עשירית האיפה חלק א קפט

בשום פעם יותר מעל יום אחד ושם בע"מ אינו על יום א', ועוד כי רפואת בע"מ תלוי בידי שמים ואין בידו אבל ב"ק תלוי בביאת השמש ושמשא ממילא קא ערבא ומים באגמא שכיחי, וכה"ג כתבו התוס' יבמות (דף ל"א) דסריס חמה אסור לייבם אע"פ שמינו מתרפאים במצרים משום שאין רפואתו ברורה לבוא א"כ אינו ראוי להקים שם אחיו אבל קטן מותר לייבם ואף דאינו ראוי להקים שם אחיו מ"מ קטן בודאי יבוא לכלל גדלות עכ"ל

[קנ] עבר מחמת מומו קודם למשיח מלחמה דעכ"פ הי' לו קדושת כ"ג שהי' עובד, ומשיח מלחמה אינו עובד כלל בביהמ"ק

[קנא] משיח מלחמה וסגן שניהם יש להם קדימה זע"ז, לענין לטמא למת מצוה אם פגעו שניהם יטמא משיח מלחמה ולא הסגן, ואף דמשיח מלחמה יש לו שני מעלות על הסגן דעביד מלחמה בשביל רבים וגם יש לו קדושת הגוף ע"י שמן המשתה, מ"מ כיון דמשיח מלחמה אינו עובד בביהמ"ק והסגן ראוי להיות עובד לכן יטמא הוא דדילמא יארע פסול בכ"ג יכנס הסגן ומשמש תחתיו, אבל להחיותו משיח מלחמה קודם לסגן, ומזה למדנו איך חששו חכמים הרבה בשביל עבודת יו"כ, ואף דכ"ג גופא עודנו משמש ואולי לא יטמא הכ"ג ולא יארע לו שום פסיל מ"מ חששו חכמים הרבה ואף דפגעו הרבה חדשים קודם יו"כ אלא כיון דיש לו לסגן קדושת יו"כ אסרו לו לטמא למת, מ"מ קשה כי דגם אם אף הסגן יטמא וגם הכ"ג הלא הכהן השני אין צריך הפרשה א"כ ימצאו עוד הרבה כהנים הדיוטים טהורים דיכנסו לעבוד ביו"כ, וי"ל דכאן אנחנו אומרים כיון דנתמנה לסגן ואולי צריך לעבוד עבודת יו"כ וטעם הדבר נ"ל כיון דכ"ג צריך להיות היותר גדול מכל אחיו בחכמה ובכל המעלות ובודאי הוא במדרגה גדולה בחכמתו יותר מהמשיח מלחמה, וסגן שהוא לצד כ"ג כיון דאולי יטמא כ"ג יכנס הוא וישמש בתור כ"ג צריך ג"כ להיות הגדול מכל אחיו גם מהמשיח מלחמה לכן הוא עדיף דלא נמצא כמוהו בכל המעלות, מ"מ להחיותו משיח מלחמה עדיף מפני שצורך הצבור למלחמה הו"ל כעין פיקוח נפש דרבים דעדיף

[קנב] סגן ואמרכל שניהם עומדים, סגן קודם, מאי אמרכל אר"ח אמר כל פי' שממונה על כולם ואין משיבין על דבריו, (דף י"ג)

[קנג] אמרכל וגזבר שניהם עומדים אמרכל קודם, גזבר הוא הממונה על האוצרות שבביהמ"ק

[קנד] גזבר וראש מעמד שניהם עומדים גזבר קודם: [קנה] ראש משמר וראש בית אב שניהם עומדים ראש משמר קודם

[קנו] ראש בית אב וכהן הדיוט שניהם עומדים ראש ב"א קודם, י"א מדרגות כהנים נשנו כאן (א) כהן המשיח (ב) כהן המרובה (ג) משיח שעבר מחמת קריו (ד) משיח שעבר מחמת מום (ה) משיח מלחמה (ו) סגן (ז) אמרכל (ח) גזבר (ט) ראש משמר (י) ראש בית אב (יא) כהן הדיוט, ובירושלמי שקלים על המשנה דאין פוחתין בביהמ"ק מז' אמרכלין וג' גזברין מוסיף שם עוד שני קתליקין ופי' שם דהם היו קודם וחשובים יותר מהאמרכלין וכיצד סדרן ? אם הי' המלך וכ"ג צריכין לחתום איזה דבר הי' הסדר כך, הגזבר חותם ונותנו לאמרכל אמרכל חותם ונותנו לקתליקין קתליקין חותם ונותנו לכ"ג כ"ג חותם וניתנו למלך וכשהוא מתיר לראית אם לא נגעו בהתתימות המלך רואה ומתיר כ"ג רואה ומתיר קתלוקין רואה ומתיר אמרכל רואה ומתיר גזבר רואה ומתיר. לפיכך תמוה לי למה לא מחשבין בהוריות גם הקתליקין ובירושלמי כאן אינו מחשב מהסגן כלל וגם שאר כהנים חסרו פה, אבל הרמב"ם (פ"ד מה' כלהמ"ק) מינה אותו וכך מחשב שם לענין קדומה לפי סדר זה כהן המשיח והמרובה בגדים משיח שעבר מחמת קריו והיא קודם לעובר מחמת מום, והוא קודם למשיח מלחמה, והוא קודם לסגן, והוא קודם לקתליק, והוא קודם לאמרכל, והוא קודם לגזבר, והוא קודם לראש משמר, והוא קודם לראש בית אב, והוא קודם לכהן הדיוט נמצאו הכהנים תמיד ח' מעלות, ואף לפי חשבון יש שם יותר מח' מעלות פי' בכ"מ דמשום זה כתב רבינו תמיד דבזמן דליכא שמן המשחה הוי מרובה בבגדים א"כ אינם בזמן אחד, ועובר מחמת מום ומחמת קרי ג"כ אינם כלל המנין דלא הוי תמיד, ואף דאכתי יש ט' מעלות י"ל דכהן הדיוט לא הוי בכלל המנין, ועוד י"ל דמשיח מלחמה אינו בכלל הח' מעלות מפני שאין המלחמה ענין לעבודת ביהמ"ק עכ"ל, ועוד למדנו שם מדברי הרמב"ם דכל אלו השררות והמדרגות של כהנים הבנים זוכים בהם לאחר מיתת אביהם וקודמין לכל חוץ משיח מלחמה אין בנו מתמנה תחתיו לעולם אלא הרי הוא כשאר הכהנים אם נמשח למלחמה נמשח ואם לא לא ולמדין זאת מקרא עכ"ל

אבל בסוף פירוש המשניות להרמב"ם כאן מונה באופן אחר וזה סדר קדימת האנשים במעלות כשהן שוין בחכמה ובמעשים, [א] משיח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים. [ב] ומרובה בגדים קודם למשיח שעבר מחמת קריו, [ג] ומשיח שעבר מחמת קריו קודם למשיח שעבר מחמת מומו, [ד] ומשיח שעבר מחמת מומו קודם למשיח מלחמה, [ה] ומשיח מלחמה לסגן [ו] וסגן לאמרכל, [ז] אמרכל לגזבר, [ח] וגזבר לראש משמר, [ט] וראש משמר לראש בית אב, [י] וראש בית אב לכהן הדיוט. [יא] וכהן הדיוט ללוי, [יב] ולוי לישראל. [יג] וישראל לחלל לפי שבת חלל פסולה לכהונה ובת ישראל כשירה לכהונה. [יד] וחלל קודם לשתוקי, [טו] ושתוקי לאסופי, [טז] ואסופי לממזר לפי שממזר ודאי והאחרים ספק, [יז] וממזר קודם לנתין לפי שהממזר מטיפה כשירה מזרע ישראל, [יח] ונתין קידם לגר לפי שהנתין גדל עם ישראל בקדושה משא"כ הגר, [יט] וגר שמותר לבוא בקהל לאלתר קודם למצרי ואדומי, [כ] ומצרי ואדומי קודמים לעמוני ומואבי, [כא] ועמוני ומואבי קודם לעבד משוחרר לפי שהעבד בכלל ארור, [כב] וממזר ת"ח קודם אפי' לכ"ג ע"ה דיקרה מפנינים התורה מכ"ג שנכנס לפני ולפנים עכ"ל, ובמשנה (קדושין פרק ה') מחשב המיוחסין גרי וחרורי וממזרי ונתיני, וכאן בהוריות ישראל לממזר וממזר לנתין ונתין לגר וגר לעבד משוחרר, וכתב במהרש"א על זה (קדושין ס"ט) ולמה חשיב בהוריות ממזר ונתין קודם לגר וחרורי היינו לענין להחיותו אבל לענין יחוס לקדושה וגדר ערוה גירי וחרורי קודמין