עשירית האיפה חלק א נג

מלאכי השרת בא שמש בא שמש (רבה ויצא) היינו יעקב אבינו פשיטא שלא יכלה החמה לקטרג עליו כי הוא גדול מהשמש וגם ממלאכי השרת אשר מנהגין את השמש וברור, וכמו שאיתא בילקוט דשני מיני מלאכים מנהגין את השמש ביום אחרים ובלילה. אחרים ויעקב גדול מהמלאכים כדאיתא (רבה שם)

עוד י"ל מה שלא קטרגה החמה אצל יעקב דאיתא במדרש, ששתי שעות ששקעה החמה שלא בעונתה כדי שהקב"ה ידבר עם יעקב בצנעה לא הפסידה כלום כדכתיב ויזרח לו השמש ששתי השעות זרחה בשביל כבוד יעקב מקודם, וא"ש

ועוד נ"ל לבאר דבר אחר, דיום שעמדה חמה ליהושע ערב שבת היתה כמו שאיתא בפרקי דר' אליעזר [והובא בילקוט רמז כ"ב:] עד שבא יהושע ועשה מלחמה של ישראל והגיע ע"ש וראה בצרתם של ישראל שלא יחללו את השבת וכו', מה עשה פשט את ידיו לאור השמש ולאור הירח והזכיר עליהם את השם, ועמדו כל אחד על מקומו עד מוצאי שבת עכ"ל, וקשה דקייל"ן עד רדתה אף בשבת, (ספרי ק"ל) הרי שגם בשבת מותר לחלל אם הוא באמצע המלחמה, ונ"ל לפרש דידוע שיהושע היה בן בנו של יוסף הצדיק וז' אושפיזין מכוונים כנגד ז' ימים ויום ז' שהוא שבת כנגד יוסף ולכן זכתה קרבנו של בן בנו נשיא אפרים לדחות את יום השבת וכן וטבח טבח והכן שהכין יוסף לכבוד השבת (כדאיתא במדרש פ' נשא) לכן הי' ליהושע בן בנו ג"כ כח על השבת שיעמוד השמש ביום השבת. כנ"ל וא"ש

כפי שנתבאר למעלה שבמחלוקת של קרח עלה השמש לזבול שתבע כבוד משה רבינו, קצת קשה להבין באיזה כח עלה השמש למעלה ממקומו כי בודאי כל צבא השמים יש להם לכל אחד ואחד מדור בפ"ע ואין כל אחד יכול ליכנוס בתחומו של חבירו וכש"כ לעלות למעלה למעלה

ונ"ל לפרש דבאמת השמש תבע כבוד משה רבינו בודאי לשם שמים ובכח הזה עלה, והוא מדה כנגד מדה כמו שעדתו של קרח ירדו למטה למטה לשאול תחתית שמרדו בכבוד רבן. ורבן של כל ישראל, כן השמש שמחה בכבוד משה רבינו ושאל כבודו זכה באותו שעה לעלות למעלה למעלה, ומה שנענש הוא משום דבר אחר שלא מחה בכבוד שמים, אבל מה שתבע כבוד משה רבינו בודאי לצדקה נחשב לו, ומה שזכה לעלות שני רקיעים למעלה ממנו נ"ל כי לפי חשבון הגמרא (בחגיגה י"ג) הוא, כי הרקיע אשר שם החמה תמיד, נחשב לרקיע שני, ולמעלה מן הרקיע ישנו שחקים, ולמעלה מן השחקים הוא זבול אשר לשם עלה השמש, נ"ל לפרש שהשמש תבע כבוד שני הצדיקים היינו, כבוד משה רבינו וכבוד אהרן הכהן, שקרח חלק על שניהם (על משה ועל אהרן) לכן מדה כנגד מדה עלה שני רקיעים, וברקיע שנקרא זבול איתא שם בגמרא (חגיגה) מפורש ששם ישנו ירושלים של מעלה ומזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד שם ומקריב עליו קרבן, וידוע שמיכאל שר הגדול הוא כהן הגדול למעלה דוגמת אהרן הכהן למטה, ומפורש בגמרא (בתענית דף ה') דאמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה, נמצא דכהן הגדול המקריב למטה בבית המקדש או בהמשכן של מטה נותן כח למיכאל שר הגדול להקריב קרבן למעלה, ע"כ יפה תבע השמש כבודו של משה ואהרן למעלה בזבול, כלומר הלא הכל תלוי באהרן בעולם התחתון, לכן הלך לרקיע ששמו זבול, דידוע דמקדש של מטה הוא כנגד בית המקדש של מעלה, ואם יגבר כח קרח מי יהיה יכול לשמש בזבול הלא גם קרבנות של מעלה יבוטלו וראוי הוא שימחה קרח ועדתו, ומשה אמת ותורתו אמת וקדושת כהונת אהרן הכהן ברית מלח עילם וא"ש

ומה שאיתא בילקוט שהבאתי למעלה יום ליום יביע אומר זה יומו של משה שבישר יומו של יהושע שנאמר ושים באזני יהושע מסיים בזה"ל אמר ליה יהי רצין שתעמוד לך חמה כמו שעמדה לי עכ"ל, ופשטות הדברים כיון שעמדה חמה למשה במלחמת עמלק ויהושע היה לו חלק במחיית עמלק לכן התפלל אז משה רבינו בגינו שגם לו יעמוד חמה, כדכתיב ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, אבל קשה להבין מאין למד מהפסוק ושים באזני יהושע שקאי על שיעמוד חמה ליהושע, ונ"ל לרמוז עפ"י מה דאיתא במדרש [רבה פ' האזינו י"א] כך ברא הקב"ה שמים וארץ שיהיו מקלסים אותו, מניין שנאמר השמים מספרים כבוד אל, כיון שבא משה שיתק אותם, מניין שנאמר האזינו השמים עכ"ל, הרי מלשון האזינו למדנו שישתוק השמים, והוא יאמר לפניו שירה מה שיאמר השמים, אף כאן אמר ליהושע, שים באזני יהושע כלומר כך אתה תדום את השמש בלשון האזינו, וזה הלשון שים שלחש לו באזנו, כלומר ע"י שירה שלך, כי האזינו אחת משירות התורה

וכן מצינו אצל משה רבינו קודם מיתתו שבקשו מלאכי השרת לשלוט עליו ולקבל נשמתו כדאיתא במדרש (הנ"ל) פ' זאת הברכה י"א, מה עשה משה נטל את המגילה וכתב עליו שם המפורש וספר השיר עדיין לא מלא לכתוב עד רגע שימות משה, (וספר השיר, פי' פרשת האזינו מ"כ), נ"ל ג"כ לפרש שהמלאכים חפצו לשלוט במשה רבינו כדאמרן בכח שאמרו, הלא אנחנו אומרים שירה. ואמר להם משה רבינו הלא ספר השירה בידי ואני אומר שירה, ועתה האזינו לי ואומר אני שירה וברחו מפניו כדאיתא שם

ועוד י"ל עפ"י המדרש (רבה האזינו) דאיתא שם בזה"ל, אמר הקב"ה אם הטית אזנך לדברי תורה כשתבוא לפתוח בדברי תורה הכל משתתקים לפניך ושומעים דבריך כשם שהטית אזנך לשמוע דברי תורה ומהיכן אתה למד ממשה רבינו, נשתתקו העליונים והתחתונים והאזינו דבריו, מניין, מה שקרא בענין האזינו השמים ואדברה עכ"ל, א"כ י"ל דהכי אמר לו משה רבינו ליהושע ושים באזני יהושע, חפץ אתה ג"כ להעמיד את החמה כמו אני, הטה אזניך לדברי תורה ויעמוד השמש לפניך, וכן איתא במדרש שהבאתי לעיל, אר"ש בן יוחאי, ספר משנה תורה היה שגנז יהושע נטלו והראהו לגלגל החמה א"ל כשם שאני לא דוממתי מזה אף אתה דום מלפני עכ"ל, הא בפירוש מפני שהטה יהושע ג"כ אזנו לדברי תורה עמד החמה מלפניו ושפיר כתיב ושים באזני יהושע שע"י שתטה אזנך לדברי תורה, תזכה להעמיד גלגל החמה וא"ש: