עשירית האיפה חלק א קס

אחת ביום, אבל דעת מהריעב"ץ ז"ל דעל כל עבודה ועבודה של ק"צ מחייבין בנ"כ עיי"ש, אבל בספר קרית ספר כתב דברכת כהנים דמוסף ובנעילה היי מדרבנן וקרא אסמכתא ולהכי במקדש לא היו מברכין אלא בתמיד של שחר דיליף מנ"כ דאהרן דלא הי' אלא בשחר, ומתורץ קושית הגאון מהריעב"ץ דהלא מוסף ותמיד הערב ב' עבודות הן

[רטז] זר הנושא את כפיו עובר בעשה, ואיסור עשה פי' במג"א משום דמזכיר השם לבטלה, וההפלאה כתב כיון דאיכא מ"ע על הישראלים אלים להתברך מן הכהנים היינו דעובר בעשה שאינו מתברך, וברמ"א מסופק דאפשר עם כהנים אחרים עולה אבל לפי שני הטעמים דאמרן ליתא, ובמהרי"ט כתב דהעשה הוא דוקא במקדש שהיו מברכין בשם המפורש

[ריז] סדר נשיאת כפים לרש"י ז"ל כך הוא, עוקר ברב רגליו בעבודה ממקומו ובא לפני התיבה, ומתפלל יהי רצון שתהא הברכה מקובלת כו' ומאריך בה עד שתכלה אמן של הודאה מפי ציבור, ושליח ציבור קורא כהנים אם שנים הן, ואם יחיד הוא אינו קוראו והיא מחזיר פניו מאליו, וכשכלה דיבור מפי קורא מברך אשר קדשנו וכ' ואח"כ מתחיל בברכה וכשכלה האמן האחרון מפי ציבור הן מחזירין פניהם וכופפין קשריהם אם רוצין, וש"ץ מתחיל שים שלום הכהנים מתפללים רבש"ע ומאריכין בה עד שתכלה ברכה מפי שליח צבור ועוקרין רגליהם והולכים להם עכ"ל: [ריח] שני כהנים אינם נושאים כפיהם, כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו וכהן שעבד ע"ז ג"כ לא ישא את כפיו כן הוא בשאילתות, ולהרמב"ם דאף דשחיטה לאי שירות מ"מ אם שחט לע"ז אסור בין באונס ובין במזיד בין בשוגג ואפי' עשה תשובה אין נ"כ, ולרבינו גרשום מאור הגולה אם עשה תשובה מהני, אבל בשאר עבירות נושא את כפיו, וכתב הרמב"ם הטעם כיון דהוא מ"ע אין אומרים לרשע שיעבור עוד עבירות, (תוס' שם)

[ריט] עיקר הטעם דאין הכהנים רשאין להתחיל עד שיכלה אמן מפי הציבור הוא משום דלשמעו נמי הברכה הני דמאריכין באמן, אבל אין הטעם משים ד תרי קלא לא משתמע דהא מסיק דתרי קלא מחד גברא לא משתמע כגון זכור ושמור מפי הגבורה. אבל מתרי גברא משתמעי אפי' דומיא דזכור ושמור איידי דחביבא וקול שופר וקול חצוצרות במקדש תרי קלא משונין הן זה מזה מ"מ משתמעי איידי דחביבא לי' וכן שני כהנים עומדים על הדוכן וכן שנים קורין המגילה, (דף ל"ט ע"ב ובתוס' שם)

[רכ] פ' סוטה נזיר וברכת כהנים סמוכים זה לזה בתורה, וכן התנא סידרן ביחד, והטעם לזה אי' (במדרש נשא) וז"ל למה פ' נזיר אחר פ' סוטה ואחר פ' נזיר ברכת כהנים לפי שהיו אומרים לסוטה בתי הרבה יין עושה אין דרכה של אשה אלא להבדל מן היין כנזיר ומתנים עלי' כל האמור בפרשה ואם היתה טהורה ונקתה ונזרעה זרע יוצאים הימנה כהנים מברכים לישראל עכ"ל, ואפי' אם אינה אשת כהן תוכל בתה להנשא לכהן ועוד ברכת כהנים סמוך לפ' נזיר ללמדך שאסור בשתיית יין כנזיר בשעת ברכת כהנים, ומה שהכהנים אינם רשאים לעלות בסנדליהן לדוכן. פירש רב אשי שמא יפסקו לו הרצועה ואזיל למקטריה ויאמרו עליו שהוא בן גרושה, והקשה בטורי אבן תיפוק לי' דעבר בג' עשה והוא יותר גדול מחששא דב"ג והניח בצ"ע

[רכא] כללות הברכה של ברכת כהנים כל ברכה וברכה בפ"ע מאי מברכין ומאי מרמזין איתא במדרש, ועל כולם מביא פסוק אחד עיי"ש, ובקיצור הוא כך, ברכת יברכך, יברכך בממון ובעושר ובכללה כל הברכות הנאמרות בתורה בלשון ברוך, ברוך תהי' מכל העמים, ברוך טנאך ומשארתך ברוך אתה בבואך, וברוך אתה בצאתך, וישמרך מן המסים ומן הגולגלות, וישמרך בבנות שצריכות שמירה, וישמרך שתעשה מצות מממונך, וישמרך מגופך, מיצה"ר, ושלא ישלטו אחרים עליך, ישמרך מכל רעה, ישמר צאתך ובואך, ומן המזיקים המקיפים אותך וישמור לך ברית אבית, וישמור לך הקץ. וישמור נפשך בשעת מיתה, וישמרך מן גיהנם ובכולן מביא פסוקים על ענין שמירה, יאר יתן לך מן מאור השכינה, ומאור עינים, ושיביט עליך הש"י בפנים מאירות, ובמאור התורה לך בעצמך וגם יתן לך בנים המאירים בתורה, ויעמיד ממך כהנים שמאירים את המזבח, ויחנך שיתן לך דעת שבאתה חונן וחנינה לרחם על אחרים, ויחן אותך בבנים. וכתיב יחננו ויברכנו, ויחנך במשאלותיך ויעמיד ממך נביאים דבכולן כתיב חן ובכ"מ שאתה הולך תמצא חן, ויחנך בתלמיד תורה ובמתנת חנם ויוציאך משיעבוד מלכיות, ויתן לך גאולה שלימה, ישא יעבור מעליך כעסו ופניו היינו פנים של זעם, ויהפוך אצלך כדכתיב ופניתי עליכם, שלום בכניסתך ביציאתך, ושלום עם כל אדם, ותזכה לשלומה של מלכות בית דוד ולתורה שקרוי' שלום שלום בעוה"ז ושלום לעוה"ב שמלאכי שלום יבואו לנגדך ג' כתות בזכות שלשה ברכות של הכהנים והן מלאכי שרת שבאין לאדם בשעת פטירתו מן העולם אחת אומרת יבוא שלום. והשני' ינוחו על משכבותם, והשלישית הולך נכוחו ומקלסין לפניו בשלום

[רכב] הברכות והקללות שבהר גריזים והר עיבל היו על ארבע דברים ללמוד, וללמד לשמור, ולעשות ובכלל ובפרט הרי שמונה לארור, ושמונה לברכה הרי ט"ז וכן בסיני, וכן בערבות מואב הרי מ"ח וערבות לששים ריבוא, וערבא דערבא, ולתרי"ג מצות נמצא קע"ג ריבאות וה' אלפים ריבאות ות"ת ריבאות ועוד ל' ריבוא ונ' אלפים וה' אלפים ומאתים בריתות. (תוס' ל"ז ע"ב)

[רכג] איתא בגמ' אין נותנין כוס של ברכה אלא לטוב עין שנא' טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל אל תקרי יבורך אלא יברך ופירש"י שונא בצע וגומל חסד בממונו והוא באין חולק, ותמי' לי שהשמיטו הפוסקים וצ"ע: [רכד] הנהנה מצרי עין עובר בשני לאוין שנא' אל תלחם את לחם רט עין, ואל תתאו למטעמותיו, וגם זאת השמיטו הפוסקים וצ"ע

[רכה] הס"ת שכ"ג קורא ביוה"כ היא נקראת ספר העזרה והוא שכתבו משרע"ה ואין קורין בה אלא המלך בהקהל והכ"ג ביוה"כ כן פירש"י,