עשירית האיפה חלק א קפד

במתנה אחת וכיפר כיון דאיכא מצוה לתת כל המתנות אם חייב בכה"ג והניח בספיקא דדינא, מ"מ בכ"ה ואם אין שם כהן אלא הוא והוא אסור לגמור עבודתו מחמת שהוא אונן מיטב שישפוך הדם ולא יגמור כי בלא"ה מחלל העבודה כשהוא אונן, ודעת רש"י דכ"ה שהתחיל בעבודה גמורה, אבל התוס' חולקים ע"ז, וכ"ג אונן מתחיל בעבודה ואפי' אם נאמר דכ"ג עכ"פ מדרבנן אסור להתחיל בעבודה בכל השנה כולה חוץ מיו"כ דמוטל עליו, מ"מ אין זה אלא מדרבנן, ואף דפסק הרמב"ם דכ"ג אונן נותן קרבנו לכל מי שירצה כיון דמקריב אונן ואם נאמר דמדרבנן אסור לו להתחיל בעבודה חדשה קשה איך יכול לעשות שליח דכל מה שהוא לא מצי עביד שליח ג"כ לא מצי עביד, י"ל דכ"ז אינו אם מן התורה לא מצי אבל אם הוא רק מדרבנן מצי משוי שליח, (משל"מ שם)

[קה] מאי דאמרינן כאן בגמ' דעבודת יו"כ אינן כשירות אלא בו, מ"מ יש שני מיני עבודות ביו"כ דעושה אותן כ"ג בשני מיני בגדים דהיינו המיוחדים ליום זה עושה אותם בבגדי לבן דהייני כל העבודות לפנים ולפני ולפנים כגון ההזאות והקטרת, ויש עבודות שאין מיוחדות ליום הזה כגון תמידין ומוספין וקטרת חוץ דעובד אותם בח' בגדי זהב, דעת הריטב"א דדוקא המיוחדות ליום הזה מן התורה דוקא בכ"ג אבל שאינם מיוחדות ליום זה מה"ת אפי' בכ"ה, ויש מרבוותא שחלקו ע"ז דהכל ביו"כ בכ"ג מן התורה, אבל במכשירי עבודה כגון מריקת השחיטה, והולכת אברים והולכת עצים וכדומה לכתחלה בכ"ה, ובעבודת לילה כגון תרומת הדשן ושאר דגרים לדעת בעה"מ וריב"א ג"כ בכ"ג, אבל דעת הרמב"ן ועוד הרבה מרבוותא דתה"ד אינו בכ"ג

[קו] שני פסוקים בתורה לענין קדושת כהונה, כתיב וקדשתו ואיתא בתו"כ מנין שאם לא רצה כופין אותו שנא' וקדשתו בע"כ, וכתיב עוד קדושים יהי' ודרשינן ג"כ בע"כ, וקשה שני פעמים בע"כ למ"ל, וי"ל דחד אתי שאם נשאו נשים פסולות כופין ב"ד אותם לגרשם וזה מן קדושים תהיו. וחד שלא יטמא למתים מן וקדשתו בע"כ, (ב"ש)

[קז] קדושת כהן לגבי ישראל לפתוח ראשון ולברך ראשון, כתב הב"ש דהיינו דוקא ששנים שוים בחכמה אבל אם הוא גדול ממנו אין לו קדימה, ומבאר שיש ה' חלוקים מכח וקדשתו דוקא בשאין ישראל חכם גדול ממנו כדאמרן, ואם הכהן ת"ת אפי' אם ישראל גדול ממנו מ"מ מעליותא הוא להקדים את הכהן בגלל הכהונה כדאמרן בר' פרידא, אבל אם הכהן ע"ה אין לישראל ת"ח להקדימו לברך לפניו משום ולמשנאי אהבו מות, אבל אם הישראל ת"ח נתן רשות לכהן ע"ה לברך ברכת המוציא או ברהמ"ז אין כאן בית מיחוש דהא חכם יכול ליתן רשות ואפי' לישראל הפחות ממנו לברך ברהמ"ז, ואם הכהן ת"ח ואין הישראל חכם גדול ממנו יכול הכהן ליתן רשות לישראל לברך לפניו בסעודה שהוא מפני דרכי שלום דבסעודה מותר ובבהכ"נ לא, ובבהכ"נ ג"כ לא אמרן אלא דוקא בשבת ויו"ט דשכיחי רבים דלא ליתי לאנצויי, שבעה"ב נותן לברך לאבר יישר בעיניו עכ"ל

[קח] ליטול מנה יפה ראשון, פי' הר"ן במו"ק בחילוק לחה"פ ובקרבנות והמנחות הנאכלין עכ"ל, וכן פירש"י בנדרים, ובר"ן שם פי' כמו שפירש"י כאן דקאי על ישראל עם כ"ה, והקשה המהר"ם וז"ל איני יודע עם מי הכהן חולק בלחה"פ והקרבנות הלא עם כהן חברו והניח בצ"ע, ובספרי גחלי אש תירצתי ע"פ דרוש דכל העולם ניזון בזכות קרבנות והלחה"פ בביהמ"ק משפיע לחם לכל העולם לכן טפחו של זה בצד טפחו של זה שלא יחסר ההשפעה של לחה"פ בכל העולם, מ"מ הכהנים נוטלים חלק בראש כלומר חלק גבוה בלחה"פ ואח"כ זוכים כל העולם, וא"ש ע"ד לד' הארץ ומלואה והארץ נתן לבני אדם כאן קודם ברכה כאן לאחר הברכה, אף כאן אחר חלק גבוה שהכהן ניטל חלק בראש זוכין כל בנ"א בלחם כנ"ל, מיהו בר"ן (מס' מגילה) מפורש דבתיבת וקדשתו נכלל שני מיני קדושות היינו שכל ישראל צריך לקדשו ולהקדים את הכהנים, וכן מוטל על הכהנים להקדיש את הכ"ג כלומר שיתנו לו חלק בראש בחילוק לחה"פ ובשאר קרבנות והמנחות הנאכלין, והרבה הב"ש להקשות מתורה ומגמרא ומסברא דלא קאי כלל על כ"ג דעד שלא כתיב בתורה כלל מכ"ג כתיב וקדשת דקאי מישראל על הכהן ולא על כ"ג דא"כ יקח כ"ג חלק בראש בקדשי גבול והניח בצ"ע: [קט] ליטול מנה יפה ראשון, פי' התוס' בצדקה או במעשר או אם הם מסובים בסעודה ולא בשותפות, והקשה בב"ש דטעם התוס' משים שנותן עינו בחלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם ולמה כ"ג נוטל חלק בראש במילי דשותפות, ותירץ דכיון דהתורה זכתה לכהן שיטול מנה יפה ליכא בזה דהנותן עינו בחלק היפה אינו רואה סימן ברכה לעולם ושפיר דמי אפי' בשותפות עכ"ל

[קי] נדבת משיח ונדבת נשיא דשניהם עומדין להקריב נדבת משית קודמת (ירושלמי), ופי' בפנ"מ כיון שזה יחיד וזה יחיד ויש למשיח קדימה דמכפר בקרבנות שהם חובה לכן בדין הוא שתהא נדבתו קודמת עכ"ל, וק"ל דאי' בתוספתא ומובא בירושלמי מלך קודם לכ"ג ומייתי מקרא דצדוק הכהן הי' הולך ברגליו עם נתן הנביא בעת שהמליכו את שלמה, וצ"ל דבאמת שניהם יש להו קדימה זע"ז, בענין עבודה המשיח קודם בפנים אבל בחוץ שום תשים עליך מלך צריך ג"כ כ"ג לתת כבוד למלך, וכן מצינו במשה ואלי' שחלקו כבוד למלכות וא"ש

[קיא] נדבת מלך ונדבת צבור שהיא עולה לקיץ המזבח, נדבת מלך קודם לפי שהוא מלך כן פי' בפנ"מ, וק"ל דהלא קיץ המזבח אין מביאין הצבור אלא בזמן שהמזבח בטל ובכל יום ויום יש נדרים ונדבות שמביאין להקריב ופשיטא שמקריבין מקודם כל הנדרים והנדבות ואם יהא המזבח בטל אז יקריבו לקיץ המזבח וא"כ מאי רבותיה דמלך וצ"ע (ירושלמי)

[קיב] נדבת משיח ונדבת צבור מי קדים, מי נימא דדוקא פרו תנן דקודם לפי שהוא מכפר, אבל בנדבת צבור קודמין או לא ? ופשיט לי' הירושלמי מהברייתא דתניא נדבת משיח ושעירי ע"ז שניהן