עשירית האיפה חלק א לא

ופירש"י נפישי ליה מדות לשער כמה חסר הא ודאי לא, ונראה לי לפרש דהכי קשיא כיון דהלכה למשה מסיני שצריך להיות דוקא שיעור הזה כדי שיתקדש השמן שבמנורה ליכא למימר פחות וקרא שם ר' זריקא על ר' ירמי' והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק ופירש"י הצלחה הוא לך שדבר אמת השבתני, ואף דבכ"מ שמביא סייעתא לא מקלסין בזה הלשון נ"ל לפרש כיון שכיוון להלכה למ"ס ודבר אמת הוא לכן קלסו בלשון הזה, וכן תניא בברייתא שנר שכבתה נדשן השמן נידשנה הפתילה כיצד עושה מטיבה ונותן בהשמן כמדה הראשונה ומדליקה שצריך לתת פתילה חדשה ושמן חדש שיהא לה השיעור שיתקדש ואם ישאר אח"כ לא איכפת לן, א"כ קשה טובא למה היו חכמים צריכין לשער וצ"ע

והנה בב"י הל' חנוכה (סימן עת"ר) הקשה וז"ל כיון שבשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה א' נמצא שלא נעשה הנס אלא בז' לילות, ותירץ וז"ל שחילקו שמן שבפך לח' חלקים ובכל לילה היו נותנים במנורה חלק ח' והי' דולק עד הבוקר עכ"ל, וקשה טובא דהרי בפירוש דצריך לקדש כל חצי לוג וצריך לתת הכל בהמנורה ואיך אפשר הי' לעשות כן דאפי' טפה אחת מעכב ככל הלכה למשה מסיני כדאמרן, ועוד איך סמכו על הנס הלא צריך היום לעשות המצוה כתיקונה ולמחר אם יחסר לן מאי איכפת לן וצ"ע, ולי נראה לתרץ הנס ביום א' דבלאו הכי היה נס נס תמיד שהשכינה שורה בישראל בנר המערבי שממנה מתחיל ובה הי' מסיים א"כ י"ל דגם ביום א' דחנוכה נראה נם לחביבת ישראל בנר המערבי וכיון שעשו זכר לנס המנורה גם לנס זה עשו זכר כן נ"ל

והט"ז תירץ שצריך שישאר גם בלילה ראשונה שאין הנס שורה אלא במאי שיש כבר בעולם ואפי' דבר מועט אז הוא יתברך נותן ברכה להרבות המעט משא"כ בדבר ריקן כו' ע"כ צריך שישתייר ועל אותו שיעור באה הברכה א"כ ראינו שגם בלילה הראשונה הי' נס עכ"ל, וקשה לי עפ"י מה דאיתא במנחות (דף כ"ג) קומץ דמנחת חוטא ששמנו ר' יוחנן אמר פסול ור"ל אמר הוא עצמו משכשכו בשירי הלוג פירוש בלוג של מנחות שניתותר מעט שמן, והקשה בתוס' הא תנן בפרקן השמן מיעוטו מעכב את רובו וי"ל שלא ניתנה תורה למלאכי השרת דאי אפשר שלא ישאר בלוג מן השמן עכ"ל, הרי ראינו ששם פחות מעט פסול מ"מ לא איכפת לן דא"א בשמן שלא ישאר כלום ה"נ בפך שמן של כ"ג א"א הי' שלא ישאר כלום אפי' בלי נס, וא"כ הי' יכול ג"כ לשרות הברכה על מעט מזעיר הנשאר דהלא אין שיעור לדבר, אלא ודאי דלא בשביל זה הי' הנס אלא נ"ל ברור כמו שפירשתי וא"ש

והנה מצינו בהכתוב מהנס שנעשה ע"י אלישע בהשונמית שאמרה אין לשפחתך בבית כי אם אסוך שמן, ופירש"י כדי סיכת שמן, והראב"ד פירש (בה' כלי המקדש) דדוקא בלשון נתינה הוי כזית אבל בלשון סיכה משמע כל שהוא לכן אם סך משמן המשחה על זר אפי' כל שהוא חייב וכן אמרינן בשבת המוציא שמן כדי לסוך אבר קטן של תינוק בן יומו והוא אצבע קטנה שברגל חייב, והרי אין מעצר לד' להושיע ולשלוח הברכה בשיעור קטן כזה, ועשירית האיפה של מנחת חוטא לדעת ר"ל בודאי ליכא למימר שהי' פחות משיעור זה ואיך יכול לשכשכו בשירי הלוג אלא ודאי כדי סיכה לכל הפחות נשאר בודאי א"כ אין צריך בזה לשום נס וצ"ע

שוב נתיישבתי לתרץ דמאי שאמרינן בגמרא מערב עד בוקר ששיערו חכמים די"ל דדין המנורה אתיא באמת משתי תורות מקרא דערב עד בוקר, וגם מהלכה למשה מסיני, ותרוייהו צריכי כמו שאפרש, ומצינו הרבה דברים שיש בהם שני דברים כגון י"א סממנים דקטרת במס' כריתות מקרא דסמים נלמד, וגם הלכה לממ"ס, וכן אמרינן עשרה טבילות ועשרה קדושין הלממ"ס וישנו ג"כ מקרא ורחץ, ובבכורות דף ט"ו איתא חמשה חטאות המתות הלממ"ס וגם למדנו מקראי דכתיב ממפריסי הפרסה טמא ללמד על חטאות המתות ותרוייהו צריכי דאי מקרא ה"א לרעי' קמ"ל הלכתא למיתה ואי מהלכתא ה"א היכי דעבד איקרי ואכל מהני ה' חטאות איסורא איכא לאו ליכא קמ"ל, אף אנן נאמר ג"כ כאן אצל המנורה תרוייהו צריכא דמקרא משמע שצר כה שתהא המנורה דולקות מערב עד בוקר כדאמרן, ובלילי טבת הארוכות שיערו חכמים חצי לוג, אבל בלילות הקצרות בקיץ כיון דקיים קרא מערב עד ביקר תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בוקר יצא קמ"ל הלכה למשה מסיני דאפי' דיעבד מעכב פחות מחצי לוג אפי' בלילות הקצרות ואפי' נכבתה בחצי לילה צריך לתת שמה חצי לוג כדאמרן, דאלת"ה יותר מדידות צריך להיות ואנן ז' מדות גמרינן והיינו דקלסה בדבר אמת כיון שהלכה לממ"ס דייק מהמשנה וכן הוא האמת וברור בעזה"י, ובמנחות (דף פ"ט) איתא שם חצי לוג לכל נר ונר, והקשה בתוס' וז"ל תימה למה הי' צריך לקדש השמן בכלי שרת ולא תירצו כלום ולפי דברינו אתי שפיר כיון דהללמ"ס למשוח חצי לוג ואינו נצרך מדת הלח של חצי לוג להתקדש למנורה הדבר ברור דמהלכה נלמוד לקדש את שמן המנורה בכלי שרת ואתי שפיר

ועפ"י דרכו של בית יוסף הנ"ל, נראה לתרץ שהי' נס גם ביום ראשון באופן אחר שנתנה שמן לקדשו בחצי הלוג, ותיכף ששפך שמה אחת מח' נתמלאה המנורה ג"כ ביום ראשון, וכן בכל יום ויום ושפיר נתקדשה השמן בשיעור חצי הלוג דלא סמכי כלל על הנס דבשעה שנתקדש וטרם ששפך אל נרות המנורה נתמלא הלוג, והוא כפתור ופרח וברור

ושיעור חצי לוג נראה לי לפרש בדרך רמז, דנודע שיעור דם שבאדם רביעית דפחות מרביעית אין יכול לחיות, וכיון ששמן המנורה נותן לנו חיות התורה וגדולה כחה של תורה שנותנת לנו חיים בעוה"ז וגם לעוה"ב לכן הי' שמה כדי שתי רביעית וא"ש כן נ"ל

וכיון שביררנו בזה באר היטב שחצי לוג הלכה לממ"ס גם בלילות קצרות וגם אם נדשנה המנורה אפי' בחצי הלילה ליכא עצה לתת פחות מחצי לוג, ובנר מצוה להמהר"ל הקדוש מפראג זצ"ל הקשה ג"כ קושית הב"י וכתב וז"ל כיון שהי' בו להדליק יום אחד א"כ אין נס רק ז' ימים, ואין לומר שהיו