עשירית האיפה חלק א לד

בצמא, ואיתא (ברבה פ' ויחי) וז"ל אמר לפניו רבי העולמים אם אינו ביני לבינן אלא המילה הזאת כד היא שלא אפול בידן, ופירש במת"כ וז"ל דייק מסיפי דקרא ונפלתי ביד הערלים ולא כתיב הפלשתים עכ"ל, ויש לתמוה על הדבר הזה דהלא גדולת שמשון מבואר בגמרא ובמדרש לפעמו במחנה דן מלמד שהיתה השכינה מקשקשת לפניו כזוג, וכתיב דן ידין עמו כאחד כיחידו של עולם מה יחידו של עולם אינו צריך סיוע כך שמשון ונקרא על שמו של הקב"ה שנאמר שמש ומגן ד' אלקים והי' מגין על כל העולם, ולמה לא אמר שאינו ביני לבינן אלא המילה דוקא, ונראה לי לפרש עם מה דאיתא ביערות דבש (ח"ב דרוש א) אצל דוד כיון שבא לבית המרחץ אמר אוי לי שאני ערום בלא מצות ופירש הוא ז"ל דכל אדם מישראל יש לו אור המקיף ואם ח"ו חטא בנכרית הולך ממנו אור המקיף ונשאר ערום, וכיון שלקח דוד אשת יפת תואר הי' ירא שמא נשאר לו בזה רושם ח"ו מזה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתקררה דעתו, אף אני אומר דהנשים נכריות שלקח איתא בגמרא והביאו הרמב"ם שלא יעלה על הדעת ח"ו ששמשון שופט ישראל ונזיר אלקים יבוא על הנכרית אלא גיורי גיירי, מ"מ דרך הצדיקים מתיראין אולי נשאר רושם מזה ח"ו, אבל כיון שהזכיר המילה כלומר כי לא נשאר רושם ח"ו ונשאר קדושת המילה אצלו א"כ אין בי חטא ועון וכדאי אני שלא אפול בידן ואתי שפיר

[ס] בפרשת ויגש וישם אותה יוסף לחוק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחומש רק אדמת הכהנים לבדם צא היתה לפרעה ע"כ, ופירש"י והכהנים הכומרים כל לשון כהן משרה לאלהות עכ"ל, ונ"ל לפרש למה היה צריך יוסף לעשות החוק הזה ומאי נפ"מ לנו בזה לדעת חק הכומרים ? ונראה דהנה יוסף ראה וידע בהרוה"ק קישוי השיעבוד שעתיד לבוא על בני ישראל. לכן יעץ לפרעה שהכהנים של אומת מצרים יחלקו משאר העם כדי כשיתחיל פרעה להשתעבד בישראל אז ג"כ מכת אותו זכות יהי' כהנים ממונים בישראל על דבר האמונה ויהיו חפשים מהעבודה, ובזה יובחר שבט לוי משאר השבטים שלא ישתעבדו כלל כמו שפירש"י על משה ואהרן שבאו ויצאו שלא ברשות, וזאת היתה מעצה עמוקה של אותו צדיק, וכמו שנוהגים גם היום בכל המדינות הכומרים שלהם חפשים מעבודת הצבא, ובהרבה מדינות גם הרבנים מבני ישראל בכלל חוק הזה, והכל מכחו של יוסף הצדיק וא"ש

[סא] בפרשת שמות ויקח משה את אשתו ובניו וישב ארצה מצרימה, ואיתא (בשמות רבה) אמר לו יתרו להיכן אתה מוליכן אמר לו למצרים א"ל אותם שהם במצרים מבקשין לצאת ואתה ועל כן אמר לו למחר הן עתידין לצאת ולעמוד על הר סיני לשמוע מפי הקב"ה אנכי ובני לא ישמעו כמו הם ואז אמר לו לך לשלום. ובפסוק דלקמן איתא ג"כ במדרש ואת בניו למה הוליכן כדי שיהיו עם ישראל לקבל התורה עכ"ל, וברש"י (פ' יתרו) על פסוק אחר שלוחיה מביא בשם המכילתא וז"ל ויקח משה את אשתו ואת בניו ויפגשהו בהר אלקים ויצא אהרן לקראתו אמר לו מי הם הללו, א"ל זה היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני א"ל להיכן אתה מוליכן אמר לו למצרים א"ל על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם אמר לה לכי לבית אביך נטלה שני בניה והלכה לה עכ"ל, ויש לתמוה הלא כבר שאל אותו יתרו השאלה הזאת והשיבו מפני' מתן תורה ולמה כאן לא השיב לאהרן מזה מאומה. ועוד יש להתפלא פליאה גדולה למ"ד יתרו אחר מתן תורה בא וצפורה ובניה באו עם יתרו כמו שכתוב בתורה א"כ פליאה גדולה ונשגבה איך לא חש משרע"ה רבן של כל ישראל שיהיו בניו בקבלת התורה והוא לדעתי מדברים המופלאים בתורה

ונ"ל לתרץ דודאי מאברהם אבינו התחילו שני אלפים תורה כמבואר במדרשות שכל האבות ידעו כל התורה כולה מקודם שניתנה, וגם יוסף למד מיעקב אבינו כל התורה שבכתב ושבע"פ כמו שפירש בבעה"ט זקוני"ם הוא ר"ת של ששה סדרי משנה. וכן קיים כל התורה כמו שאיתא במדרש ששני ארונות הלכו במדבר באחת הלוחות ואחת ארונו של יוסף ואמרו קיים זה מה שכתב בזה, ומפורש שם במדרש כל העשרת הדברות איך קיים אותם. ואף שאברהם בינו ע"ה לא קיבל עדיין התורה השיג ברוה"ק כל טעמי המצות וידע לקיימם, ופירשתי בזה במקום אחר מה שאמרו ישראל נעשה ונשמע, וקשה האיך יכולין לקיים את התורה קודם שהיו יודעים מה כתוב בה, אלא כיון שבאו להר סיני ופסקו זוהמתם היו נעשו תיכף כמלאכי השרת שהיו מקדימין נעשה לנשמע, וכן ישנו במדרשות אצל יעקב אבינו שאמר אנכי עשו בכורך אמרו חז"ל שאמר עתיד אני לקבל עשרת הדברות שמתחילין באנכי, וכן במשה רבינו איתא (בשמות רבה) ע"פ הנה אנכי בא אמר משה עתיד אני להעשות סרסור וכו' כשתתן להם את התורה ותאמר להם אנכי, וביותר הדבר מבואר (בשבת דף פ"ט) כשעלה משה למרום לקבל התורה קטרגו מלאכי השרת על ילוד אשה שבא לקבל התורה והחזיר להם משה תשובה ומחשב שם כל העשרת הדברות שאינם שייכים למלאכי השרת, ומנא ידע משה רבינו מה שכתוב בתורה קודם שלא ניתנה, אלא ודאי שכל האבות השיגו ברוה"ק וגם משה רבינו עמהם, וגם כל בני ישראל תיכף משבאו להר סיני ופסקה זוהמתן ידעי כל התורה כולה והשיגו כל סודות התורה, ועתה א"ש כיון שהביא משה רבינו את בניו להר אלקים ופסקה זוהמתן השיגו תיכף כל התורה כולה כדאמרן, לכן שפיר הסכים לשלוח את בניו בחזרה והו"ל להו כמו שקיבלו את התורה, והגיע מדרגתם לקדושת מלאכי השרת כדאמרן, ובשביל זה לא דקדק אח"כ על בניו למ"ד שבא יתרו אחר מ"ת וא"ש

ובזה נבין היטיב דכתיב הר אלקים ופירש"י על העתיד, פירוש שלא נתקדש עדיין הר סיני ולכאורה הוא תמוה ? ובזה אתי שפיר דעכשיו כשקבע הקב"ה מקום שיתועדו אהרן ומשה ובניו אל הר סיני ובני משה נתהפכו תיכף לאנשים אחרים שפסקה זוהמתן וקבלו חלקם תיכף משם להתקדש כמלאכי השרת לענין קבלת נעשה ונשמע לכן שפיר קראו הכתוב הר אלקים וא"ש: