עשירית האיפה חלק א קפח

בד' בגדים אלא שלא יאמרו ראינו הכ"ג דפעמים עובד בד' פעמים בח' בגדים, ובמנ"ח כתב דלדעת הרמב"ם דכ"ג אסור לו לקחת שתי נשים פשוט דה"ה למשיח מלחמה, אבל להראב"ד דס"ל דמעיקר הדין מותר או לכ"ג בכל השנה לקחת שתי נשים אבל אינו מדרך המוסר שלא יצטרך לגרש אחת על יו"כ ואסור לו אח"כ להחזירה דגרושה אסורה לו, אבל במשיח מלחמה כיון דאינו עובד בביהמ"ק מותר לו ליקח שתי נשים ודפח"ח

[קמ] לענין עבודה בביהמ"ק שניהם עובדים כ"ה וכ"ג, ובכל השנה לענין עבודה אין ביניהם אלא שני דברים כ"ג עובד בח' בגדים, וכ"ה בד', ואם שינו שניהם חייבין מיתה, זה משום יותר, וזה משום. מחוסר בגדים, כ"ג עובד אונן והדיוט אינו עובד ומחלל עבודה, ושניהם אינם אוכלין בקדשים, ושניהם אינם חולקים לאכול לערב, ולענין פייס אינן מן התורה אלא תקנתא דרבנן דלא ליתא לאנצויי וכן בקדשי הגבול שניהם שוים ולענין שאסור להם לעבוד שיכור ופרוע ראש ומחוסר בגדים וטמא וטבול יום ובע"מ שניהם שוין

[קמא] משנה בב"מ והובא כאן בירושלמי, תנן התם שני אבידות, אבידתו ואבידת אביו שלו קודם דכתיב לא יהי' בך אביון הזהר שלא תהי' אביון, אבידתו ואבידת רבו שלו ג"כ קודמת מטעם זה, אבידת אביו ואבידת רבו של רבו קודמת שאביו הביאו לחיי עוה"ז ורבו שלמדו חכמה הביאו לחיי עוה"ב, אם הי' אביו שקול כנגד רבו אבידת אביו קודמת, ורבו שנשנה כאן דוקא רבו מובהק, ובירושלמי מפרש עוד רבו שלמדו משנה ולא שלמדו מקרא, וכן אפי' אביו ורבו שניההם שקולין מ"מ הלא לא למד מאביו אלא ודאי אם לא למד ג"כ רבו קודם, ואימתי אביו קודם שלמד משניהם וכשהי' חצי תלמודו מזה וחצי מזה כן מפורש שם דאביו אפי' ת"ת אם לא למד ממנו אין לו קדימה ובלמד אביו קודם

[קמב] אבידת אביו שחצי תלמודו ממנו ואבידת אמו גרושה שניהם עומדין לפני דאם לא היתה גרושה האב קודם לאם בכל מקום מפני שהיא ואמו חייבין בכבוד אביו אבל עכשיו שגירשה אינה חיבת בכבוד בעלה שניהן שקולין למי שירצה יקדים

[קמג] אבידתו ואבידת אמו ואבידת רבו, שלו קודם לאביו, ואביו לאמו, ואמו לרבי, כלומר באופן שלמד משניהן וקמ"ל דכיון דאין קדימה לרבו נגד אביו אין לו קדימה ג"כ נגד אמו דאשת חבר כחבר

[קמד] הוא ואמו ורבו ואביו בשביה, הוא קודם לאמו ואמו לרבו ורבו לאביו, וברבו מובהק קאמרינן מ"מ מבית השביה אמו קודמת, ולמדנו מהירושלמי הזה לענין שביה הוא קודם לאמי, אבל בב"ש כתב מ"ש בגמ' בבלי אמו קודמת לכולם משמע אפי' לדידיה משום דלמא עבדי בה איסורא עכ"ל, וקשה עליו מהירושלמי הזה וצ"ע, ומאי דתנן בכריתות שאביו קודם לאמו היינו לענין כבוד אבל לענין שבי' אמו קודמת, נמצא ששניהן יש להן קדימה זע"ז לענין כיבוד האב קידם ולענין שבי' אמו קודמת, ובהגהת מרדכי דכתובות אי' שאם איש ואשתו שניהן בבית השבי' אשתו קודמת לו וב"ד יורדין לנכסיו ופודין בע"כ אפי' צווח עכ"ל

[קמה] חכם ומלך שניהם להחיות או לפדות מבית השבי' החכם קודם, חכם שמת אין לנו כיוצא בו, מלך שמת כל ישראל ראויין למלכות (דף י"ג)

[קמו] מלך וכ"ג מלך קודם, כ"ג ונביא כ"ג קודם (שם)

[קמז] משיח בשמן המשחה והמרובה בגדים משיח קודם, וע"ז הרבה להקשות בב"ש דאיך אפשר שיהיו שנים בזמן אחד דאין ממנין שני כ"ג כאחד בין שני משיחים בין שני מרובים, ומסיים מאן דמתרגם לי ברייתא זו מובילנא לו מאני לבי מסותא עכ"ל, אבל ברמב"ן ז"ל מצינו כגון שאירע קרי למשיח ונכנס הסגן תחתיו, ולהסגן לא היו מושחין ונמצא זה משיח וזה מרובה, דהוא ז"ל הביא ראי' דלא משחו הסגן בשביל יו"כ וז"ל דהרי אמרו משיח בשמן המשחה משיח קודם ואיך נמצאו שניהם בזמן אחד אלא ודאי דאף קודם שנגנז שמן המשתה והי' כ"ג משיח עובד ביו"כ והסגן הנכנס לא הי' אלא מרובה בבגדים עכ"ל, וצ"ל דמעשה אירע ביוה"כ שאילו אח"כ הו"ל לשעבר, והרבה נדחק בזה בב"ש שא"א לפרש כן דקודם יו"כ אין ממנין שנים בשום אופן וביו"כ אם אירע פסול בכהן העובד נקרא משית שעבר שאיתא בגמ' במקום אחר. ול"נ לתרץ דברי הרמב"ן ולהעמיד הברייתא כאן וכן איתא ג"כ במס' נזיר לענין הקדימה לטמא למת מצוה, וא"א ששתי הברייתות יטעו בדבר הפשוט כ"כ, ונ"ל כמו שביארתי בספרי דקה מן הדקה כי למשוח שנים כאחד מן התורה אסור הוא בודאי דלמידין אותו ביום המשחו אותו ולא אתר עמו דמשיחה חמורה שחייב הנמשח כרת אם מושחין אותו שלא כדינו, ובודאי דסגן הנכנס אין מושחין אותו הרי משכחת לה שני כ"ג משיח ומרובה כאחת, ומיהו שני כ"ג אפי' מרובין אין ממנין משום איבה כדאי' בירושלמי הטעם זה ומדרבנן הוא, וזה שייך בודאי בכל השנה אבל על יו"כ לא שייך איבה כלל דבע"כ צריך להכין כ"ג אחר שיזדרז הראשון ולא שייך בזה איבה דמה לי הסגן הזה או אחר וכ"כ בטו"א דלא שייך איבה ביו"כ וא"ש

[קמח] מרובה בגדים קידם למשיח שעבר מחמת קריו אם שניהם עומדים, וטעם כיון דהוא עובד עתה העבודה חשוב הוא ממנו, ונ"ל דזה מיירי דוקא דאינו נדחה המשיח אלא על יום אחד והמרובה עובד וראי' לדברינו שכך יוכל היות דאלו בכל השנה מה היא המעלה של מרובה הלא כ"ה יכול לעשות העבודה, וכן מוכח בנזיר דעיקר קדושתו מפני שעובד עתה כן נ"ל וכ"כ בטו"א דמד"ת הכל שווין ועיקר משום שעובד עתה, ואפשר משום שיש לו קדושת יו"כ

[קמט] משיח שעבר מחמת קריו קודם לעבר מחמת מומו, ונ"ל ג"כ לפרש דזה שעבר מחמת מומו אינו דוקא בע"מ קבוע אלא אפי' בע"מ עובר, ונ"ל דאף דברור בודאי ע"פ רופאים שיתרפא למחר א"כ לכאורה בע"מ כזה וב"ק שניהם כהדדי נינהו דראויין למחר, מ"מ ב"ק עדיף דזה אינו נדחה