עשירית האיפה חלק א לג

בלשון יחיד וא"ש, ובשביל זה מביא שפיר המקרא הזה מדברי קבלה שפסוק מיירי משני מיני כהנים וכ"ג, ומביא ג"כ דמיירי מעלי הכ"ג ומשמואל שהי' לוי מ"מ שניהם שקולים וא"ש, ומה שפירש רש"י ז"ל דשמואל הי' שוכב בעזרת משמר הלוים ונסתייע מהתרגום יונתן שהי' שוכב בעזרת ליואי, והדבר היה בלילה דהלא נתגלה לו שכינה כמו שאיתא בכתובים וביום לא נתגלה לנביאים אלא למשה רבינו ע"ה, ולכאורה קשה ממתני' (מדות פ"א) שאיתא שם וכל משמר שאינו עומד אומר לו איש הר הבית שלום עליך ניכר שהוא ישן דאסור לישן ואיך הי' שמואל שוכב על משמרתו בלילה, ומזה ראי' לדעת התוס' דס"ל שהי' להם זמן קבוע לישן וליקום אם היו ישנים בלא זמן קביעתם, אבל לשאר רבוותא דס"ל דתמיד לוקה בעת שהי' ישן על משמרתו בודאי קשה וצ"ע

[נו] בפרשת ויחי בפסוק אבי השביעני לאמור הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי, ופירש"י מדרשו לשון כרי דגור שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה אותו כרי ואמר לעשו טול זה בשביל חלקך במערה, פירש"י ז"ל לעיל שהביא אתו את רכושו אשר רכשו בארץ כנען אבל מה שרכש בפדן ארם נתן הכל לעשו בשביל חלקו במערת המכפלה אמר נכסי חוץ לארץ אינן כדאי לי וזהו אשר כריתי לי העמיד צבורין זהב וכסף כמין כרי ואמר לו טול את אלו עכ"ל, ויש להבין דבאמת כל כסף וזהב שבעולם אינם כדאי בשביל חלקו במערת המכפלה אבל מאי נפ"מ אם נתן לו מכסף לבן או מנכסי חו"ל, ואמרתי להסביר הענין כך דהנה כתיב בפרשת תולדות וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם לקחת משם אשה וקיים בזה מצות כיבוד אב ואם שהלך אצל לבן, וכיון שלבן הארמי רימה אותו והכריח להשאר שם י"ד שנה בעד בנות לבן, קשה לפ"ז מה שאמרו חז"ל במגילה שיוסף פירש מאביו על כ"ב שנה שנענש עליהם משום כיבוד אב, אבל בשנים שנטמן בבית עבר לא נענש משום כבוד התורה, והוא מהדברים המופלאים שבתורה, ונראה לי ע"פ מה שאיתא בגמ' (ב"ב דף ד) המקיף את חבירו מג' רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו ר' יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל, וטעם הדבר דכיון דעמד והקיף וגדר את הרביעית גלי דעתיה דניחא לי' עיי"ש, אף כאן אצל יעקב אם לא הי' נשאר אח"כ עוד שש שנים לרעות צאנו אין ה"נ דלא הי' נענש על זה. אבל כיון דגלי דעתיה דניחא לי' מגלגלין עליו את הכל, ואיתא במדרש (רבה פ' וישלח) שיעקב הי' מתיירא מן עשו והקשה המדרש יעקב ששמר תרי"ג מצות אצל לבן למה נתיירא ממנו אלא כך אמר כל השנים הללו הוא יושב בארץ ישראל תאמר שבא עלי מכח ישיבת א"י כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו תאמר שבא עלי מכח כיבוד אב ואם עכ"ל, ועתה אתי שפיר דיעקב אבינו חפץ לתקן שני מצות הללו כיבוד אב וישיבת א"י ואמר כל עצמי שנענשתי בשביל שתי מצות הללו בשביל שרוחתי מעות אצל לבן, לכן עשה חשבון בדיוק עם עשו ונתן לו כל המעות האלו בשביל חלקו במערת המכפלה, והוא לתקן בזה שני מצות אלו כיבוד אב ואם וישיבת א"י שנקבר אצל אבותיו בא"י במערת המכפלה, ומזה נלמד גודל קדושת יעקב אבינו שהי' עבד אצל לבן הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה וכל עבודתו ורכושו נתן לעשו לתקן כיבוד אב ואם וא"ש

[נז] פרשת (ויחי י"ח י"ז) וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו, וקשה לי הלא כתיב בתורה בפרשה הקודמת אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהי' לי. וקשה למה לא הרע בעיניו על אשר הקדים כבר ואמר אביו אפרים מקודם, וביותר קשה הלא יוסף בעצמו כשהציג את הבנים לפני אביו לברכם הקדים אפרים למנשה כדכתיב ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל, ונראה לי לתרץ על מעשה הקודמת שהקדים אפרים למנשה עפ"י דברי רש"י ז"ל על פסוק ויאמר ליוסף וזה לשונו ויש אומרים אפרים הי' רגיל לפני יעקב בתלמוד וכשחלה יעקב בארץ גושן הלך אפרים אצל אביו ליוצרים להגיד לו עכ"ל, ועתה א"ש כיון שהי' רגיל אצל יעקב והוא הי' השליח להביא את יוסף לכן קיבל יעקב את אפרים מקודם ולא חשש ליוסף בזה כי בודאי מגיע לו הקבלת פנים קודם כדאמרן, אבל בענין ברכה לדורות שפיר הרע בעיניו, ובדבר אשר לקח יוסף את בנו אפרים מקודם, י"ל כיון שהוא היה חפץ שיהא אפרים משמאל ישראל וקיי"ל כל פינות שאתה פונה הוא לימין לכן הי' צריך את אפרים משמאל ישראל ואח"כ את מנשה לפנות לימינו של ישראל וברור. ואע"פ שאמר יעקב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיה לי, מ"מ לא ברך אח"כ לפני מותו אלא י"ב השבטים ולא קבע ברכה להם בתוך השבטים, עפ"י שפירשתי למעלה כי עיקר חלק בכורה שלהם הי' בחלוקת ארץ ישראל ובעוד שאביהם חי אינו כבוד ליוסף שהוא ידחה מן הברכה ויברך את בניו בחייו, מ"מ רמזה יוסף בתחלת ברכתו בנות צעדה עלי שור ותרגם אונקלוס תרי שבטין יפקון מבנוהי, וכן בן פרת בגמט' מנשה ואפרים כמו שמפרש בבעה"ט, ואף דכבר אמר אפרים ומנשה יהיו לי ומה הוסיף לברך אותו עוד הפעם מפרש רש"י שנטלו חלק בשני עברי הירדן וא"ש, והרמב"ן ז"ל מפרש התרגום שמסיים חולקא ואחסנתא היינו שני חלקים חלק הבכורה וחלק פשוט עכ"ל

[נח] בברכת יהודה כתיב עד כי יבוא שילה, וזה לשון רבינו בחיי ז"ל עד שיחרב משכן שילה והוא מלשון בא השמש יעיי"ש ומסיים אחר שנחרב שילה בא שמואל הנביא ומשח לדוד, ונ"ל לפרש למה לא מקודם שמרמז ג"כ על לעתיד שיבוא קודם משיח בן יוסף ויהרג כדאיתא (בפרק החליל) ואח"כ ימלוך מלך המשיח הבא מן יהודה וא"ש כי לעתיד לא יהי' אלא שער יוסף אחד ושער לוי אחד כשיבוא מלך המשיח ולא יהי' יהודה ויוסף לשני ממלכות כי כולן יהיו תחת מלך המשיח ב"ב אמן: [נט] כתיב אצל שמשון (שופטים ט"ו פי"ח) ויצמא מאוד ויקרא אל ד' ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדולה הזאת ועתה אמות