עשירית האיפה חלק א מד

ע"ה עמוד גמילות חסדים שקיבל האורחים וגם גיירם, ויצחק אבינו ע"ה עמוד העבודה שנעקד על גבי המזבח כעולה תמימה, ויעקב אבינו ע"ה יושב אוהלים של שם ועבר עמוד התורה כדכתיב תתן אמת ליעקב ואמת זו תורה כדכתיב אמת קנה וגו', כן האמהות ג"כ שרה אמנו ע"ה גיירת גרים כאברהם ושומעת פתח האוהל מה שיצוה אברהם לתת לאורחים כדכתיב לושי ועשי עוגות וטרחה בבנה ובעלה א"כ היא ג"כ עמוד גמילות חסדים. ורחל אמנו ע"ה עמוד העבודה דבחלק שני בניה היה עיקר השראת השכינה הקדושה משכן שילה בחלקו של יוסף ובית המקדש עולמים בחלקו של בנימין, ולאה אמנו ע"ה עמוד התורה דממנה שבט לוי וכדכתיב יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, וכן ממנה יהודה שבחלקו היה לשכת הגזית ששם יושבים הסנהדרין ומהם תצא תורה לכל ישראל, וכן ממנה יששכר שר התורה וזבולון מחזיק התירה שעוסק בפרקמטיא ונותן. לתוך פיו של יששכר כדי שיוכל לעסוק בתורה, ורבקה אמנו ע"ה היא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה כי היא היתה גומלת חסד שהשקתה את אליעזר עבד אברהם וגם גמליו ובזה הכיר שהיתה ראויה שתבוא בביתו של אברהם וכמו שאמרו חז"ל ובפירש"י ז"ל דהרי היא שרה אמו בכל התנאים והמעלות ונישאת ליצחק שהוא עמוד העבודה, ויעקב בנה הוא עמוד התורה כנ"ל עליו נאמר, כי ביצחק יקרא לך זרע והוא יעקב אע"ה כמו"ש חז"ל ביצחק ולא כל יצחק, יהא רעוא מן קדם אבוהן די בשמיא וארעא שיעמוד לנו ולכל ישראל זכות האבות והאמהות ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן

[ד] לפרשת תולדות בענין הרבה שינוים שישנו בין ברכה שנתברך יעקב אבינו ובין ברכה שנתברך עשו אחיו, דהנה אצל ברכת יעקב כתיב ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני ארץ ורוב דגן ותירוש, ואצל ברכת עשו כתיב משמני הארץ יהי' מושבך ומטל השמים מעל, ומקודם כל דבר יש לדקדק למה אצל יעקב פתח בשמים ואצל עשו פתח בארץ וסיים בשמים, ועוד אצל יעקב לא כתיב מטל השמים מעל ואצל עשו כתיב ומטל השמים מעל, ונ"ל לפרש עם מה דאיתא (ספרי פרשת האזיני) על השינוי בין מה דכתיב אצל משה רבינו ובין מה דכתיב אצל ישעי' הנביא דמשה רבינו פתח בשמים וישעי' בארץ וזה לשונו, דבר אחר האזינו השמים לפי שהיה משה קרוב לשמים לפיכך אמר האזינו השמים ולפי שהי' רחוק מן הארץ אמר ותשמע הארץ אמרי פי, בא ישעיה וסמך לדבר ואמר שמעו השמים והאזינו ארץ שמעו שמים שהיה רחיק מן השמים והאזינו ארץ שהיה קרוב לארץ עכ"ל, ואף אני אומר כאן שאקונים של יעקב אבינו ע"ה היתה תחת כסא כבודו יתעלה א"כ היה קרוב לשמים כתיב בו בשמים קודם אבל הארץ רחוקה ממנו, אבל עשו היה ודאי רחוק מן השמים וקרוב לארץ לכן אמר מקודם הארץ ואח"כ ומטל השמים מעל כלומר רחוקה מאוד ממנו הוא וא"ש

אבל עוד קשה כיון שאמר יצחק אבינו לעשו את אחיך תעבוד צריך בודאי להתקיים תיכף, ומצינו שיעקב אע"ה ברח ואח"כ כשחזר מבית לבן לך אלקים שאינו כתיב אצל עשו, נתיירא ממנו, ובודאי שיעקב שמר תרי"ג מצות הי' ראוי לקיים ברכתו, ומה שיעקב אמר לעשו אדוני הוא היה ירא שמא לא נתקיים ויהי' צריך לעבוד את עשו כדרך הצדיקים שמתיראים, אבל באמת יעקב הי' צדיק ולמה לא נתקיים תיכף, ועוד צריך לפרש הפסוק ויתן ואף שרש"י פירש אלקים בדין אכן הרבה פנים לתורה, ונ"ל לפרש דהנה איתא בתענית דארץ ישראל משקה אותה הקב"ה בעצמו וכל העולם כולו ע"י שליח שנאמר הנותן מטר על פני הארץ ושולח מים על פני חוצות עכ"ל, פירוש ארץ משמע ארץ ישראל הקב"ה נותן מטר בעצמו ושולח מים על ידי שליח על פני חוצות היינו חוץ לארץ, ארץ ישראל תחלה שותה מי גשמים וכל העולם כולו בסוף, וכן איתא בתוה"ק (דברים י"א) ארץ אשר ד' אלקיך דורש אותה תמיד, פירש"י ז"ל אינו דורש אלא אותה ועל ידי אותה דרישה שדורשה דורש את כל הארצית עמה, וכן איתא בזוה"ק וז"ל כל המזון שבעולם זוכה בה ארץ ישראל דאינו דורש אלא אותה וממנה יורד שפע מזון לכל העולם כולו, ואיתא בגמרא (ב"ב דף כ"ה) יפתח ד' לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך היינו בזמן שבית המקדש קיים יורדין מאוצר הטוב משא"כ בחוץ לארץ

ועתה שפיר מובן מה שנאמר בברכת יעקב ויתן לך אלקים, כלומר ארץ ישראל שהוא ארצך יתן לך השי"ת בעצמו ולא על ידי שליח, אבל חוץ לארץ שהוא של עשו אינו על ידי השי"ת אלא על ידי שליח וממילא מתקיים ורב יעבוד צעיר שכל ההשפעה של עשו על ידי ארץ יעקב ששותה תחלה והוא עיקר ההשפעה, אבל אם ח"ו יעברו ישראל על התורה ואז שפחה תירש גבירתה ר"ל ואז ההשפעה שלהם

ועוד יש לפרש לשון ויתן לך דלכאורה יעקב בירר לו עוה"ב ומאי שייך לו עוה"ז, אכן זה היה ברכתו של יצחק אע"ה ויתן לך במתנה שאינו מגיע לך כלום בעוה"ז אלא במתנה וכל הנותן בעין יפה הוא נותן לך רוב דגן ותירוש שאינו כתוב אצל עשו כי רוב דגן שלנו הם ועשו אינו זוכה אלא מהשיריים שיש לנו רוב וכדאמרינן בתענית מי סאני לצדיקים שיאכלו תרי עלמא עולם הזה ועולם הבא, ונזכה במהרה בימינו לימות המשיח ולחיי עוה"ב אמן וא"ש

[ה] לפרשת ויצא, איתא במדרש רבה בזה הלשון בשעה שיצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה אמר שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה לקח עשרה גמלים ואני לא נים אחד ולא צמיד אחד חזר ואמר מה אנא מוביד סברי מן בריי ח"ו לית אני מובד מן בריי אלא עזרי מעם ד', ותמוה וכי יתכן לאמר שח"ו דיעקב אע"ה יאביד בטחונו בהקב"ה אפי' רגע אחת דהמדרש אומר חזר ואמר משמע שקודם חלילה לא וכן אני שמעתי מקשין, ונראה לי לפרש דהנה בספר יפה תואר פירש אשא עיני אל ההרים וז"ל וליכא למימר ההרים ממש אין זה עוזר אלא אין הרים אלא אבות כמו שדרשו במדרש מדלג על ההרים אלו אבות עכ"ל, והנה יעקב אבינו היה תמיד מתיירא שמא לא יצא ידי חובתו ודימה לו תמיד שאין לו זכות כמו שכתוב קטונתי מכל החסדים, ופירש"י נתמעטו