עשירית האיפה חלק א נ

תש"י), וכהאי גוונא איתא בסה"ק מגלה עמוקות בשם זוה"ק וזה לשונו פינחס נדב ואביהו משום רוב קדושתם נעלמו דהא אינון מרזא דאורה דראה הקב"ה שאין העולם כדאי להשתמש בהן גנזו לצדיקים לעתיד לבוא עכ"ל, פירושו לפענ"ד פנחס זה אליהו שיבוא עם מלך המשיח ג"כ יש לו חלק ברזא דאורה של מלך המשיח שיתגלה לנו במהרה ושניהם יבואו כאחד וא"ש

עוד לפרשת וישב

הנה בענין שני החלומות שחלם ליוסף, לכאורה נראה דשניהם דבר אחד הן רק במלות שונות דבחלום הראשון כתיב ותשתחונה לאלומתי ובחלום השני כתיב להשתחות לך ארצה, ונראה לי לפרש דבאמת שני מיני חלומות הן החלום הראשון הי' מורה על גשמיות כמו שאמר הנה תסבינה אלומותיכם ותשתחונה לאלומתי, כי כשבאו השבטים למצרים לשבור בר ולא הי' להם מה לאכול כמו שאמר יעקב שברו לנו משם ונחיה ולא נמות, וברור שמרמז לגשמיות שיהיה להם בר ותבואה הרבה על ידי יוסף להחיות את יעקב וביתו, והחלום השני היה בדברי רוחניות כמו שאבאר אי"ה, דליכא למימר כמו אצל פרעה דכתיב על השנות החלום פעמים וגו' כי ממהר האלקים לעשותו, דהרי לא נתקיים החלום של יוסף אלא עד כ"ב שנים וכן לא מצינו שהשתחוה יעקב ליוסף אלא בסיף ימיו כשחלה השתחוה ישראל על ראש המטה, ונראה לי לפרש מה. שנראה לו השמש וירח וגו' ופירש"י ז"ל על הפסוק הבוא נבוא וזה לשונו כשם שאי אפשר באמך כך השאר בטל עכ"ל פירוש להוציא מלבו של אחיו אמר יעקב כן אבל באמת ח"ו שיהא בטל אפי' אות אחת מחלומו של יוסף הצדיק שהיה מן השמים בנבואה, אלא נראה לי רמז רמז ליוסף לאחיו שהוא יסוד הבנין שהכל תלוי בו השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי שיצא ממנו יהושע, וכתיב ביהושע (סימן י) שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, ובאיזה כח יכול היה יהושע שידום השמש מלפניו כיון שהשמש אומר שירה בשעה שהוא מהלך ולא נתנו יהושע שילך לומר שירה ואמר לו דום מלומר שירה. ואיתא במדרש בשם רבי יצחק דאמר יהושע להשמש עבדא בישא לאו זבינא דאבא את, הרי דבכחו של חלום יוסף היה כח ביהושע להעמיד השמש והירח וצריך היה לראות בחלומו ג"כ השמש והירח כאמור

ועוד רמז רמזו לפענ"ד דהנה אמרו חכז"ל (ב"ב ע"ה ע"א) דזקנים שבדורו של יהושע אמרו פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה ויהושע בן בנו של יוסף קיבל כל התורה כולה ממשה רבינו ע"ה, א"כ היה צריך לראות השמש שהוא משה רבינו ע"ה ומסר כל התורה כולה ליהושע שלמד אותנו ואמרו חכז"ל שיעקב הוא עמוד התורה שהאיר ומאיר לנו לכל ישראל בעוה"ז ובעוה"ב לכן נקרא בשם שמש, והנה במדרש ויצא (פרשה ס"ח) איתא בזה הלשון רבי פנחס בשם רבי חנין דציפורין אמר, שמע קולן של מלאכי השרת אומרים בא השמש בא השמש, אתי שימשא אתי שימשא, בשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי שמש עכ"ל, וקשה לי למה לי שתי פעמים שמש בלשון הקודש ושתי פעמים שמש בלשון ארמית וביפה תואר נדחק לפרשו, ונראה לי לתרץ שהיו שני מיני מלאכים וכל המלאכים אינם מכירים בלשון ארמי כמו שאיתא (שבת י"ב ע"ב), אבל גבריאל המלאך ג"כ הי' שם והוא הלא יודע כל שבעים לשון ובכללם ג"כ לשון הארמי כנ"ל, וא"כ שאר המלאכים אמרו בלשון הקודש וגבריאל בלשון ארמי כיון שהוא בעל החלומות בודאי הוא גילה ליוסף בחלומו שם אביו שנקרא בשם שמש ומזה ידע יוסף, ולפ"ז בשעה שיצא יעקב מחרן ואמרו המלאכים בא השמש היה ג"כ שם גבריאל כאמור והיא גילה הסוד הזה ליוסף ששמו של יעקב שמש כי הוא המלאך שגילה תמיד כל הסודות ליוסף והי' שומרו לראשו תמיד וכאמור וא"ש, וכאשר נתבאר באורך למעלה

ומה שקראו המלאכים שני פעמים שמש, נראה לי, דכלל גדול מסרו לנו חכז"ל במדרש דבכ"מ שהשם כפול שני פעמים מרמז לעוה"ז וג"כ לעוה"ב כמו שכתיב בתורה יעקב יעקב והם אמרו בלשון חיבה בלשון שמלאכי השרת משתמשין בו וזהו שרמ"ו שני פעמים שמש בעוה"ז ובעוה"ב, ועוד נ"ל לפרש כיון שאיקונין שלו למעלה א"כ הוא השמש שמאיר בעולם העליון והוא השמש שמאיר לנו בעולם התחתון וכמו"ש במדרש שם שהמלאכים ראו אז שני איקונין איקונו של יעקב למטה ולמעלה תחת הכסה"כ, ויש לפרש עוד מה שנקרא יעקב בשם שמש דידוע מאמר חז"ל יעקב הוא עמוד התורה, ולכן נקרא בשם משה רבינו שקיבל לנו את התורה ועליו אמרו חז"ל פני משה כפני חמה, ושמש שמש שני פעמים מרמז לשתי תורות בכתב ובע"פ

ובענין שהעמיד יהושע גלגל חמה מפורש יותר בילקוט (יהושע סימן כ"ב) וזה לשונו משעה שהשמש זורח עד שהוא שוקע מקלס להקב"ה וכן אתה מוצא בשעה שעמד יהושע בגבעון ובקש לשתוק את החמה לא אמר שמש בגבעון עמוד, אלא שמש בגבעון דום אלא כל שעה שהוא מהלך הוא מקלס להקב"ה וכל שהוא מקלס אין בו כח לעמוד א"ל יהושע דום א"ל השמש אתה אומר לי דום יש קטן פותח פיו ואומר לגדול הימנו דום, אני נבראתי ברביעי ואתה נבראת בששי ואתה אומר לו דום, א"ל יהושע בן חורין קטן שיש לו עבד זקן אינו אומר לו שתוק לא קנה אברהם אבינו השמים וכל אשר בו שנאמר ברוך אל עליון קונה שמים וארץ ולא זו בלבד אלא שמשתחווים כעבד לפני יוסף שנאמר והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי א"ל השמש אתה אומר שאדום ומי יאמר קלוסו של הקב"ה א"ל שתוק ואני אומר שנאמר אז ידבר יהושע ואין אז אלא שירה שנאמר אז ישיר. משה עכ"ל, ונראה לי לפרש דבאמת היה יכול יהושע לומר לשמש שנשמתן של צדיקים קדמו הרבה ונבראו קודם השמש, אכן תירץ לו לפי דעתו שהוא זקן והוא קטן אבל באמת יהושע היה גדול שנברא מקודם, ואיתא עוד שם באמת במאי היה יכול לנצח את השמש אמר ר"ש בן יוחאי ספר משנה תורה היה שגנז יהושע