עשירית האיפה חלק א נד

ועוד י"ל לפרש, ושים באזני יהושע, כל התורה כולה נגמרה ע"י משה רבינו ועליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע ומסרה ליהושע, אבל זאת אמר ליה להוסיף אי אתה רשאי, אבל לחזק את דברי תורה ע"י גזירות דרבנן בידך הוא, כמו שאמרו חכז"ל (בעירובין כ"א) על שלמה המלך ע"ה, איזן וחוקר תיקן משלים הרבה, אמר עולא א"ר אלעזר בתחילה היה דומה התורה לכפיפה שאין לה אזנים, עד שבא שלמה ועשה לה אזנים, פירש"י ז"ל וז"ל תיקן עירובין ונט"י וגזר על השניות לעריות וע"י כך אוחזין ישראל במדות שנתרחקו מן העבירה כדרך שנוח לאחוז בכלי שיש לה בית קיבול משאין לו, ולפ"ז יש לפרש כך אמר משה רבינו ליהושע שים באזני יהושע, כלומר תדקדק לעשות אזנים לתורה, ועי"ז יהא קיום לדברי תורה כמו אזנים לכלי, וממילא אם יתקיימו דברי תורה על ידך תמשול בעליונים ובתחתונים וגם השמש יהא מסור בידך וא"ש

עוד מענין הזה

ומאי דכתיב ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, לכאורה קשה למה היה צריך חרב להחליש את עמלק הלא דרכן של ישראל להתגבר בתפלה ובתחנונים ולא בחרב ולא בחנות כי בקשתי לא אבטח וחרבי לא תושיעני

ונ"ל לפרש כיון שעמלק היה בן בנו של עשו ונתברך ועל חרבך תחי', לכן בא עמלק בחרב וכן אצל בני עשו אמרו פן בחרב אצא לקראתך כי כך הורשני אבי עשו, לכן הראה לו משה, כי גם אנו נבוא בכלי מלחמתך וחרב להש"י ג"כ בעמלק מדור דור, אבל קשה עוד למה היה צריך משה להעמיד חמה הלא תשועת ה' כהרף עין אבל לעשות נס שלא כדרך הטבע להעמיד השמש למה היה צריך. ונ"ל דידוע כי אין השם שלם ואין כסאו שלם עד ש שימחה שמו של עמלק ואז כתוב וחפרה הלבנה ובושה החמה (ישעי' כ"ד), לכן רמז רמז לו לעמלק שימחה שמו לעולם ועד, ואז ובושה החמה לכן העמיד אותה, ונאמר עוד קרא לאמור השמש יהפך לחשך והירח לדם (יואל ב' ג') להתוודע ולהגלות שאין כח בצבא השמים ולו לבדו המלוכה, וכסאו שלום אחר מחיית עמלק כאמור וא"ש

ומה שהעמיד יהושע השמש בגבעון וירח בעמק אילן נ"ל לפרש כמו שהמטיר הקב"ה על סדום ועמורה בעלות השחר, פירש"י בשעה שהחמה והלבנה שניהם ביחד מושלים שלא יאמרו עובדי החמה אלו היה ביום היו אנחנו ניצולים, ועובדי הלבנה היו אומרים אלו היה בלילה היה אנחנו ניצולים לכן נפרע מהם בשעה ששניהם עומדים עכ"ל, ובזה נ"ל לפרש ג"כ טעם שהעמיד השמש בגבעון והירח בעמק אילון כלומר, בשעה שהיו שניהם עומדים נפרע מהאמוריים ג"כ להודיע כי לו לבדו המלוכה

מהרה בימינו יבנה בית המקדש של מטה כנגד בית המקדש של מעלה ואז יהיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה כאור שבעת הימים ואוהביו כצאת השמש בגבורתו ב"ב אמן

עוד מענין הנ"ל

איתא באגדת בראשית (פרק ע"ו סימן ג') וז"ל כתיב באליהו הנביא ויהי בעלות המנחה, אימתי בנה את המזבח, ואימתי שחט את השור, ואימתי התפלל ויהי בעלות המנחה, אלא מלמד שהעמיד אליהו את השמש באותו היום, ואמר לו תדע כל זאת בשביל אדוניך בימי יהושע כשעמדת בשביל ישראל שינצחו את שונאיהן עמדת שנאמר (יהושע י') וידום השמש וגו' ועכשיו עמוד! לא בשבילם ולא בשביל ישראל, אלא בשביל קדושת שמו של הקב"ה, כיון שאמר לו כך מיד עמד שנאמר כי כהר פרצים יקום ה' (ישעיהו כ"ח) כשהיו בהר הכרמל כמו שעשה (יהושע י') שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון כי כעמק בגבעון ירגז, למה בשביל לעשות מעשיהו זר מעשיהו ולעבוד עבודתו נכריה עבודתו, לכך נאמר ויהי בעלות המנחה עכ"ל

ופירש בעץ יוסף וז"ל, שנאמר כי כהר פרצים יקום ה' כשהיו בהר הכרמל בעמק בגבעון ירגז, כמו שעשה יהושע שמש בגבעון דגם וירח בעמק אילון למה בשביל לעשות, כצ"ל, ור"ל שמפרש כי כהר פרצים היינו כהר הכרמל שעשה הקב"ה שם ניסים, כעמק בגבעון ירגז כניסים דעבד ליהושע בעמק אשר בגבעון, עכ"ל, ויש לדקדק בזה, למה אצל יהושע לא חפץ השמש לעמוד ואצל אליהו עמד מיד, ועוד למה לי אריכות הלשון הזה בשביל אדוניך וכו' בשביל ישראל וכו', ונ"ל לפרש, דהנה המדרשות מחולקות באליהו מאיזה שבט היה, ואיתא בתוס' ב"מ דקי"ד (ד"ה מה שיסדרו לבעל חוב) מתד"א דמהגמרא משמע שכהן היה ומבני בניה של לאה, ובתד"א גופי' יש שאמר אליהו בעצמו שהוא מבניה של רחל, ואם נאמר שבא מבניה של רחל פשיטא שאין להשמש טענה על אליהו כי כבר אמר לו יהושע זבינא דאבא את, ואם היה כהן כדמשמע בגמרא מ"מ לא יכול השמש לקטרג עליו, ונ"ל טעם הדבר דהנה איתא בזוה"ק דנשמת נדב ואביהו נתגלגלו בפנחס זה אליהו ז"ל, ואיתא במגלה עמוקות וז"ל, פנחס נדב ואביהו משום רוב קדושתם נעלמו. דהנה רזא דאורה דראה הקב"ה שאין העולם כדאי להשתמש בו גנזו לצדיקים לעתיד לבוא ע"כ, פירוש אליהו ג"כ עלה למרום בשביל זה, ואיתא במדרש ילקוט דהחמה אין לו אורה מצד עצמו, אלא מקבלת מאורה של מעלה דכתיב לאור חניתיך יהלכו כלומר, מעט מעט מקבלת מאיר הגנוז, חלק שראוי העולם להשתמש בו, וא"כ איך יאמר השמש אני גדול ממך ופשוט, ומה שאמר לו אדוניך פירש הלא כמו שאמר לו יהושע עבדא בישא זבינא דאבא את, פי' דיוסף את, כלומר רמז רמז לו שאל יקטרג כי כבר ידעת כי יש לך אדון לכן שמע בקולי, ועוד אמר, כי למשה רבינו עמד השמש וליהושע ג"כ עמד בשביל שינצחו את שונאיהן כלומר דהלא אם לא עמד ג"כ יכולין הי' לנצח כש"כ בשביל יהושע שהיה בשביל השבת, דאיתא במדרש ובפרט לפי שמביא עוד בתוס' שם מדרש אליהו רמז רמז ואמר שאותו תינוק משיח בן יוסף היה ורמז רמזתי לעולם שאני בא תחילה ומשיח בן יוסף הוא מאפרים ואין לו כח לבוא טרם שאני בא תחילה, הרי גם אני גדול ואם לבן יוסף