עשירית האיפה חלק א מה

זכיותי וכו' לכך אני ירא שמא נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו ואיתא בגמרא (סנהדרין פ"א ע"ב) אל ההרים לא אכל שלא הי' צריך לזכות אבות ולא אכל בזכותם אז נקרא בשם צדיק, וזהו שאמר אללי לי שאין לי שום זכות אלא אשא עיני אל ההרים כלומר בזכות אברהם כי אין לי עצה אחרת, ואח"כ אמר מה אני מוביד סברי מן בריי הלא יקבל ג"כ קצת זכותי' שיגן בעדי חוץ מזכות אבות וא"ש, וכן התפלל יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי יצחק כלומר זכותם יעמוד

עוד אפשר לומר כמו שפירש"י על ואתחנן אע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אינם מבקשים אלא מתנת חנם, ולכן התפלל יעקב ואמר לית אני מוביד סברי מן בריי, כלומר לא בזכותי ולא בזכות אבותי אלא מתנת חנם חנני ונתקבלה תפלתו שאמר לו השי"ת והנה אנכי עמך כלומר בזכותך ושמרתיך בכל אשר תלך, ויעקב אמר עוד הפעם ושמרני בדרך הזה הלא כבר הובטח מפי הקב"ה אלא כך אמר ושמרני בזכותי שאהי' כדאי לכך ואתי שפיר

איתא במדרש רבה (פרשת ויצא) לכן ישכב עמך הלילה אמרה לה עמך הוא דמיך עמי לית הוא דמיך עי' שם. כלומר את תהא קבורה במערת המכפלה עם יעקב ולא אני, וקשה להבין איזה שייכות יש לדבר הזה בפעם ההוא שאמרה רחל ללאה את תהי' קבורה במערת המכפלה אצל יעקב ואני לא אהי' קבורה עמו, דבשלמא אם נאמר שהי' הדבר הזה ברוח הקודש כמו שאמרו חז"ל (במגילה ט"ו ע"א) דאמהות היו נביאות שפיר, וכן י"ל שחכם עדיף מנביא על פי דברי הרמב"ן ז"ל דהאבות הק' שמרו את כל התורה בארץ ישראל ולכן כאשר יעקב אבינו ע"ה נשא שתי אחיות בחוץ לארץ ובא לגבול ארץ ישראל מתה רחל מטעם שנשאת לו באיסור שתי אחיות שהיא היתה השני' ובשביל זה פחדה ואמרה ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי. כלומר כיון שראתה שהגיע זמן שיעקב ישוב לאבותיו לארץ ישראל והיתה צריכה תיכף למות לכן רצתה לזכות לבנים קודם. מיתתה והיתה במעלת חכם עדיף מנביא, וזה שפיר ניחא אבל מאי שייכות קבורת לאה כאן דוקא במעשה דהדודאים, אמנם נראה לי לפרש דהנה בסה"ק תורת משה מבעל חתם סופר זי"ע פירש הפסוק וילך ראובן בימי קציר חטים דמרמז לחג השבועות כמו שדרשו חז"ל בכמה מקומות דהוא זמן שתי הלחם המובאים מחטים. ויששכר שהי' עמוד התורה נתעברה ממנו לאה בחג השבועות עכדה"ק עי' שם, ולכן נ"ל לפרש על אופן זה דעיקר עמוד עבודה היתה מרחל כי בחלק שני בני' היתה השראת השכינה משכן שילה בחלקו של יוסף. ובית המקדש של עולמים בחלקו של בנימין, והי' בדעתה תמיד כיון שעמוד העבודה שיוצא משני בניה יהי' מקודם בזמן מהעמוד התורה כי קרבנות הקריבו כל הצדיקים והאבות הק' אשר היו קודם מתן תורה וכן בענין האבות הי' אברהם עמוד גמ"ח ויצחק עמוד העבודה ויעקב האחרון שבאבות הי' עמוד התורה כידוע, ולכן אולי בשביל זה תזכה היא להיקבר עם יעקב, אבל כיון שראתה שכינה באהלה של לאה כמו שאמרו חז"ל (שבת נ"ו ע"א) שיעקב אבינו לא בא באוהל של שום נשיו אם לא ראה שם השכינה הק', וכדפירש"י ז"ל שם דבאותו אוהל שראה שם השכינה הוא בא ולן אותה הלילה, והבינה ג"כ ברוה"ק שיצא מזה יששכר עמוד התורה והבינה. ג"כ שתלמוד תורה כנגד כולם ולאה ראוי' שתקבר עמו כי יעקב עמוד התורה יושב אוהלים וגם יששכר הוא מלך על כל מלכי רבנן ונאה לאמה של תורה שתיקבר אצל יעקב עמוד התורה ואתי שפיר, ועפ"ז נבין שפיר שאמרה רחל ללאה הנה אני רואה שאתה תזכה להיקבר עם יעקב ועמך הוא דמיך כי התורה כנגד כולם ואני לא אזכה לכך ואתי שפיר, וכן מצינו שת"ת גדול מן העבודה אצל יהושע בן נון שהמלאך אמר ליהושע לא באתי על שלא הקרבתם אמש תמידין אלא על תלמוד תורה שבטלתם היום שנא' עתה באחי כמו שאמרו חז"ל (מגילה ד ע"ב), וכן מצינו בגמ' (שבת ל ע"ב) שדוד המע"ה ביקש מהקב"ה שימות בערב שבת היינו יום קודם אמר לו הקב"ה. כי טוב יום בחצרך מאלף טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב על גבי המזבח, וכן לשכת הגזית הי' בחלקו של יהודה ושם ישבו הסנהדרין שכולן משבט יששכר, וכדאיתא במדרש ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם וכל אחיהם מסכימים הלכה על פיהם והוא משיב להם כהלכה למשה מסיני עכ"ל. ועוד שם במדרש ובוא וראה מה יפה הי' סרסורתן של דודאים לפני מי שאמר והי' העולם שעל ידי הדודאים עמדו שני שבטים גדולים בישראל שהי' יששכר יושב ועוסק בתורה וזבולן יוצא בימים ונותן לתוך פיו של יששכר והתורה רבה בישראל, וכן הקריב קרבנו בנשיאים שני למלך ביום הראשון יהודה בשני יששכר כמו שהיו סמוכים בבית המקדש וכדאמרן וא"ש

ותאמר לאה עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי. פירש"י ז"ל וז"ל לפי שהאימהות נביאות היו ויודעות שי"ב שבטים יוצאים מיעקב וד' נשים אמרה מעתה אין לי פתחון פה שהרי נטלתי כל חלקי בבנים עכ"ל. ותמוה לי אדרבה כיון שהיא לא תלד עוד אלא שאר נשיו של יעקב א"כ מעתה צריך יעקב ללות עם שאר נשיו ולא עמה, ומאי דכתיב על כן קרא שמו לוי ופירש"י וזה לשונו בכולן כתיב ותקרא שמו וזה כתיב בו קרא ויש מדרש אגדה באלה הדברים רבה ששלח הקב"ה גבריאל והביאו לפניו ויקרא לו שם זה ונתן לו כ"ד מתנות כהונה ועל שם שלוהו במתנות קראו לוי עכ"ל, ויש להתבונן למה שלח לו הקב"ה גבריאל דוקא ולא מלאך אחר, וכהאי גוונא דקדק בספר יערות דבש על שבא גבריאל ועשה לו שתי זנב שאמרו אז"ל בגמ' (מגילה ט"ו ע"א) ולמה גבריאל דוקא ולא מלאך אחר עי' שם מה שתירץ, והנה קודם אתרץ קושיא זו ואח"כ נחזור בעזה"י על הראשונות, ונראה לי לפרש דהנה בפרשת קרח אצל הכ"ד מתנות כהונה שנתן הקב"ה לאהרן ובניו ברית עולם כתיב זה יהי' לך מקדש הקדשים מן האש, ופירש"י ז"ל לאחר הקטרת האישים, פירוש שאין הכהנים זוכים בחלקם אלא אחר הקטרת האימורים באש, ואיתא במדרש (דב"ר פרשה ה) וזה לשונו אמר ר"ל מיכאל כולו שלג וגבריאל כולו אש עכ"ל, ועתה אתי שפיר שגבריאל שהוא מלאך אש