עשירית האיפה חלק א קסד

כנדה (ו) ולבסוף גולה והוא מד' כתית שאינם מקבלין פני השכינה ואלו הן כת לצים, כת חנפים, כת שקרים, כת מספרי לשון הרע, אבל שפת אמת תכון לעד

סליק פרק ז'

פרק

שמיני

[רלט] פרק זה מדבר ממצות משיח מלחמה ובו יתבאר אלו המצות כמו שמנאן הרמב"ם ז"ל, (א) לכהן המשיח לדבר באזני אנשי הצבא בשעת מלחמה, (ב) להיות מארס ובונה בנין ונוטע כרם שמחים בקניינם שנה אחת תמימה ומחזירין אותן מן המלחמה, (ג) שלא יעבור עליהם לכל דבר ולא יצאו אפי' לצורכי העיר ולצרכי הגדוד ודומה להם, (ד) שלא לערוץ ולחזור לאחור בשעת מלחמה, שלשה מצות האחרונות נוהגות דוקא במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה, ואיזה הוא מלחמת מצוה (א) מלחמת ז' עממין (ב) מלחמת עמלק (ג) ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם, אבל מלחמת הרשות היא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו

[רמ] בתורה כתיב ונגש הכהן ואין אנו יודעים איזה כהן צריך לדבר, ולמדנו משוטר מה שוטר בממונה אף כהן בממונה כלומר יש על גביו, השוטר יש לו ממונה השופט עליו והכהן הזה יש לו ג"כ ממונה עליו והוא הכ"ג, מיהו הסגן אין לו אלא מדריגת אחת פחותה מכ"ג נמצא יש לספק איזה משניהם הוא הכהן המשיח או הסגן דשניהם אין על גביהם אלא כ"ג ולא יותר, ומתרץ בגמ' דסגן לאו ממונה הוא, ופירש"י דסגן אין לו גדולה של כלים בעוד שלא אירע פסול בכ"ג וקודם כל דבר צריך לבאר קדושת הסגן וקדושת משוח מלחמה דלשניהם יש קדימה אחד על חבירו כמו שיתבאר דקיי"ל (בנזיר דף ל) דמשיח מלחמה וסגן שפגעו שניהם במת מצוה יטמא משיח מלחמה ואל יטמא סגן דאף דמשיח מלחמה עביד מלחמה בשביל רבים מ"מ הסגן דחזי לעבוד עדיף, וטעם הדבר אף דודאי משיח מלחמה קדוש יותר דעדיף משום דעביד מלחמה בשביל רבים ועוד יש בו קדושת הגוף ע"י משיחה א"כ יש לו שני מעלות, מ"מ כיון דטומאה דחויה בציבור ומהדרינן אטהרה עבודתו שיוכל לעבוד עתה יותר חשובה ויוכל להיות שיעבוד עבודת כ"ג ביו"כ כשיטמא הכ"ג, אבל משיח מלחמה אינו ראוי לזה, אבל להחיותו דיש כאן שנים משיח מלחמה וסגן משיח מלחמה עדיף משום דתלוים בו רבים, וכן כ"ג המשיח ומשוח מלחמה שוים להרבה דברים שוין לה' דברים האמורים בפרשה אצל כ"ג והן לא פורע ולא פורם ולא מטמא לקרובים ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה. והרמב"ם השמיטה ותמה במל"מ והניח בצ"ע, ומשיח מלחמה נשאל בח' בגדים וכיון דנשאלו בו באורים ותומים בח' בגדים אסור לו אח"כ לעבוד בביהמ"ק לעולם לא ככ"ג משום איבה ולא כב"ה משום מעלין בקודש ולא מורידין, ובירושלמי הטעם דמדינא מותר לו לעבוד בד' בגדים אלא שלא יאמרו ראינו הכ"ג עובד פעמים בד' בגדים ופעמים בח', ובס' מנ"ח כתב לדעת הרמב"ם דכ"ג אסור לו לקחת לעולם שתי נשים פשוט דה"ה משיח מלחמה, אבל להראב"ד דס"ל דמעיקר הדין מותר לו לכ"ג לקחת שתי נשים שלא יצטרך לגרש אחת על יוה"כ ואינו מדרך המוסר דאסור אח"כ להחזיר אותה, זה דוקא בכ"ג דעביד עבודה אבל לא במשיח דמותר לו ליקח שתי נשים, וכתב הרמב"ם (פ"ז מה' רוצח) וז"ל אבל משיח מלחמה אינו מחזיר הרוצח מפני שהוא כהדיוט עכ"ל

[רמא] הנה דינו של כ"ג דממנין אותו ע"פ ב"ד של ע"א ואין מושחין אותו ביום, יש לי להסתפק בדינים אלו מה דינו של משיח מלחמה, וברמב"ם (פ"ד מכלי מקדש הי"ט) מבואר מדרגות הכהנים וכתב דמשיח מלחמה קודם לסגן, ועוד שם דמשיח מלחמה אין בנו מתמנה תחתיו לעולם אלא הרי הוא כשאר הכהנים אם נמשח למלחמה נמשח ואם לא לא, וכתב עוד שהוא משמש במקדש בד' בגדים כשאר הכהנים עכ"ל, המצוה שימשחו כהן המשיח בודאי המצוה הוא על הסנהדרין ולא נתבאר מה שאומר דבריו אל העם אם מקיים מצוה בפ"ע הלא לכאורה שני דברים הן וצ"ע

[רמב] בגמ' כאן אי' דסגן לאו ממונה ואמרינן בעלמא סגן היינו ממונה כמו שהקשו בתוס', אמרתי לבאר כאן דיני הסגן וממילא רוחא שמעתתא כתב הרמב"ם (בה' כלי המקדש) דממנין לו לכ"ג כהן אחד להיות לו לסגן והוא כמו משנה למלך והסגן הזה שני שמות יש לו נקרא סגן ונקרא ממונה והוא עומד תמיד לימין כ"ג, ובה' עבודת יו"כ כתב ומתקינין לו כ"ג אחר שאם יארע בו פסול יעבוד האחר תחתיו, וכן אי' בגמ' יומא ומתקינין לו אחר תחתיו וקשה כיון דהסגן ממונה תמיד להיות הכן שאם יארע פסול בכ"ג יכנוס זה זה תחתיו ולמה צריך קודם יו"כ להכין אחר הלא מפורש (יומא דף ל"ט) למה סגן בימינו שאם אירע בו פסול בכ"ג נכנס הסגן וכן בכל השנה כולה אי' בתמיד הסגן בימינו וכן משמע בירושלמי והובא בתוס' יומא שחשיב שם ה' דברים שהסגן משמש (א) אישי כ"ג הגבה ימינך אצל גורל של יו"כ (ב) הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו (ג) הניף הסגן בסודרין אצל ניסוך היין של כ"ג (ד) עוד במס' תמיד בשעה שחפץ להקטיר עולה כ"ג והסגן בימינו והעלהו (ה) לא הי' כ"ג מתמנה עד שנעשה סגן ע"כ, ובס' שירי קרבן תמה למה לא חשיב ג"כ כשבא כ"ג לקרות בתורה ביו"כ הסגן נותן הס"ת לכ"ג והניח בצ"ע, ואני תמה עוד דגם בפרשת קריאת המלך אי' ג"כ במשנה שהסגן נותן הס"ת לכ"ג וכ"ג נותן למלך, ומתוך קושיא זו נראה לי לתרץ ג"כ מה שהקשו התוס' על רש"י דפי' מ"ש בתמיד א"ל הממונה והוא הסגן והקשו הלא לא חשיב לי' בירושלמי בין הדברים שהסגן משמש, די"ל דתני ושייר וכ"ת מאי שייר דהאי שייר י"ל דשייר מ"ש בסנהדרין דממצע בינו ולבין העם, ובב"ש תירץ דל"ק על רש"י מהירושלמי די"ל דהירושלמי לא נחית לחשוב כל הדברים שהסגן היה משמש לכ"ג בעבודתו לאפוקי הדברים הנחשבים בתמיד אינם הדברים שהסגן משמש לכ"ג עיי"ש,