עשירית האיפה חלק א נו

אחד מבניו וכן חרד מגהינם אם ימות אחד מבניו ומה כולה האי, וכן מה שנמשלין בניו ככוכבי השמים בחלום יוסף, יש לפרש עם מה שאיתא באגדת בראשית שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו ואמר לו הבט נא השמימה כשם שבשמים שנים עשר מזלות שהעולם מתנהג בהן שנאמר כה יהיה זרעך, וישמעאל היה לו שנים עשר נשיאים, וכן אצל רבקה כתיב למה זה אנכי זה בגימטריא י"ב וסבורה היתה שי"ב בנים שהבטיח הקב"ה לאברהם יצאו ממנה בצער הריון כ"כ לכן אמרה למה זה אנכי, אבל באמת שנים עשר נשיאים של ישמעאל פשיטא שנדחו וגם אצל רבקה כיון דכתיב ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק הרי שי"ב בנים הגיעו ליעקב מכח ברכת אברהם, וכיון שראה יעקב שנמכר יוסף ונחבש שמעון ובאו ליטול אף לבנימין התחיל יעקב לצווח, אוי לי מה אומר אני יודע כך איני עומד על הדבר הזה כמו שחשבתי מן אבותיי להעמיד אני י"ב שבטים והרי פוחת והולך וכו' והרני מחסר והילך פליאה דעת ממני וכו' ולא נשתייר בידי אלא ברכה שברכני אבא שאמר לי ואל שדי יברך וכו' עכ"ל, ומעתה יפה ראה יוסף אחד עשר כוכבים כי כן הבטיח הקב"ה לאאע"ה שיהיו ככוכבים וכשנים עשר מזלות שבשמים ויעקב חרד כשם שי"ב נשיאים של ישמעאל נדחו וכן אמו רבקה לא זכתה להוליד הי"ב שבטים אולי ג"כ הוא לא יזכה, לכן חרד כל החרדה הזאת שלא יתקיים גם בו ברכת אברהם וכל העולם כולו מתנהג בהן וכמו שא"א שיהא פחות מי"ב מזלות ג"כ א"א שיהיו שבטי ישראל פחות מי"ב וא"ש, ועתה מובן שפיר שכל יסוד בני ישראל הם כמו שנים עשר מזלות שהעולם נברא בשבילם וא"א שיחסר כדאמרן, ויעקב אבינו ובניו הם יחד שלשה עשר כמנין אחד והם המיחדים שמו של הקב"ה בכל יום תמיד ועליהם נאמר מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. וכל העולם כולו עומד על זה, ובמהרה בימינו יהי' ה' למלך על כל הארץ וביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד

פרשת ויחי נ"ל לפרש מה שמסיים יעקב ויברכם ביום ההוא לאמור ישימך אלקים כאפרים וכמנשה וכו', ואיתא בתרגום יהונתן ית ינוקא ביום דמהילתא יברכו כלומר בעת שימולו בני ישראל את בניהם יברכו אותם עם הברכה ישימך אלקים כאפרים וכמנשה. ותמה בתפארת יהונתן מה זה דוקא ביום המילה, ונ"ל לפרש כי זרעו מלא הגוים מרמז על יהושע כפירש"י, כל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמוד חמה בגבעון וירח בעמק אילון, עכ"ל, וידוע שעיקר קדושת מילה בבני ישראל הוא הפריעה לא כערבי וכגבעוני מהול ומי נתן פריעה לישראל, זה יהושע [כדכתיב ומול את בני ישראל שנית, ולמדו חז"ל (יבמות דף ע"א) מכאן למילה ומכאן לפריעה], לכן שפיר מברכין ביום המילה ישימך אלקים כאפרים שיצא ממנו יהושע ואז נגמרה מצות מילה וא"ש

ועוד נ"ל לפרש באופן אחר, דהנה מה שזכה יוסף ששני בניו יתחלקו לשני שבטים. דהיינו חלק הבכורה משום דכתיב ובחללו יצועי אביו ניתנה בכורתו לבני יוסף (ד"ה א' ה') שהיא שומר הברית היה וכדמתרגם אונקלוס בנות צעדה עלי שור, תרי שבטין יפקון מיניה, והיינו בשביל שלא הסתכל בבנות מצרים כמו שפירשו רש"י והמדרש, והבא על ארמית מבשקרין לי' ערלתו א"כ עיקר המילה שלא יהא בו פגם וזה שמברכין ביום המילה כאפרים וכמנשה כלומר במאי זכה יוסף שהיה לו שני שבטים אפרים ומנשה ששמר הברית ומברכין שיזכה בן הרך הנימול זה להיות שומר הברית, ובזה נבין מה דאיתא במדרש (רבה פר' צ"ח) אצל שמשון, ויקרא שמשון אל ד' ויאמר אתה נתתה ביד עבדך, אמר לפניו רבון העולמים, אם אינו ביני ובינם אלא המילה כדאי הוא שלא אפול בידן עכ"ל המדרש, (פירש מ"כ דייק מסיפי' דקרא ונפלתי ביד הערלים ולא כתוב פלשתים עכ"ל), ויש לתמוה הלא שמשון יש לו הרבה זכיות חוץ מזה (כדאיתא בסוטה ד"י ע"א) שמשון על שמו של הקב"ה נקרא שנאמר שמש ומגן ה' אלהים, מה הקב"ה מגין על כל העולם כולו אף שמשון מגין על כל ישראל וכו' וכן במדרש כיחידו של עולם מה יחידו של עולם אין צריך סיוע כך שמשון בן מנוח אין צריך לסיוע, אלא נ"ל לפרש עפ"י דברי הרמב"ם (פ"ג מהל' איסורי ביאה הל' י"ד) מגמרא דיבמות וז"ל אל יעלה על דעתך ששמשון מושיע ישראל או שלמה מלך ישראל שנקרא ידיד ה' נשאו נשים בגיותן וכו' אלא שמשון גיירה ונשא אותה, וזה שאמר שמשון הרי מילה הזאת ביני ובינם, דלא היה לו שום פגם בזה, כי גיירן וא"ש, וגודלו של שמשון מסיים בירושלמי דסוטה וז"ל אמר ר' אחא, אמר לפניו רבש"ע תן לי שכר עיני אחת בעוה"ז ושכר עיני אחת תהא מתוקנת לעתיד לבוא, הרי שצדיק הזה זכה ע"י שתי עיניו לשני העולמות, לעוה"ז ולעוה"ב: