עשירית האיפה חלק א כה

שם נדר פירש"י ז"ל וז"ל משחת לשון ריבוי וגדולה. כשנמשח למלכות כך ויצוק שמן על ראשה להיות משיחה למזבח, נדרת לי שם נדר וצריך אתה לשלמו שאמרת יהי' בית אלקים שתקריב שם קרבנות עכ"ל, הרי בפירוש ראיה לדברינו שמשח אותו בודאי בשמן המשחה להקדישו לדורות כמו שכתבתי ואף דלדורות כל הכלים עבודתן מקדשתן כדאיתא בשבועות, מ"מ שאני הכא דלא עשה עם האבן השתיה שום עבודה שיתקדש בו, ואף דכ"ג בוהכ"פ הביא שמה את דם חטאת היוכ"פ ופרו לפני ולפנים כנגד אבן הזה, מ"מ הלא לא הי' הדם צריך ליגע בהאבן ג"כ במאי יתקדש אלא ודאי בשמן המשחה הזה וא"ש כן נ"ל ברור בעזה"י

ובזה נבין מה שאיתא במדרש רבה על פסוק ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי. אם בית אלקים וזה שער השמים מלמד שהראה לו הקב"ה ליעקב אבינו בית המקדש בנוי וחרב ובנוי, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה זה בניי כדכתיב נורא אלקים ממקדשיך אין זה זה חרב כדכתיב על זה דוה לבינו על. אלה חשכו עינינו, כי אם בית אלקים בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא כדכתיב כי חזק בריחי שעריך עכ"ל, וצריך להבין למה נראה לו הפעם מחורבן המקדש, ובזה אתי שפיר כיון שנראה לו חורבן המקדש ולא יהיה ארון הקודש בקדשי הקדשים וצריך לתת במקומו האבן שתיה ובמאי יתקדש לכן משח אותו בשמן משחת קודש שירד מן השמים וברור לפי זה בע"כ הי' לו לדעת קדושתו וחורבנו ובניינו של לעתיד לבוא ב"ב כמו שירד לו השמן מן השמים כן ירד לנו מן השמים המקדש בנוי ומשוכלל, וכל זה נראה לו מן השמים כדאמרן וכדאיתא במס' סוכה

[לז] בפסוק נ"ל אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים, איתא במדרש אמר ר' אחא עתיד השער הזה להפתח להרבה צדיקים כיוצא בך אמר ר' שמעון בן יוחאי אין בית המקדש של מעלן גבוה מבית המקדש של מטן אלא י"ח מיל מאי טעמיה וזה שער השמים וזה בגמטריא י"ח עכ"ל, ונראה לי לפרש דרבותינו פירשו ויפגע במקום הוא תפלה כחו ואל תפגע בי מלמדנו שתיקן יעקב אבינו תפלת ערבית כדאיתא (ברכות כ"ז ע"ב) ורש"י מביאו כאן, ונ"ל דמרמז הי"ח מיל לשמונה עשרה ברכות שתיקן יעקב לתפלת ערבית וזהו מ"ש ולצדיקים כיוצא בו היינו המתפללין כמותו פותחין להם שערי השמים והרמז הוה אמר רבי שמעון בן יוחאי ובגמרא איתא שם שהתלמיד ששאל תפלת ערבית רשות או חובה היה ר' שמעון בן יוחאי דלשיטתו כאן שיעקב אבינו תיקן אותה בודאי חובה היא לכן שפיר שאל רשות או חובה, צא ולמד מה תפלת ערבית שהוא רשות לחד מ"ד פותחין שערי שמים בשבילו כמו שמפורש ביומא דשערי שמים ננעלין בזמן תפלת נעילה שהוא קודם הלילה ק"ו תפלות שחרית ומנחה ששערי שמים אז פתוחין, ומזה יש ללמוד למהר להתפלל תפלת ערבית בעוד ששערי השמים פתוחין דלא הכל ראויין לפתוח אותן להם כדאמרינן כאן דלצדיקים כיוצא בו פותחין להם ולא הכל זוכין לזה אלא יחידי הדור, ואשרי הזריז לקיים הכל בזמנו ומביא עליו ברכה ושלום, ואף דכתיב וישכם יעקב בבוקר ואז ראה ואמר אין זה וגו', ח"מ פירש הדבר שלא ידע בלילה בעת תפלת ערבית הטוב הזה עד אשר נתגלה לו בבוקר וזה ברור בעזה"י

[לח] פסוק אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים, איתא בגמרא (פסחים דף פ"ח) וז"ל לכו ונעלה וגו' אל בית אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתיב בו הר שנאמר בהר ד' יראה ולא כיצחק שכתיב בו שדה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר ויקרא את שם המקום בית אל עכ"ל. ופירש רש"י שכולם התפללו בהר הבית ויעקב קראוהו בית מקום מיושב עכ"ל, ויש לדקדק כפי שאיתא במדרשות שגם לאברהם וליצחק וכן ליעקב נראה להם בית המקדש בנוי וחרב ובנוי ומשוכלל לעתיד לבוא כמו שאיתא במדרש (פרשיות וירא תולדות ויצא) ומה תיקן יעקב אבינו יותר ומאי נפ"מ דקראוהו בית מושב הלא לכולם נתגלה הסוד בזה, ונראה לי לפרש עפ"י דברי הרמב"ם ז"ל שפסק דקדושה ראשונה שקידש שלמה קדשה לשעתה ולעתיד לבוא, ומפורש הטעם לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטילה עכ"ל, הרי בזה היו מחולקין האבות אברהם קרא אותו הר כמו הר ציון ששמם ויצחק שקראו שדה על שם ציון שדה תחרש ובטלה הקדושה אבל יעקב קרא אותו בית כפירש"י מקום מיושב אע"פ שחרב אעפ"כ מיושב כלומר ג"כ קדושה לעתיד לבוא, וזה הפירוש אין זה ופירש במדרש שמרמז על חורבן המקדש מ"מ ג"כ בית אלקים הוא דקדושה מפני השכינה והרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם ואמרו חז"ל אע"פ ששוממין בקדושתן הן עומדין כמו שמסיים זה הרמב"ם ואתי שפיר, ובקדושין (דף ע"א) איתא שנשבע ר' יוחנן היכלא ובידנו הוא לגנות פסול משפחות פירש"י שנשבע בהיכל פירש המהרש"א ז"ל דאפי' לאחר החורבן יש בו קדושה דקדושה ראשונה קדשה לע"ל

ועל פי זה נבין היטב מה דכתיב בפ' וישלח (ל"ח ט"ו) ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו אלקים בית אל, וקשה הלא כאן בפ' ויצא (כ"ח י"ט) כבר כתיב ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ולמה פעם שנית קראו אותו, ועמד בזה הרמב"ן ז"ל וכתב ז"ל יקראנו פעם אחר פעם להודיע כי הדבר אמת ונכון כי הוא בית אלקים ושם השכינה תמיד עכ"ל, ועוד נקדים דכלל גדול המסירו לנו חז"ל במדרש כל מקום שהדבר כפול מרמז לעוה"ז ולעוה"ב כמו שאמרו משה משה משה למד אותנו תורה בעוה"ז וילמד אותנו ג"כ לעוה"ב, ועתה אתי שפיר דיעקב אבינו קרא מקום המקדש שני פעמים בית אל לרמז שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא כדאמרן, והנה הראב"ד ז"ל חולק על הלכה זאת וס"ל להלכה דקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא וכתב בהל' בית הבחירה (פ"י הלכה ט"ז) וז"ל אבל לירושלים ולמקדש לא אמר [כלומר שיהא קדושה לעתיד לבוא] לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קדושה אחר עולמי בכבוד לעולם כך נגלה לי מסיד ד' ליראיו לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת עכ"ל, וגם אליבא דהראב"ד ג"כ אתי שפיר שרמז יעקב אבינו וקרא את המקום שני פעמים בית אל לרמז שיתקדש הבית שתי פעמים אחת בעוה"ז