עשירית האיפה חלק א קצ

להן והא דחשיב שתוקי ואסופי לבסוף משום דהספק שנפל בהו מכל הני דחשיב מקודם ושם חשיב עשרה יוחסין שהן כנגד עשר קדושות ודע כמו כן בארץ ישראל שניתן להם לישראל יש ג"כ י' קדושות זו למעלה מזו עד קדשי הקדשים וכמו כן יש בצבא מעלה י' קדושות זו למעלה מזו כן יש בצבא מטה שהם כלל ישראל עכ"ל, והיינו כנגד עשרה יוחסין

[קנז] ואגב אורחא יתבאר דין הסגן, שני שמות יש לו סגן וממונה והוא עומד תמיד לימין כ"ג, ושניהם הן תמיד יחד כי אסור לו להשאיר את כ"ג לבלי לעמוד לימינו, ובירושלמי איתא והובא בתוס' יומא (ט"ו ע"ב) ה' דברים שהסגן משמש, (א) אישי כ"ג הגבה ימינך אצל גורל של יו"כ (ב) הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו (ג) הניף הסגן בסודרין אצל ניסוך היין של כ"ג (ד) בשעה שחפץ כ"ג להקטיר עולה כ"ג והסגן בימינו ומעלהו (ה) לא הי' כ"ג מתמנה עד שנעשה סגן, ומיהו תנא ושייר עוד הרבה דברים (ו) כשבא כ"ג לקרות בתורה ביו"כ הסגן נותן ס"ת לכ"ג (ז) דהסגן ממצעו לכ"ג בין העם בעת ניחום אבלים (ח) ועוד הסגן ממונה שאם יארע פסול בכ"ג אז נכנס לשמש תחתיו, ופירש"י בסנהדרין דכ"ז שלא יארע פסול בכ"ג אין הסגן עובד שום עבודה שבעולם, וכן פי' מהריע"ב ומהר"ם ניגרין וכ"כ הרא"ש בתשו' (כלל מ"ג סכ"ב), ובתוס' כתבו דממונה הי' לדברים שמינוהו אחיו הכהנים אבל מן התורה אין לו שם מיני ושררה יותר על אחיו הכהנים אלא כעין אמרכל וגזבר עכ"ל, וכבר נתבאר דבר זה במס' נזיר

[קנח] מסעיף הקודם למדנו כמה מעלות טובות למשיח מלחמה ה' דברים שנשנו בירושלמי וגם הרבה דברים שהבאתי, וישנו בה' דברים האמורים בפרשה שלמדנו לעיל לא פורע ולא פורם מצווה על הבתולה ואסור באלמנה, ועוד משיח מלחמה משמש בח' בגדים וסגן בד', ובברייתא אי' שאין בין משיח מלחמה לסגן אלא כשהיו שניהם בדרך ופגעו במת מצוה שיטמא המשיח מלחמה ולא הסגן ? ותירצו דודאי טובא מילי איכא דמשיח מלחמה חמור מהסגן ותנא קולי קולי נקט דאין קולא שנוהגת במשיח מלחמה שלא תנהג בסגן רק זה עכ"ל

[קנט] כהן ולוי כהן קודם, ולוי וישראל לוי קודם, משמע דאף בזמן הזה, אבל בירושלמי איתא דדוקא בשעת הדוכן שנינו כלומר בזמן הביהמ"ק ולוי הי' משמש, וכן אי' בירושלמי לענין מת מצוה שישראל ולוי פגעו שיטמא ישראל ולא לוי בזמן שהלוי הולך לדוכני אבל בזמן הזה שניהם שווין, אבל הפוסקים כתבו כסתם משנה שהלוי בזמן הזה ג"כ יש לו קדימה, וגם בירושלמי אי' באין שם כהן הלוי מברך קידם ישראל, אבל מהר"ם רוטענבערג פוסק דאין ללוי בזמן הזה שום קדימה, מיהו חזינן דלוי מטיל מים על הכהן בעת דוכנו א"כ לפ"ז יש לו ג"כ שום התמנות בקדושה בזמה"ז, וגם אחר הכהן בקרה"ת אין מניחין ישראל א"כ יש לו קדושה גם בזמה"ז כנ"ל וא"ש פסק הפוסקים

[קס] ישראל וממזר שניהם עומדין ישראל קודם, ומפרשים דכהן קודם ללוי ולוי לישראל, דשני הבדלות הן דבאהרן הכהן כתיב ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים הרי הבדלה אחת, והבדלה שניה שנא' הבדיל ד' את שבט לוי, וישראל קודם לממזר זה מיוחס וזה לא, ובתוספתא מוסיף עוד ישראל קודם לחלל וחלל לשתוקי ושתוקי לאסופי ואסופי לממזר ממזר לנתין זה בא מטיפה כשרה וזה מטיפה פסולה, נתין קודם לגר זה גדל עמנו בקדושה וזה לא, גר קודם לעבד משוחרר זה הי' בכלל ארור, וזה לא

[קסא] ירושלמי, גר ומומר שנים באין לפנינו גר להתגייר ומומר לחזור בו הטפל עם המומר קודם ואל תדחה אותו מפני מעשה שאירע אצל ר"י בן פרחי' שדחה את המומר בשתי ידים וד"ל

[קסב] ראש שאינו חכם וזקן, הזקן קודם, הסדרן קודם לפלפלן פי' דהמשניות סדורות לו קודם להמפלפל, (ירושלמי)

[קסג] כל הקודמות מאחד לשני שנשנו במשנה לאו דוקא להחיות ולפדות ולכסות אלא אפי' לישיבה וממילא דכהן קודם ללוי ג"כ לכל הדברים הללו (ב"ש)

[קסד] כל המדרגות שנשנו כאן הייני בזמן שכולן שוין, אבל אם הי' ממזר ת"ח וכ"ג ע"ה ממזר ת"ח קודם שנא' יקרה היא מפנינים מעלות התורה גדולה ממעלת כ"ג שנכנס לפני ולפנים בביהמ"ק

[קסה] איך הי' נותנים כבוד לגדולי ישראל ולראשיהם? (א) כשהנשיא נכנס כל העם עומדים ואין יושבין עד שאומר להם שבו ואפי' הי' מאה שורות, (ב) אב"ד נכנס עושין לו שתי שורות שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו, (ג) כשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו (ד) בני חכמים ות"ח שני הם דין אחד להם בזמן שרבים צריכים להם מפסיעין על ראשי העם, יצא לצורך יכנס וישב במקומו, (ה) בני ת"ח שאביהם ממונים פרנס על הצבור בזמן שיש להם דעת לשמוע נכנסים ויושבים לפני אביהם ואחוריהן כלפי העם, בזמן שאין להם דעת לשמוע נכנסים ויושבים לפני אביהם ופניהם כלפי העם, וגם בבית המשתה עושין אותם סניפים לזקנים כסניף הזה שמצניפין לקורה גדולה ובחיי אביהם בפני אביהם לכבודן

[קסו] רשב"ג הי' נשיא. ר' מאיר חכם, ר' נתן אב"ד, רב יוסף סיני הי' בקי בכל התורה כולה כניתנה מסיני, רבה עוקר הרים חריף ומפולפל אע"פ שלא היה לו המשניות והברייתות סדורות כ"כ, ושלחו מתם סיני עדיף דהכל צריכין למרי דחיטי, חריף ומקשה היינו מתוך פלפול יתירא מקשה ומתרץ, ומתון ומסיק היינו דאינו חריף כ"כ אלא מתוך ששוהה ומעיין יפה מסיק שמעתתא אליבא דהלכתא ולא נפשטא מי משניהם הם יש לו קדימה

[קסז] נשיא צריך להיות בקי בכל התורה כולה מברכות עד עוקצין דכתיב מי ימלל גבורות ד' ישמיע כל תהלתו, כלומר מי שיוכל להשמיע כל תהלתו שבקי בכל חדרי תורה, אבל אם לא גמר כל התורה אין יכול להיות נשיא, וחפצו להעביר את רשב"ג מפני שר"מ ור"נ עלה בדעתם שאינו בקי בעוקצין אבל אח"כ למד ונשאר נשיא בישראל, ורבינו