עשירית האיפה חלק א קפו

רק חטאת, וכיון ששאר השבטים חייבים להביא קרבן אחד משניהם איך אפשר לפטור אותם מקרבן ע"ז שהוא חמור יותר, בשלמא שנים אינם יכולים להביא אבל מהיכי תיתי לומר שיפטרו א"ע בקרבן על החלב מקרבן ע"ז כיון ע"י צירוף הוי כאילו רוב השבט חטאו בע"ז וצריכים להביא שאר השבטים בגרירה קרבן על ע"ז א"י לפטור א"ע מזה אלא צריכים להביא קרבן על ע"ז, וכיון שמביאים קרבן על ע"ז שוב אינם צריכים להביא קרבן על החלב, ובזה מתרץ שם קושית התוס' שם דבכל הש"ס נקט שעירי ע"ז בלשון רבים ופר העלם דבר בלשון יחיד דמאי שנא, ועפי"ז א"ש דרוב פעמים הם שעירי ע"ז בקרבן ע"ז לעולם צריכים כל השבטים להביא, ולא משכחת לה כלל שיביאו רק שבט אחד בין אם חטאו שבט אחד כולן בע"ז או מיעוט בע"ז ומיעוט בחלב בכל ענין צריכין כל השבטים להביא קרבן על ע"ז בגרירה וזהו שרמזו בלשונם פר העלם דבר בלשון יחיד ושעיר ע"ז בלשון רבים דבפר העלם דבר משכחת לה שיביאו רק אותי שבט שחטא ולא כל השבטים, אבל בשעירי ע"ז לא משכחת לה עכ"ל

[קכג] הי' לפניו שני זתים אחד של חלב, ואחד של שומן ואכל אחד מהן וחברו מונח בתיבה ואם ימצא יכול לעמוד עליו אי חלב אכל אי שומן אכל אם צריך בתוך כך להביא אשם תלוי שיגין עליו מן היסורין עד שיוכל להתודע או לא, בעיא הוא בירושלמי ופשיט לי' מהכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת עד שלא יודע לו אם הוא בן קיימא אינו מביא, גם הכא אינו מביא

[קכד] במל"מ מסתפק אם חטא בעודו כשר בחלב, ושוב נעשה מימר לחלב מהו ? משום דגבי חוטא בעודו מומר איכא תרי גווני מומר, האחד הוא מומר לע"ז או לחלל שבת בפרהסיא שהוא מומר לכל התורה, או מומר לחלב ואכל חלב שאין מביא קרבן על אותו חטא שחטא כשהוא מומר, אך בכשנעשה מומר אחר שחטא, אם לע"ז או לחלל שבת בפהרסיא פשיטא שאין מביא קרבן דהוא מומר לכה"ת אך אם נעשה מומר לחלב אני מסתפק אם יביא קרבן על החלב שאכל בעודו כשר, ומסברא אינו מביא ואין לו ראי' ברורה לזה ומ"מ מסיים וכתב יראה לי שהדין דין אמת דאין מביא כיון דנעשה ממר באותה עבירה ששגג בה בעודו כשר עכ"ל

[קכה] הא דחטאת קודמת לעולה אינו אלא למצוה ולא לעכב כ"כ התוס' (פסחים נ"ט) ולהריטב"א דוקא חטאת דמצורע לא הוי אנא למצוה, אבל שאר חטאות לעיכובא, (משל"מ)

[קכו] חטאת קודמת לעולה גם ביולדת ומאי דאמרינן דלמקראה שיקדיש תחלה העולה ואח"כ החטאת, אבל בשאר הקרבנות החטאת קודמת לעולה לשני דברים להקדישה ולהקרבה, (שם)

[קכז] אשם מצורע קודם לחטאת הוא לעיכובא וכדתניא הקדים חטאתו לאשמו לא יהא אחר ממרס בדמו אלא תעובר צורתו ותצא לבית השריפה. (שם)

תמצית הדברים משני מדרגות כהנים הנזכרים כאן ביארתי בספרי דקה מן הדקה ואביאם כאן בקיצור לזכרון ע"פ ד"ס למספר

שנים

[קכח] שני מיני כהנים יש, ושני מיני כ"ג כ"ה וכ"ג, וכ"ג שני מינים כהן המשיח והמרובה בבגדים ושניהם כשרים לעבודת יוה"כ, ואין בין שניהם אלא שני דברים (א) פר הבא על כל המצות דהוא דוקא במשיח, (ב) המרובה בבגדים דינו דמתמנה בפה ומסתלק בפה כראי' בירושלמי והובא בתוס' יומא (י"ב ע"ב). אבל בהמשיח יש לו קדושת הגוף ע"י המשיחה וקדושת הגוף בכדי לא פקעה ולא שייך עליו לומר דנתמנה בפה דהלא נמשח כ"מ בטו"א, אכן קשה לפ"ז למה לא תנן במגילה (ט ע"ב) במשנה דאין בין ג"כ החילוק הזה, ונ"ל דהתנא לא נקיט אלא בששניהם משמשים אבל בעוברים לא קמיירי וכה"ג אין בין אי' התם ונ"ל ראיה דכן אי' בנזיר (דף מ"ה) מה בין נזיר שמשון בין נזיר עולם. נזיר עולם הכביד בשער מביא ג' בהמות, ואם נטמא מביא קרבן טומאה, משא"כ בנזיר שמשון, והק' בתוס' וא"ת שאלה איכא בינייהו דבנזיר שמשון ליתא בשאלה, וי"ל מלתא דליתא בנזירות לא קתני ואם ישאל על נזרו אז לא הוי נזיר וה"ק מה בין נזיר שמשון פי' כששניהן נזירין עכ"ל, אף כאן התנא ה"ק מאי בין כהן המשיח ובין המרובה בבגדים בשניהם משמשים אבל בכבר נסתלק בפה אינו כ"ג ומזה לא מיירי התנא וא"ש

[קכט] שני שמות נקרא הפר הזה פר הבא על כל המצות, וגם פר כהן המשיח ומאי הוא ? כהן המשיח שהורה בדבר שזדונה כרת ושגגתה חטאת קבוע ואינו חייב אלא בשני דברים בהעלם דבר הוראתו ושגגת מעשה מביא לכפרה פר החטאת והוא בעצמו מקריבו, ומביא דמיו לפנים ומזה על הפרכת ז' פעמים ועל המזבח הזהב ז' הזיות על ד' קרנות היינו בשני מקומות לפנים בהיכל, ולהרמב"ם דוקא פר זה הבא על כל המצות מצוה בכהן המשיח בכל עבודותיו, אבל לרש"י ולריב"א גם פר העלם דבר שנקרא ג"כ בשני שמות שם זה וגם פר העדה עבודותיו דוקא בכהן המשיח, ולפ"ז לדעתם ז"ל עבודות שני הפרים דאמרן דוקא בכהן המשיח ובשניהם בדיעבד אם הקריבם כ"ה כשרים, ואף דבתורה מפורש בשניהם כהן המשיח מ"מ מרבינן בדיעבד בכהן הדיוט

[קל] אם שני הפרים עומדים לפנינו להקריב, פר כהן המשיח הבא לכפרתו, ופר העלם דבר הבא לכפרת ישראל, פר כהן המשיח קודם מפני שני טעמים (א) דמפורש קודם בתורה דכתיב את פר הראשון מת"ל הראשון שיהא ראשון לפר העדה, (ב) כמו ביו"כ כתיב וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל הרי דכפרתו קודמת אף כאן כפרתו קודמת דמוטב שיבוא זכאי ויכפר על החייב. ולמ"ל שני טעמים ? אלא אחת להקרבתו שקודם, ואחת לשריפתו שיהא נשרף מקודם, ולא כמו בפר יו"כ דמוציאין לשריפה הפר ושעיר שנים ביחד קלועים ושורפם ביחד, מ"מ למדנו דשני פרים של כהן המשיח