עשירית האיפה חלק א נב

ומשקיעת החמה עד יציאתה בשחר אומרים ברוך כבוד וכו', יש לי לפרש ג"כ שכן אמר יהושע להשמש שהוא גדול מהשמש והירח ומכל צבא השמים אפילו ממלאכי השרת שהן אומרים בלילה ברוך וביום קדוש, אבל אנחנו בני ישראל אומרים ג"כ בלילה ברכו ואומרים ביום קדוש וברוך ומה שאיתא בחגיגה (יג) שמלאכי השרת עתים חשות היינו ביום מפני כבודם של ישראל, קשה דהלא ראינו דגם ביום אומרים המלאכים קדוש, ? אלא נראה לי לפרש, שישראל אומרים מקודם שירה ואח"כ הורשו שאננים לאמור כמו שייסד הפייטן, וכדאיתא בגמרא ברן יחד כוכבי בוקר, הייני ישראל שאומרים שירה מקודם, והדר ויריעו בני אלקים היינו מלאכי השרת שאומרים אח"כ, א"כ לפ"ז הי' צריך יהושע לומר שתי מיני שירות שירה בעד השמש שעמד ולא הי' יכול לומר שירה, ובן ברוך שאומרים מלאכי השרת בלילה דכיון שלא נשקע החמה אז, לא הי' יכולים המלאכי השרת לאמור ברוך שאומרים בלילה דוקא

ונ"ל לפרש מה שהיה צריך יהושע לומר בעד השמש, הלא אמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, היינו ממש שירה שאומר השמש, והיינו שמש ירח עמד זבולה, ומה שלמדין מגז"ש מאז ישיר היינו שירה אחרת אף דלא נתפרש בגמרא איזה שירה אמר עוד יהושע מסתבר לי שאמר ברוך מפני שמנע את המלה"ש מלומר ברוך בשעה שהעמיד השמש שאומרים בלילה, ונוכל לומר שאמר יהושע ברוך שעשה לנו ניסים, וכה"ג כתב ביערות דבש מה שאמר יתרו ברוך ד' אשר הציל אתכם, להשלים שירת המלאכים שלא אמרו שירה בליל שביעי של פסח מפני שמעשה ידיו טובעים בים, דבלילה אומרים ברוך ולא אמרו אז מלאני השרת ברוך. וכן אצל יחזקיהו מלך יהודה שלא אמר שירה אז, וכתיב מכנף הארץ זמירות שמענו להשלים שירת יחזקיהו. כן מפורש שם. אף כאן כן

ועוד יש לי לפרש השירה שאומר השמש, שמש ירח עמד זבולה, עפ"י גמרא נדרים, (ד' ל"ט ע"ב) דאיתא אצל מחלוקתו של קרח מאי דכתיב שמש ירח עמד זבולה, ופריך שמש וירח מאי בעיין בזבול והא ברקיע קביעי (ופירש הר"ן כדכתיב ויתן אותם ברקיע השמים וזבול למעלה מן הרקיע הוא) מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירים, באותה שעה ירה בהן חיצים וחניתות, אמר להם בכל יום ויום משתחווים לכם ואתם מאירים, בכבודי לא מחיתם, בכבוד בשר ודם מחיתם, ובכל יום ויום יורין בהם חיצים וחניתות ומאירים שנאמר לאור חיציך יהלכון, ע"כ לשון הגמרא שם, ופירש"י ז"ל מאותו יום ואילך אינם יוצאים מפני שמשתחווים להם אומות העולם עד שיורין בהם חיצים וחניתות עכ"ל, א"כ י"ל שמאותו יום ואילך אומר השמש זה הפסוק שירה שמראין שמקבלים החיצים והחניתות באהבה לכבוד מלכות שמים וכדי לעשות מחאה לאומות העולם שניתנים להם כבוד, אינם יוצאים עד שיורין בהם חיצים וחניתות, ובזה מתורץ שיר השמש שאומר לברק חניתיך יהלכון

עוד נ"ל לפרש מה שהשמש תבע כבוד משה רבינו יותר מכבוד שאר הצדיקים. הלא. נמרוד הרשע השליך את אברהם לכבשן האש וכדומה ולמה תבע השמש כבוד משה רבינו דוקא יותר מכבוד שאר צדיקים נ"ל לפרש כיון דפני משה כפני חמה ע"כ יש לו למשה רבינו שייכות להשמש, שפניו דומה הי' לחמה, לכן בא השמש לתבוע כבודו, והלבנה ממילא כיון דסיהרא לית לה מגרמא כלום כידוע שאין לה להלבנה שום אור בעצמה אלא מזהירתו של החמה, א"כ בע"כ היתה צריכה ללכת עם השמש, והיינו דכתיב שמש ירח עמד זבולה

עוד נ"ל לפרש שירת השמש שמשורר שמש ירח עמד זבולה לאור חיציך יהלכון לנוגה ברק חניתיך, עפ"י דברי הילקוט (רמ"ז תרע"ג) וז"ל אמר ריב"ל בכל יום ויום החמה והלבנה מכסות פניהם מן האורה של מעלה והן מעכבין לצאת, מה עושה להם הקב"ה מורה בהם חיצים והן מהלכים לאורו שנאמר לאור חיציך יהלכון ולכן שפיר אומרים הפסוק הזה כדאמרן (והיינו נמי שמודין שאין להם כח בעצמן לצאת ולהאיר והולכים לחור חצים של הקב"ה וע"ש) והיינו דאמרינן דעושין באימה רצון קונם נ"ל שבכל רגע ורגע עליהם אימה ופחד שיעדר מהם אור חיציו של הקב"ה והלא הוא יתברך נותן בהם כח להיות מושלים בקרב תבל, ולפי פירוש הזה מעת בריאת שמים וארץ אמרו השירה הזאת לנוגה ברק חניתיך יהלכון, עד היום הזה וא"ש

עוד נ"ל לפרש מענין שעמדה החמה למשה רבינו כדאיתא (בילקוט תרע"ב) יום ליום יביע אומר, מה טיבן של שני ימים הללו אלא זה יומו של' משה שבישר יומו של יהושע, שנאמר היום הזה אחל תת פחדך היכן מצינו שעמדה לו חמה למשה בשעה שעשה מלחמה עם עמלק שנאמר וידי משה כבידים וכו' עד ביא השמש וכי עד אותו שעה לא בא השמש ד אלא מכאן שעמדה לו השמש זש"ה יום ליום יביע אומר זה יומו של משה שבישר ליומו של יהושע, שנאמר ושים באזני יהושע א"ל יהי רצון שתעמוד לך החמה כשם שעמד לי עכ"ל, וצריך להבין למה ליהושע לא חפצה החמה לעמוד ואמרה לי' אני גדול ממך ולמשה לא אמרה כלום, ונ"ל לפרש דהנה פני משה כפני חמה. ע"כ בודאי לא יכלה להעיז פניה ולאמור אני גדול ממך הלא גם משה כפני חמה אבל פני יהושע כפני לבנה וידוע חמה גדולה מהלבנה לכן אמר השמש ליהושע הלא פניך אינם אלא כפני לבנה, ואמר לו יהושע אני גדול ממך מחמת התורה כמו שנתבאר לעיל אי משום כח התורה של והגית בו יומם ולילה ואין להשמש שליטה בלילה אי משום שאין החמה אומרת שירה אלא ביום וישראל ביום ובלילה וא"ש

וכן מצינו אצל יעקב אבינו ע"ה מה דאיתא (בילקוט כ"א) כך ברא הקב"ה עולמו שיהא יום יום בא יעקב ושקע השמש שלא בעונתו שנאמר וילן שם כי בא השמש עכ"ל, וקשה על יהושע קטרגה שלא תוכל לומר שירה כשיעמוד השמש, ק"ו אם השקיע שלא בזמנה תיכף הסירה השמש מגבורתה דבלילה אין ממשלת השמש כלל, ולמה אצל יעקב לא קטרגה, ונ"ל לפרש משום דיעקב אבינו נקרא ג"כ שמש, כי השמש שראה יוסף בחלום מרמז ליעקב אבינו, וכן אמרו