבן ואין לדיני קינים שייכות אלא בזמן שביהמ"ק קיים הלכך איצטריך לאשמעינן דאף הן גופי הלכות אפי' בזמה"ז לפי שהתלמוד שלהם במקום עבודה היא עכ"ל. והלקוטים האלה קראתי בשם עשירית האיפה או סימנין לתורה והוא מנחת עני, ותפלה לעני כי יעטוף ולפני ד' ישפוך שיחו כי אין בידי מאומה וכל הטורח שטרחתי בזה היא מלאכה בלבד ואינה חכמה לכן אני מבקש רחמי שמים שלא אכשל בדבר הלכה ח"ו להפוך דברי אלקים חיים מחמת עומק המושג או מחמת טעות ח"ו ויהא נא קבוצת ד"ת אלו לרצון על מזבח השי"ת כאילו הקרבתי קרבן ויקובל ברצון שתהא באה כפרה על עונותי אמן

ואגב אורחא אמרתי לפרש מ"ש במדרש על הפסוק שנא' ואל אלקינו כי ירבה לסלוח, ודרשו חז"ל זה עשירית האיפה שויתר הקב"ה משלו, וביע"ד מתרץ המדרש באופנים שונים ול"נ לפרש עם מ"ש במנחות (דף ק"א) וז"ל רעק"א טמאים נפדים טהורים אינם נפדים חוץ מעשירית האיפה של מנחת חוטא שהרי אמרה תורה מחטאתו על חטאתו, ופירש"י דמשמע שיוסיף מעות על חטאתו שהי' עני והפריש עשירית האיפה יפדנה ויוסיף עלי' מעות ומביא כבשה או שעירה עכ"ל, הרי דבשאר קרבנות לא ויתר הקב"ה כיון שהוא הקדש טהור נשאר עליו רשות גבוה ולא נוכל לפדותו ולא הועיל הפדיון הכלל אבל בעני ויתר הקב"ה אפי' על מנחה טהורה שתצא לחולין כדי שיוכל להביא כבשה או שעירה ואם לא יוכל לפדות יקשה עליו להגיע לכבשה, הרי קמן דהקב"ה יתעלה מסייע לעני ובזה ויתר משלו. וברבה בראשית אי' בזה"ל (פ' מ"ד) אמר רשב"י כל הכפרות הראה לו הקב"ה לאברהם אע"ה במחזה ברית בין הבתרים ועשירית האיפה לא הראה לו, ורבנן אמרו אף עשירית האיפה הראה לו נאמר כאן ויקח לו את כל אלה ונא' להלן והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה עכ"ל, ונ"ל לפרש דאאע"ה בירר לבניו שישתעבדו בד' מלכיות ובשביל זה ינצל מגיהנם, וענין תוקף הגלות הוא שהמלכיות אומרים מדוד והביא (בב"ר פע"ז), אי' בזה"ל שהיא מכנסת עין הרע בממונו של אדם, וגם יעקאע"ה רמזה בעת ששלח הדורן לעשו וכתיב מתרצה ברצי כסף מתיר את הפס ומתרצה ברצי כסף כך הי' עשו נראה כאלו אינו רוצה לקחת וידיו הי' פשוטות לקחת והוא שעמדה לאבותינו ולנו בגלות, ואם נהי' ח"ו ג"כ עניים אין אנו יכולים לעמוד ח"ו לכן לא נראה לאברהם אע"ה קרבנו של עני בדלי דלות והיא עשירית האיפה לדעת רשב"י שלא יצטער אבינו הזקן החפץ חסד, אבל רבנן ס"ל כיון דתוקף הגלות הוא להציל אותנו מדינה של גיהנם נראה לו ג"כ הצרות של ישראל גודל העניות כמו"ש חז"ל יחלץ עני בעני' בזכות עני' יצילני מדינה של גיהנם והבטיחו הקב"ה ואמר לו באנו באש ובמים ותוציאני לרויה כלומר בשביל העניות והגלות ננצל מש ני מיני גיהנם של אש ושל מים הרי למדנו קדושת הקרבנות וא"ש

ואגב אורחא נ"ל לבאר הפסוק בתלים שאו מנחה ובואו לפניו, דהנה רש"י ז"ל פי' על פסוק נפש כי תקריב קרבן מנחה מי הוא דרכו להתנדב מנחה עני מעלה אני עליו כאלו הקריב את נפשו לפני, לכן אמר דוד שאו מנחה ובואו לחצרותיו, כלומר בעת שתבואו להתפלל לפניו יתעלה יהי' בגדר כמו העני המביא מנחה ונותן את נפשו עליו כן תבואו לפני ד' ג"כ בלב נשבר ונדכה ובבושת פנים שאין לו יותר כך תבואו ג"כ כעני בפתח ואז בודאי תקובל