עשירית האיפה חלק א מט

והנה מעשה מכירת יוסף נסמך למעשה דיהודה ותמר, ואיתא במדרש על זה הרבה טעמים [כדאיתא בב"ר פרשה פ"ה] מפני מה נסמכה שתי פרשיות אלו [דהלא נשואי יהודה היה הרבה שנים קודם מכירתו של יוסף כדפירש במתנות כהונה] אלא כדי להסמיך ירידה לירידה, כדי לסמוך הכר להכר, כדי לסמוך מעשה תמר למעשה פוטיפר, ובפירוש רבינו בחיי ז"ל איתא הטעם כדי לסמוך גלגול לגלגול כי סוד היבום הוא סוד הגלגול, וסוד מכירת יוסף בא לידי גלגול עשרה הרוגי מלכות עי' שם, ואני אומר לסמוך מעשה גבריאל המלאך למעשה גבריאל המלאך, כי במכירת יוסף הי' גבריאל המלאך השומר שיתקיימו חלומותיו של יוסף כמו שנתבאר, ובתרגום ירושלמי איתא והובא ברבינו בחיי ז"ל היא מוצאת הזכיר כי הס"ם החביא הערבון כדי שלא תמצאם ותשרף, ותמר הצדיקת בקשה להמציא לה ג' ערבנות שנתן לה יהודה ורמז הקב"ה לגבריאל והחזירם לה והשליכתם לרגלי הדיינים וא"ש

ורמזו ג"כ ליהודה בשביל שהודה יהודה וניצולו שלשה נפשות מן השריפה יבוא ג"כ גבריאל להציל לשלשה מבני בניו היינו חנני' מישאל ועזרי' מכבשן האש כמו שאיתא בפסחים (דף קי"ח) שגבריאל המלאך שהוא כח של האש הציל אותם מן האש. אף כאן בא גבריאל להציל שלשה נפשות מן האש ואתי שפיר דנסמך מעשה גבריאל למעשה גבריאל

באופן אחר נ"ל ע"פ דאיתא במדרש וזה לשונו השבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה והקב"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח עכ"ל, וידוע דשני משיחים, יהא לנו משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. וכן איתא במדרש רבה (פרשת ויגש) כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו זה יהודה ויוסף ולכן שפיר נסמכו פרשיות האלו וא"ש, [ונ"ל פירושו דהנה יהודה אמר אני מלך כי דוד מלך ישראל ומלך המשיח יהי' מיוצאי חלצי ואיך מלוך תמלוך עלינו, ויוסף אמר שמשיח בן יוסף יהי' מוקדם בזמן וא"כ לי המלוכה הפעם וא"ש]

ואגב אורחא אבאר עוד מה שאיתא עוד שם בגמרא (פסחים קי"ח) דאמת ד' לעולם גבריאל אמרו בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש אמר גבריאל לפני הקב"ה רבש"ע ארד ואצנן ואציל את הצדיק מכבשן האש אמר לו הקב"ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו נאה ליחיד להציל את היחיד ולפי שהקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה אמר לו תזכה ותציל שלשה מבני בניו עכ"ל, ובמדרש (רבה פ' שמות) איתא מאמר הקב"ה שאמר להמלאכים שחפצו להציל לאברהם אבינו בזה הלשון אמר להם אלו ירד לשם אחד מכם לכבשן האש אתם הייתם מצילין אותו אלא לשמי ירד ואני יורד ומצילו עכ"ל שם, ותמיה וכי ס"ד שירד אחד מן הצדיקים לכבשן האש לשום נברא שבעולם חוץ מכבודו ית' אפי' בשביל מלאכים דדבר זה הוא ע"ז ממש כדאמרינן (בפ"ק דחולין) השוחט לשם מיכאל שר הגדול הרי זה זבחי מתים, והלא חנני' מישאל ועזרי' ג"כ חפצו להישרף על יחוד קידוש שמו יתעלה ואיך אמר אלו ירד לשם אחד מהם, אמנם נראה לי לפרש דידוע דאברהם אבינו הי' אחד שפירסם מלכותו יתעלה והוא הרגיל את שמו בין הבריות, לכן אמר שפיר הקב"ה אני יחיד והוא יחיד כלומר שיתגלה על ידי אברהם שהוא יתברך לבדו יחיד בעולמו. אבל בעת חנני' מישאל ועזרי' כבר ניכר הי' בעילם שם כבוד מלכותו, והי' צריך לפרסם גם גודל קדושת משרתיו יתעלה שגם מגדולת העבד ניכר כבוד גדולת רבו כידוע, ולכן אמר לשם אחד מהם כלומר לפרסם ג"כ קדושת המלאכים משרתיו עושי רצונו שגם על ידם יכול להיות נס וא"ש

ודע עוד שבבראשית רבה (פרשה מ"ד) הגירסא שמיכאל ירד להציל חנניה מישאל ועזריה ולא גבריאל, ונ"ל דטעות סופר הוא דמוכח. וכן בתרגום ירושלמי כאן בפסוק וישמע ראובן איתא ג"כ מיכאל אצל הצלת תמר ובניה וליתא כי בפירוש איתא (ברבה פ' שמות) דלמיכאל ניתן שכרו על מחנה אשור בשביל שג"כ חפץ ללכת להציל את אברהם ולגבריאל להציל לחנני' מישאל ועזרי' ולשרוף את הכשדים שהשליכו אותם לכבשן האש הרי בפירוש שזהו גבריאל ולא מיכאל

ועוד נראה לי לבאר מה שהס"ם החביא הערבון של יהודה שתשרף תמר ושני בניה, ולכאורה מה חטאם ומה פשעם ומאי איכפת לי' שאם יהא בחיים חיותם, אכן נראה לי דכיון שראה שהקב"ה עוסק לברוא אורו של מלך המשיח. והטעם איתא במדרש דנברא עתה אורו של מלך המשיח מטעם דהקב"ה בורא תמיד הרפואה קודם למכה, דהיינו קודם שנולד [פרעה] המשעבד הראשון לישראל נולד גואל האחרון דהוא מלך המשיח, ובימיו אז הרשעה כעשן תכלה. כי תעבור ממשלת זדון מן הארץ, ומובן שפחד הס"ם לנפשו שיכלה ולכן נתן נפשו על זה והקב"ה הציל אותם ברוב רחמיו וחסדיו

ומה שאיתא במדרש הנ"ל דהקב"ה הי' עוסק ובורא אורו של מלך המסית, צריך להבין קצת מה הוא אורו של מלך המשיח ומה היה שירא הס"ם ממנו. יש לי לפרש עפמ"ש בילקוט (ישעי' סימן תקצ"ט) וזה לשונו שם מהו באורך נראה אור זה אורו של משית שנאמר וירא אלקים את האור כי טוב מלמד שצפה הקב"ה בדורו של משיח ובתעשיו קודם שנברא העולם וגנזו למשיח ולדורו תחת כסא הכבוד שלו אמר שטן לפני הקב"ה רבש"ע אור שנגנז תחת כסא הכבוד שלך למי א"ל למי שהוא עתיד להחזירך ולהכליחך בבושת פנים א"ל רבש"ע הראהו לי א"ל בא וראה אותו וכיון שראה אותו נזדעזע ונפל על פניו אמר בידאי זה משיח שעתיד להפיל אותי ולכל שרי או"ה בגיהנם שנאמר בלע המות לנצח עכ"ל, הרי ממש שהס"ם הי' ירא מאורו של מלך המשיח שהקב"ה היה חושק בו, ולכן הטמין הערבון של יהודה למנוע לידת המשיח, וכן מרמז האור הזה על שיבנה בימיו של המשיח יחושלים עיר הקודש, ועל זה נאמר והלכו גוים לאורך ומי הוא אורו של ירושלים הקב"ה כדכתיב והיה לך ד' לאור עולם, ועל זה רמז דוד (שהוא מלך המשיח] לדוד ד' אורי וישעי שמרמז טל אור העתיד שנאמר בו וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל לצדיקים לעתיד (שם סימן תש"י