עשירית האיפה חלק א קנח

בכהנים, ולהרמב"ן בלוים ובכהנים שניהם כאחד טובים לישא את הארון

[רב] שלשה מיני אבנים היו, אחד שהקים משה בארץ מואב וכתבו עליו את התורה באר היטיב, ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן, ואחד הקים בגלגל, והיו של שתים עשר אבנים כנגד י"ב שבטי ישראל, וכתב המהרש"א ז"ל כנגד שלשה עיקרי האמונה והן תורה מן השמים, ומציאותו יתברך המחדש עולמו, ושכר ועונש, אבן שהקים משה הוא אבן יסודי התורה שהורידה מן השמים, אבן שבתוך הירדן מרמז שיוכל לחדש תמיד את עולמו כרצונו, ואבנים שבהר עיבל בגלגל מרמז לשכר ועונש קללות וברכות

[רג] שתי צירעות הוי, חדא דמשה דלא עבר הירדן, ועל שפת הירדן עמדה וזרקה בהן מרה וסימא עיניהן, כלומר שתי פורעניות ביחד, ואותה של יהושע עבר הירדן

[רד] שני פעמים נתחלקו השבטים לשני פעמים ששה ששה, בשעה שעלו על הברכה בהר גריזים ובהר עיבל הי' ששה מעבר מזה, וששה מעבר מזה, וכן על כתפי האפוד ששה משמותם על אבן אחת, וששה משמותם על אבן שני' כתולדותם, אכן מחולקין כתיבת שמות השבטים עליהם, סדר הר גריזים, שמעון לוי, יהודה, ויששכר, יוסף ובנימין, ובהר עיבל, ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי

[רה] ובשני אבני האפוד מחולקין הרמב"ם ורש"י ז"ל לשניהן היו כ"ה אותיות על אבן אחת, וכ"ה על אבן שני', להרמב"ם סדרן על שתי כתפות האפוד על כתף ימין ראובן ועל כתף שמאל שמעון בני לאה מקודם, ואח"כ שני בני שתי השפחות ושני בניה של רחל מקודם, והיה נפתלי קודם דן וזה סדרן, $ציור בספר$ ואמרינן במדרש דשני אותיות ח"ט לא הי' בשמות השבטים. ובקש יעקב לגלות להם את הקץ אכן ראה ששתי האותיות היינו קץ ג"כ לא הוי בשמות השבטים

ואגב אורחא יתבאר סדר כתיבת שמות השבטים על החושן. החושן היה ארכו אמה ורחבו זרת דהיינו חצי אמה וכופלו לשנים שיהי' זרת ארכו וזרת רחבו, וקובע עליו י"ב האבנים הכתובים בתורה, להרמב"ם היו נקראים עליו כסדרן בשירה אחת כסדר תולדותם ראובן שמעון לוי בשורה ראשונה וכותב כסדר הזה עד גמירא, ולרש"י כסדר תולדותם זה תחת זה כמו ראובן בשורה הראשונה ומתחיל בשורה שניה שמעון, וכן עד גמירא, ועל החושן היו ע"ב אותיות ומרמז בודאי לשם ע"ב אותיות. וששה ששה אותיות על כל אבן כי גם שמות אברהם יצחק יעקב היו נכתבים עליהם, ואיתא בגמרא שבטי ישורון כתובין ג"כ עליהן ולהירושלמי שבטי ישראל, ולהרמב"ם שבטי י"ה, וכתב ברבינו בחיי שמכפרין האותיות על ע"ב שעות שהן בששת ימי המעשה, ומרמז ג"כ לע"ב שעות שנברא העולם בהן שמתקיים בזכות ע"ב אותיות של השבטים ובגמטריא חס"ד ע"ש חסד עילם יבנה, ומרמז ג"כ לשם ע"ב כדאמרן, וסדרן לבעל הטורים כך הוא ראובן וא' דאברהם, שמעון ב', לוי רהם, יהודה י' (דיצחק), יששכר צ', זבולון ח', דן ק', יע"ק (מיעקב) נפתלי ב', גד שבטי, אשר ישו, יוסף רן, ובנימין מלא הרי ו' אותיות לכל אבן ואבן, אבל דעת הרמב"ם דאברהם יצחק יעקב היו נכתבין על אבן ראובן והיו נכתבין למעלה מראובן כלומר ב בשתי שיטות, ושבטי יה הי' נכתב ג"כ בשתי שורות למעלה בנימין ולמטה שבטי יה, ותמוה לי איך יכתוב בנימין למעלה והשם למטה לא כמו על הציץ וצ"ע לפענ"ד

[רו] בגמ' אי' בזה"ל ותתפשהו בבגדו לאמר וגו' באותה שעה באה דיוקנו של אביו נראתה לו בחלון, אמר לו יוסף ! עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות מיד ותשב באיתן קשתו כלומר נצטנן דמו, ובירושלמי הוריות איתא שנגלו לו שני איקונים של אביו ושל אמו דכתיב משם רועה אכן ישראל, ופירש"י שמובא הירושלמי למי ברבה (פ' וישב ויחי) דאמר ר' בא אף דמות רחל נגלה לו, אבן לשון נקיבה מרמז להאם ישראל משמע ישראל סבא, והמפרש נדחק לפרש משום דאבן הוא עיקר הדבר ורחל היתה עקרת הבית, ולא ראה דברי רש"י במדרש שמפרש כדאמרן ע"כ, והנה ביערות דבש הקשה למה לא אמר לו שפוגם בנשמתו וכרוך אחרי' ככלב ר"ל ונדחק לישב, ואני תמה עוד דידוע דשמות השבטים כתובים הי' ג"כ על החושן ולמה אמר דוקא על האפוד ומשמע שעל החושן יכול להיות ותמוה ? ועוד ק"ל בשלמא אביו אמר לו מן האפוד, אבל אמו איך בלי אומר ובלי דברים נראתה אליו ? ונ"ל ליישב דח"ו לומר שיוסף הצדיק עלתה על דעתו לעבור עבירה אפי' במחשבה כדאי' במדרש יוסף משלו ניתנה לו, מחשבה שלא חשבה בעבירה יקרא לפניו אברך, אלא הוא הי' מסופק בדין ובאו אצלו אביו ואמו להורות לו הלכה, דהנה בפר"ד אי' כיון דב"נ אינו מצוה על קידוש השם, ואשת פוטיפר חפצה להורגו, ומה ראה שנסתכן לחייב את נפשו שלא כדין, ופי' ע"פ המדרש שקפץ בזכותו של אברהם דכתיב הכא וינס החוצה ואצל אברהם הוציא אותו החוצה כלומר מעת ברית בין הבתרים יצא מכלל בן נח, ונקדים עוד מ"ש כאן בגמ' יוסף שקידש שם שמים בסתר הוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקב"ה, פי' יוסף שהי' בסתר, אבל יהודה בגלוי בפני עשרה מישראל שהודה בפניהם ועוד שקפץ תחלה לים כדאי' שם, ועתה א"ש כמין חומר אביו אמר לו ושאל אותו איך יהי' כתובים השבטים על אבני אפוד הלא צריך להיות יהוסף מלא כקושית הגמ' שם הני חמשים חמשים נכי חדא הוי ? וצריך לומר כדמתרץ הגמ' יהוסף מלא כדפסק הרמב"ם ולמה מלא מפני שצריך אתה לקדש שם שמים בסתר כדין ישראל לכן נצטנן דמו ולא הקשה מהחושן דעל