עשירית האיפה חלק א קעא

ד"ס למספר שנים לזכרון ההלכות מעגלה

ערופה

[רפג] בשני מקומות האמינה התורה עד אחד כשנים, בסוטה שלא תשתה, ובעגלה ערופה שלא תערוף, שני דברים לא מצינו להם כפרה בקרבנות ומצינו לו כפרה ממקום אחר ואלו הן שפיכת דמים ולשה"ר שפיכת דמים מעגלה ערופה ולשה"ר מקטרת, שני מיני זקנים מתעסקין בע"ע ה' מב"ד הגדול דכתיב ויצאו זקניך ושופטיך זקנים שנים ושופטים שנים הרי ד' ואין ב"ד שקול מוסיפין אחד, והם מודדין העיר הקרובה אל החלל והולכין להם, וזקני העיר עליהם מוטל להביא את העגלה, ועד בת שתי שנים ולא יותר כשירה ואפי' יום אחד יותר פסול, ו ש שני פסוקים שבתורה סמוכין זל"ז שנים מזקני העיר אומרים ידינו לא שפכה וגו' והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל וגו', ושניהם נאמרין בלה"ק, ושני פסוקים שאומרים הכהנים כפר, וכפר כלומר הם מתפללים והכתוב מבשרם שכן יכופר, ושניהם בלה"ק למדנו משני פעמים וענו ואמרו, וב"ד הגדול למדנו כתיב הכא זקנים וכתיב זקני העדה וכתיב ומדדו בודאי לכה"פ שנים, ושני שלוחי ב"ד יוצאים מקודם לציין את המקום ולהכירו שיעידו על אשתו, אבל זקני ב"ד הם בעצמם ולא שלוחם, ש שני פעמים וערפו כתיב הכא וערפו וכתיב ממול ערפו ומינה כשם שבחטאת צריך שנים גם כאן דוקא שנים היינו שני סימנים. נמצאו ש שני חללים זעג"ז מודדין מן העליון להרמב"ם, ולהראב"ד ספק ומין במינו אינו חוצץ, אף דקיי"ל דלא הי' יסוד למזרחית דרומית ומשמע מזה דירושלים נתחלקה לש לשני שבטים ליהודה ובנימין ומזרחית דרומית לא הי' בחלק בנימין מ"מ הלא קיי"ל דירושלים לא נתחלקה לשבטים ובשביל זה אין ירושלים מביא ע"ע וצ"ל דגמירי דלא הי' יסוד למזרחית דרומית, שני דברים נאמרו בעיר שאין בה ב"ד של כ"ג, עיר מקלט לא הי' קולט, ולע"ע אין מודדין מעיר כזה, ואם בכל הערים סביבותי' לא הי' ב"ד של כ"ג לא היו עורפין, רוב וקרוב שניהם דאורייתא מ"מ רוב עדיף ומודדין מהמרובה, עיר רחוקה שיש בה ב"ד וקרובה שאין בה ב"ד, דב"ד עדיף דכתיב זקני העיר, ושני מיני ערי מקלט הן, שש ערי המקלט לד"ה לא נתחלקה, ואין מעלין שכר ללוים וא"כ לא הי' מביאין ע"ע, ומ"ב עיר של לוים היו מעלין שכר ללוים ונוהג בה ע"ע, נמצא מכוון בין שני עיירות מביאין שניהם עגלה בשותפות ומתנים, בשני מצות אין מקדרין לא בערי מקלט ולא בע"ע דמה"ת הן, ובשני דברים קיי"ל דמוליכין הגוף להראש במת מצוה, ומדידת ע"ע, ואין מביאין שתי עגלות ביחד משום דאין עושין מצות חבילות חבילות, אבל אחר עריפה ומדידה נמצא הרוג חדש מביאין שנים אבל לא ביחד, אם נמצא גוף אחד ושני ראשים או ש שני גופים וראש אחד מחשבין תמיד מי הוא הקרוב לגוף שלו במת מצוה ובע"ע, שני פטורים בע"ע טמון וצף, מין במינו הוי טמון, ומין במינו הוי צף ושניהם ביחד אבעיא, שני דברים פוסלים בעגלה אשר לא עלה עליה עול ואשר לא עובד בה, ועול פוסל בין בשעת מלאכה ובין שלא בשעת מלאכה, אבל עבודה אין פוסל אם עשה בה מלאכה לצורכה, שני מיני מלאכות אין פוסלין בקדשים ופוסל בע"ע בין מלאכת היתר כדאמרן ומלאכת איסור כגון שנשא עול בשבת או עבר על כלאים שור וחמור, בין דהנהגה או דרביעה, וזקני העיר מתודין בשני דברים ידינו לא שפכו את הדם הזה שלא פטרנוהו בלא מזונות, ועינינו לא ראו שלא פטרנוהו בלא לויה. נמצא ההרוג מכוון בין שני עיירות שניהם מביאים עגלה בשותפות ומתנים משום דא"א לצמצם, ובשני דברים רואין על החוטם בפ"נ ובע"ע, דמודדין מחוטמו דכתיב כל אשר נשמת רוח חיים באפיו, נמצאו שני מתים זב"ז מודדין מחוטמו של כל אחד. ועגלה אחת מביאין על שני מתים אלו וה"ה יותר, וממלת חלל ממעטינן שני מיני מיתות אחרות דדוקא ע"י ברזל, ולא תלוי, ולא מפרפר דאין נקרא חלל, ומדכתיב שני תבות באדמה ונופל, ממעטין עוד טמון בגל של אבנים, ולא תלוי באילן, בשדה ולא צף ע"פ המים, וצריכה דוקא הודעה אבל שני עדים כאחד בהכחשה או שני עדים מכחישין למי שהעיד קודם לא עורפין דליכא הודעה, אבל שנים אומרים ראינו ואחד מכחיש איכא הודעה, ובשני מקומות נוהג ע"ע בא"י ובעבר הירדן, עגלה ערופה ופרה אדומה שניהם דין אחד להם לענין מלאכה כדאמרן ובשניהם ישנו פדיון משל"מ בשם הר"ש מהתוספתא (הלכות רוצח פ"י) ושני קראי לאסור ע"ע בהנאה (א) דכפרה כתיב בה כקדשים וכתיב וערפו שם שם תהא קבורתה ולמ"ל שני פסוקים ? אחת לאסור מחיים משתרד לנחל איתן, ואחת לאחר ערופה, ואין לך דבר שנעשה מצותה ומועלין בהן אלא שני דברים תרומת הדשן, ועגלה ערופה, ושני קראי לזה ושמו, הערופה, נמצאו שני עדים זוממין מותר בהנאה, ומקומה של עריפת העגלה אסור בשני דברים ובשני לאוין דלא יזרע ולא יעבד, ולמנין המצות מנאה הרמב"ם ללאו אחד ואיני יודע למה ? ושיעור הוא בכ"ש דשני דברים שיעורם שות שבת ומקום ע"ע ושניהם בכ"ש, ולכאורה אם זורע צריך ללקות שנים משום לא יזרע ולא יעבד דא"א לזרוע שלא יעבוד את האדמה בכ"ש, דוגמת לא יראה ולא ימצא דלוקה שתים אם קנה חמץ בפסח, תריץ דהתורה כתבה לא יעבד ולא יזרע להקיש עבודה לזריעה דוקא בגופה של קרקע ולא לסרוק פשתן, ומקום גיסתה ותפיסתה הרי אלו שנים אסורים ופליגי למר ד' אמות, ולמר נ' אמות, הכהנים והזקנים אע"פ ששניהם מתעסקים בע"ע מ"מ ערופה כשירה בישראל, נמצאת דעיקר המצוה הקריאה ע"י שנים כהנים וזקני העיר והמדידה ע"י זקני ב"ד, ושניהם מתכפרים החיים והמתים עמך ישראל החיים, אשר פדית אלו המתים, שני מיני קרבנות על שא נה ידועה להן מ"מ אם עבר להו יו"כ אשם תלוי מתכפר, אבל ע"ע אינה מתכפרת ביו"כ, שני דינים בעריפת עגלה נמצא ההורג עד שלא תערף תצא ותרעה בעדר, משנערפה תקבר דבאה על ספיקא כיפרה ספיקא והלכה לה, ע"כ מדיני ע"ע

[רפד] כופין ללויה ששכר הלויה אין לה שיעור, המהלך בדרך ואין לו לויה יעסוק