עשירית האיפה חלק א מג

כתיב ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך וגו' אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו, ופירש"י ז"ל וזה לשונו לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה כגון ספר תורה או תפילין והמילה היתה מצוה ראשונה לו ובאה לו ע"י צער והיתה חביבה עליו ונטלה עכ"ל, ונראה לי להסביר הדבר למה במילה דוקא, ונראה על דרך שאמרו חז"ל (עירובין י"ט ע"ב) דהבא על ארמית מבשקרין לו ערלתו עיי"ש, וכן אמרו חכז"ל אפי' ביפת תואר שהתירה התורה ביאה ראשונה מ"מ סופו להוליד ממנה בן סורר ומורה כמו שסמכה התורה פרשת בן סורר ומורה לפרשת יפת תואר, ולכן אמר לו אברהם אע"ה לאליעזר ראה שהמילה בא לי ע"י צער לכן תקח לי לבני דוקא מבית אבי ולא מזרע הכנענים הארורים שלא יהי' ח"ו פגם בהמילה וליוצאי יריכו וא"ש, וכן אברהם אבינו לקח לו לאשתו שרה ממשפחת בית אביו כמו שמפורש בתורה וגם אמנה אחותי בת אבי היא, דכל עצמו של אברהם אע"ה שיושב על פתח גיהנם להציל את בניו אשר שמרו את ברית קודש ואיך יתן לבנו יחידו אשר אהבו מבנות כנען, ועתה הפירוש תחת יריכי להציל את יוצאי יריכו בזכות המילה וחותם ברית קודש אשר בבשרו מראה שלא בא על ארמית, לכן שפיר השביעו ואמר לו שים ידך תחת יריכי והיינו במילה כלומר לזכות שיצא ממנו בניו השומרים ברית קודש

והנה לכאורה קשה איך לקח אברהם אע"ה את הגר שלא היתה ממשפחתו, ועוד קשה איך לקח מצרית ראשונה, ונראה לי דלא קשה כלל כי היה הדבר הזה עפ"י הדיבור כלומר עפ"י רוח הקודש של שרה כמו שפירש"י ז"ל בפסוק כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה וזה לשונו למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות, וכתיב ותקח שרי אשת אברם שפחתה וגו' ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה, ועל פי זה נ"ל לפרש מה שכתב ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה פירש"י ז"ל זו הגר, ולכאורה פשטות הדבר של הלשון ויוסף משמע שהיא אחרת, והאבן עזרא ז"ל כתב בפירוש שאינה הגר, ונראה שהוא ז"ל פירש עפ"י הפשט ולא עפ"י הדרוש וא"כ צריך להבין מה שדחק לחז"ל לומר שאינה אשה חדשה אלא הגר, אמנם נראה לי לפרש דהנה אמרו חז"ל (סוטה דף י"ג) דעמרם לקח בחזרה את יוכבד מפני שהיתה מעוברת שלשה חדשים עוד מקודם גירושין, ופירש בספר יערות דבש (חלק ב' דרוש ט') מפני שהיתה גירושי טעות שהוא לא ידע שהיתה מכבר מעוברת וטעמו של דבר דלכאורה קשה איך נשא עמרם דודתו ונ"ל שהיה עפ"י הדיבור בעוד שהי' יעקב אבינו חי וטרם שנסתלקה רוח הקודש ונביא לא יוכל להתיר אלא לפי שעה ובשעה שגירשה נאסרה עליו לעולם ועד כיון שבטל ההיתר הראשין אכן כיון שהיה גירושי טעות חזרה להיתרה הראשון וכן מצאתי ג"כ בכתבי האריז"ל כדברי דטעם ההיתר הי' מפני גירושי טעות ע"כ דבריו הק', ואף אני אומר כן כיון שנשא אברהם אבינו ע"ה את הגר עפ"י הדיבור היא דוקא מותרת ולא אחרת מבנות כנען ולכן פירשו חז"ל שהיא הגר דאל"כ לא יצוה את בנו מה שלא קיים הוא בעצמו וא"ש

והנה מפשטות הכתובים נראה שלא גירש אברהם את הגר בגט אלא שלחה מביתה משום מעשה דישמעאל, ואפי' אם נאמר דגירשה בגט, אבל מ"מ כיון שהגר זכתה לראיית ד' מלאכים כמו שפירש"י ז"ל דד' פעמים מלאך כתיב בפרשה על כל אמירה מלאך, וגם קשרה פתחה מיום שפירשה מאברהם אע"ה ונקראת קטורה שמעשה נאים כקטורת, וזה לשון הגמרא (מעילה דף י"ז) בכה רבי שמעון בן יוחאי ואמר מה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלש פעמים ואני לא פעם אחת, למדנו מזה שגודל קדושת הגר שפחת שרה הי' יותר עוד מקדושת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי, הרי למדנו דקטורה היא הגר ראויה היתה לאברהם אבינו וא"ש, אך קצת קשה דלפי דעת רש"י ז"ל הי' רואית ד' מלאכים והלא ר' שמעון בן יוחאי אומר שראתה רק ג' מלאכים וצ"ע, ועוד לדעת רש"י נראה שהי' ד' מלאכים ולדעת רשב"י לא הי' רק מלאך אחר וראתה אותו ג' פעמים, וגם אמרה הגר בביתו של אברהם הייתי רגילה לראות מלאכים והרי מנוח ראה את המלאך פעם אחת ואמר מות נמות וזו ראתה ד' מלאכים זו אחר זו כפירש"י ז"ל ולא חרדה ונקרא המקום שראתה המלאכים באר לחי רואי כמו שמתרגם אונקלס בירא דמלאך קיימא אתחזי עלה, הרי מזה נודע גודל קדושת הגר וראויה היתה לאברהם אבינו ע"ה, ושפיר היתה גירושי טעות לכן דרשו חז"ל שקטורה היא הגר ואתי שפיר, ואל תקשה עלי הלא המעשה של ד' מלאכים שראתה הגר הי' עוד קודם לידת ישמעאל ומעשה של מה שאמרה שרה לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה הי' אחר לידת יצחק הרבה שנים אח"כ, אכן אפשר שלא ידע עוד אברהם מזה אבל כיון שאמרה שרה ברוח הקודש ואמר לו אלקים שמע בקול שרה צריך הי' לשמוע בקולה, ואח"כ כיון שנתוודע מזה הי' בודאי גירושי טעות אם נאמר שגירשה ואפשר שלא גירשה מ"מ הא ודאי שהיתה ראויה לאברהם אבינו ע"ה כדאמרן

הנה נתבאר דעת רש"י ז"ל שראתה הגר שפחת שרה ד' מלאכים מדכתיב ד' פעמים מלאך בפרשה ועל כל אמירה נשלח מלאך דאל"כ דהוא הוא היה צריך לכתוב המלאך בה' הידוע, ודעת רשב"י שראתה המלאך ג' פעמים בודאי צריך עיון דמנ"ל דא מקרא הלא כתיב ד' פעמים מלאך, ועוד דלא כתיב המלאך בה' הידוע משמע שמלאך חדש הי' בכל פעם, ובמדרש (בר"ר פ' וישלח) איתא בזה הלשון אמר חייא ב"ר חנינא הגר שפחת שרה היתה ונזדמנו לה חמשה מלאכים זה שהוא אוהבו של בית עאכ"ו עכ"ל, פירוש יעקב אבינו ע"ה, וקשה מנ"ל למדרש חמשה מלאכים, ואפשר לומר כיון שאמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי ש"מ שכבר אצל אברהם אבינו ע"ה ג"כ ראתה מלאכים, ואפשר שס"ל להמדרש דבביתו של אברהם אבינו ע"ה לא ראתה אלא מלאך אחד כן נ"ל לפרש

ואגב אורחא יתבאר גודל קדושת אמהותינו הקדושות, דכשם שהאבות היו כנגד שלשה עמודים שהעולם עומד עליהם, היינו אברהם אבינו