עשירית האיפה חלק א מח

וכך נוכל לומר ג"כ שבא גבריאל ולמדו שבעים לשון מפני הטעם הזה בעצמו שילך לפרעה ויתקיימו ביוסף כל החלומות שבא לו ליוסף על ידי גבריאל כאמור

ובבעל הטורים פירש מה דכתיב אצל יוסף וכ'ל י'ש ל'ו דנתן ביד'ו ס"ת ל'ש'ו'נ'ו' מלמד שבא גבריאל ולמד לו שבעים לשין ולכך הצליח בידו עכ"ל, הרי נראה לעין שהצלחת יוסף הי' על ידי מלאך גבריאל שניתן לו מן השמים לשמרו, ועל פי זה נבין מה דכתיב וירא אדוניו כי ד' אתו וגו'. ואיתא על זה במדרש עד היכן אמר רב חייא עד שראה שכינה עומדת על גביו הה"ד וירא אדוניו כי ד' אתו עכ"ל, וקשה מאוד וכי ס"ד פוטיפר שר הטבחים שחז"ל אמרו שלא לקחו אלא לתשמיש וסרסו הקב"ה יזכה לראות שכינה בהקיץ יותר מנביאי ישראל, אלא נראה לי לפרש שהמלאך גבריאל בעל החלומות הראה לו בחלום שאל יעלה על דעתו שיוסף עושה הכל בכישוף שהיה מלחש ונכנס ומלחש ויוצא אמר ליה מזוג רותחין והיו רותחין פושרין פושרין אלא הכל ברוח הקודש יעל ידי גבריאל שאני עומד ומשמשו ושר של אש אני רצה מקדיח אני את המים, רצה מפשר אני את המים, ומצינו כהאי גוונא בב"ר (פרשה נ"א) על פסוק וד' המטיר על סדום זה גבריאל מאת ד' מן השמים זה הקב"ה, ופירש הרמב"ן ז"ל וז"ל והשליח נקרא בשם שולחו עכ"ל וא"ש, אף כאן נוכל לפרש שראה המצרי שד' אתו על ידי גבריאל המלאך בחלום וא"ש, וכן פירש בעה"ט ע"פ ויכירם בקש. לקבלם בסבר פנים יפות ובא המלאך שמצאו תועה כו' ויתנכר בגמטריא ע"י האיש גבריאל עכ"ל דלמד ג"כ סתום מן המפורש

והנה פשוט שדרשו חז"ל על המלאך שנשלח להפוך את סדום הוא גבריאל כיון דכתיב וד' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ד' מן השמים הוא בודאי על ידי מלאך גבריאל שהוא שר של אש ומלאך הדין וכן איתא בפירוש (בב"ר פרשה.) נ) גבריאל נשתלח להפוך את סדום. אלא לכאורה קשה דהנה איתא במדרש והביאו רש"י ז"ל בחומש וזה לשונו נפטרים מאברהם בשש שעות ובאין סדומה בערב אלא מלאכי רחמים היו והיו ממתינים וסבורים שמא ימצא להם זכות וכיון שלא מצא להם זכות באו סדומה בערב. וקשה הלא גבריאל הוא בחינת דין. אלא נראה לי לפרש דהנה המהרש"א ז"ל פירש בפרק קמא דברכות) על מאמרם ז"ל גבריאל בשתים כיון דהוא מלאך לעשות דין צריך ללכת לאט לאט בשתים כדי אולי ישוב החוטא בינתיים. א"כ הפירוש שמלאכי רחמים היו אלא כלומר כיון שהלך לעשות דין צריך ללכת ברחמים ואתי שפיר, וכה"ג איתא במדרש (ויק"ר פרשה כ"ו) דכתיב ויאמר אל לבוש הבדים, ויאמר. אל בינות לגלגל, מהו ויאמר שתי פעמים אלא הקב"ה אומר למלאך, ומלאך אומר לכרוב. ונמצא דעל ידי שתי האמירות נעשה הדין, והטעם בדבר זה בעצמו על ידי שתי האמירות כדי שאולי ישוב החוטא באם יחפוץ הקב"ה לעשות דין, ומסיים שם בזה הלשון אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי ששה שנים היו אותן הגחלים עוממות בידיו של גבריאל סבור שישראל יעשו תשובה כיון שלא עשו ביקש לזרקן ולקעקע ביצתן ח"ו אמר לו הקב"ה גבריאל גבריאל יש בהם בני אדם שעושין צדקה ביד הרי יש בכחו של גבריאל שהוא מלאך הדין להשהות אצלו ששה שנים טרם שעושה דין ואתי שפיר

וגודל שמירת גבריאל ליוסף שיתקיימו לו כל החלומות מבואר באגדת בראשית וז"ל וימצאהו המלאך (פירש בעץ יוסף) זה גבריאל שנמסר מן הקב"ה לשמרו, וכשבאו אצל יעקב בחזרה ואמרו לו השבטים מה אתה סבור שהמלך שבמצרים אמר לנו כלום אין רחמן הימנו אלא איש אחר (כלומר גבריאל) אין אנו יודעין מהיכן שלחו הקב"ה. הוא עומד ומקטרג עלינו בפניו שנאמר. דבר האיש, כי האיש אמר כו', אמר להן (פי' יעקב) איש הוא שמקטרג אתכם תהיו נושאין חסד לפניו שנאמר ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש עכ"ל הרי שהמדרש דרש כל מקום שכתוב בקראי איש אצל יוסף מרומז לגבריאל המלאך וא"ש, ובזה נ"ל לפרש הפסוק בתהלים (קה) שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף, וקשה להבין איזה איש, אבל בזה יובן שפיר, שלח לפניהם איש זה המלאך גבריאל לשמרו מפני השבטים ואח"כ לעבד נמכר יוסף כדי שיתקיים עצה עמוקה שבחברון וא"ש

ועוד נ"ל לפרש מה שהלך המלאך גבריאל למצרים ללות את יוסף, באופן אחר, דהנה נודע דדרכו של גבריאל המלאך להציל את הצדיקים מן האש כמו"ש בפסחים (קי"ח) שהציל את חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש אשר נבוכדנצר השליך אותם לשם (ע"ד שאש שלמעלה דוחה אש כמו שאיתא ביומא כ"א אש של גבריאל דוחה אש) ואיתא בקידושין (ד' פ"א) אצל רב עמרם חסידא שרמא קלא ואמר, נורא בי עמרם וראו דנפק מיני' כעמודא דנורא א"ל [ליצר הרע] חזי דאת נורא ואנא בישרא ואנא עדיפנא מינך עכ"ל הגמרא, מ"מ למדנו דיצר דעבירה יש לו אש והאש הזה תוקד בגוף האדם עד שנזדמן לו ח"ו עבירה, לכן במעשה דאשת פוטיפר עם יוסף היה ג"כ גבריאל המלאך בצידו להציל את יוסף מן האש של יצר הרע כדרכו של גבריאל המלאך להציל מן האש את הצדיקים וא"ש

ובאופן אחר נראה לי לפרש המדרש הנ"ל דאיתא שם אצל יוסף כשהביא הכום לפני אדונו שר הטבחים בזה הלשון, רבי הונא בשם רבי אחא אמר מלחש ונכנס מלחש ויוצא הוא אמר לו מזוג רותחין והיו רותחין פושרין והיו פושרין אמר מה יוסף תבן לעפרים אתה מכנים, כלומר אתה מכשף, אבל באמת היתה על ידי תפלת יוסף כי תפנה נאמרת בלחש, ויש לפרש כי כבר נתבאר כי גבריאל נתמנה ליוסף לשמרו שיתקיימו החלומות וא"כ הכל עשה על ידי המלאך, ויש עוד לפרש שבאמת התפלל עפ"י שפירש בתפארת יהונתן וזה לשונו וגבריאל הוא לבוש הבדים ולכך כתיב וימצאהו איש זה גבריאל ושם התפלל יוסף ותפלתו הועילה על ידי גבו גבריאל [עי' שם בדבריו הקדושים לענין אחר], אף אני אומר כאן שהתפלל שיהא הכל כמו שאמר לו רבו המצרי היה תיכף מלאך גבריאל בצדו להעלות תפלתו כהרף עין והיה חמין או פושרין וא"ש (ע"כ השמטה):