עשירית האיפה חלק א נה

עמדת גם לי תעמוד, וזה שמסיים לא בשביל ישראל אלא בשביל קדושת שמו הגדול, ומה דהתפלל אליהו דוקא בעלית המנחה, פירש בכתנות אור דבעת מנחה שהתחיל אליהו להתפלל ובאותו עת כשפים שולטים בעת מנחת ערב כשנטו צללי ערב לכן אמר ענני ענני שלא יאמרו מעשה כשפים הוא, וזה היה לרמז לנצח לעובדי הבעל שכל מעשיהם מעשה כשפים, עכ"ל, וזה נ"ל לרמז כיון שעובדי ע"ז משתחוים לשמש הראה אליהו שכחו גדול שיכול להקים את השמש עפ"י דבריו, ונ"ל עוד לרמז כיון שאליהו נענה באש וידוע שהמלאך גבריאל מלאך אש הוא והוא כולו דין, ולעת ערב הדינים מתגברים. ובזה פרשתי במק"א דבתמיד של בין הערבים מביאין שני גזרי עצים על האש בשני כהנים. שצריך אז זכית הרבה של שני כהנים שיגברו בכח זכותם על עומק הדין. וכן דרכו של גבריאל לבוא למנחת הערב כמו שכתוב (בדניאל ט') ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מועף ביעף נוגע אלי במנחת ערב. ג"כ נ"ל טעם הדבר להראות שתפילת דניאל נצח כח הדין וגם כאן אליהו הנביא נענע באש בודאי על ידי גבריאל מלאך האש ששולט אז ועשה נקמה בנביאי הבעל כלומר, אש של גבריאל המלאך שמראה על הדין ששלט בהן, אבל כל ישראל ענו אחריו ד' הוא אלקים ד' הוא אלקים

עוד נ"ל לרמז מה שאמר אליהו להשמש בשביל קדושת שמו של הקב"ה, רמז רמז לו כשאני אבוא בסוף הגלות לבשר ולגאול את בני ישראל כדי שיתקדש שמו של הקב"ה, יהיה אז אור הלבנה כאור שבעת ימי בראשית, ואפשר בכח הזה שאני מקדש הפעם ג"כ שמו הגדול, אזכה לזה אז גם לך יהי' תיקון שנאמר את שני המאורות הגדולים, ואפשר שמרמז ג"כ לשני דוד שיהא לנו כמו שאיתא בסנהדרין דף (צ"ח) כגון קיסר ופלגא קיסר, ופירש"י כגון מלך ושני לו, כן דוד החדש מלך, דכתיב ודוד מלכם אשר אקים, ודוד המלך שני לו, דכתיב נשיא ולא מלך עכ"ל כדכתיב ועבדי דוד נשיא להם ואפשר שזה מרמז את שני המאורות הגדולים מלך המשיח בשם שמש, ודוד מלך ישראל כירח יכון עולם ועד וזה נ"ל פירוש הפסוק כסאו כשמש נגדי כירח יכון עולם ועד כי מלך המשיח מבני דוד כסאו כשמש, ודוד הנשיא כירח כדאמרן, ואפשר עוד לאמר דקאי גם על דוד המלך בעצמו והיינו בעוה"ז כירח יכון ולימות המשיח שיהא אור הלבנה כאור החמה ואז כסא דוד כשמש נגדו וא"ש

ובזה נ"ל לפרש מה דכתיב (בראשית מ"ח) וזרעו יהיה מלא הגוים ופירש"י וז"ל כל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמוד חמה בגבעון וירח בעמק אילון עכ"ל, ונ"ל לדקדק למה רמז יעקב אבינו כאן דוקא ולא עוד הלא גדלו של יהושע יותר גדול מזה, שקבל כל התורה ממשה רבינו ומסרה לזקנים, והוא ודאי יסוד גדול וגדול מזה

ועוד דכבר קודם בברכת הגואל הזכיר יעקב ואמר יברך את הנערים, ובמדרש זה יהושע וגדעון יהושע נקרא נער [כדכתיב נער לא ימוש מתוך האוהל] ועוד דכתיב וידגו ג"כ מרמז ליהושע, וידגו כדגים, מרמז ליהושע בן נון, ונון הוא דג, אלא נ"ל דהוא הדבר כי גמר חלום יוסף נתקיים כאן קודם מות יעקב אבינו דכתיב וישתחו ישראל פירש"י תעלא בעידניה סגיד ליה כלומר ליוסף שהיה מלך, דאילו קודם זה לא מצינו שהשתחווה יעקב ליוסף, אבל בזה נגמרה פתרון חלומו שחלם שהשמש והכ' משתחווים לו, אבל חלום יוסף נשתנה מכל החלומות, דבכל החלומות עיקר הוא הפתרון נתקיים, וכאן ג"כ פתרון השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי שפיר נתקיימו ע"י שיעקב ובלהה השתחוו לו הרי השמש והירח, ואחד עשר כוכבים הם אחד עשר אחיו, אבל חפץ לרמז לו כי עיקר החלום היינו השמש והירח ג"כ ישתחוו לו מה שראה בחלום דכך אמר יהושע לשמש עבדא בישא לאו זבינת יתך בכספיה דאבא את. לא כך ראה אבא אותך בחלום והנה השמש והירח וכו', אף אתה דום מלפני, מיד וידום השמש, הרי החלום גופי' והפתרון שניהם נתקיימו, לכן שפיר אמר יעקב ליוסף. אל תרמה כי הפתרון נתקיים ולא החלום גופי', וזרעו יהיה מלא הגוים שגם החלום יתקיים לך ע"י אחיו הקטן היינו בן בנו של אפרים שיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון, ובזה נבין שפיר, למה היה ליוסף לראות שני חלומות באופנים שונים, ויוסף אמר אל פרעה אל השנות החלום פעמים. למדנו שטעמא בעי אם יראה החלום הזה בעצמו בשני אופנים, לכן עם האמור יובן שפיר, חלום אחד מרמז על החלום גופי', שיתקיים, וחלום שני שגם הפתרון יתקיים וא"ש

ומדברי רבינו בחיי למדתי תירץ אחר למה אצל יהושע לא חפצה השמש לעמוד ואצל משה רבינו ושאר צדיקים עמדה מיד, וז"ל (בפ' בא) וכן מה שכתוב על יהושע (יהושע י"ד) לא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו לשמוע ד' בקול איש כלומר להעמיד החמה בדיבור איש, אבל העמיד הקב"ה ויתעלה שמו הגדול החמה למשה רבינו ולנקדימון בן גוריון מעצמו בלא דיבור איש עכ"ל

מהרה בימינו, יבוא אליהו לבשרינו, עם משיח בן דוד, ותבנה עיר קדשינו ירושלים, על תילה עם בית מקדשינו, ותפארתינו ותשוב שם שכינת עוזו וסדר העבודה ב"ב אמן

עוד מענין הזה

איתא במדרש רבה (פ' ויצא) מאי דכתיב (איוב ט') האומר לחרס ולא יזרח זה יעקב, ובעד כוכבים יחתום אלו עשרת השבטים, פירוש יעקב אבינו נקרא בשם שמש ולא יזרח שנסתלק ממנו רוה"ק, ובעד כוכבים יחתום אלו עשרת השבטים שנקראים בשם כוכבים שהיו השבטים ג' ימים קרובים מיוסף ולא הרגישו שהוא חי, אבל יעקב בסוף ראה שיש שבר במצרים ומרומז על יוסף, וכן פירש"י במדרש (הנ"ל) שבסוף היה גלוי לפניו שיוסף קיים, ובמת"כ נדחק לפרש דברי רש"י, ונ"ל לפרש דהנה יעקב שמר את הדבר שחלומות יוסף בוראי יתקיימו כדכתיב בתורה, והרגיש ג"כ שנשלמו כ"ב שנה שהיה רחוק מיוסף מפני שלא קיים כיבוד אב כ"ב שנה (כדאיתא במגילה), לכן אמר יש שבר במצרים, אבל בניו שלא האמינו שחלומות יוסף יתקיימו בשביל זה לא הרגישו ולא ראו, ומה שיעקב חרד אולי יחסר לו