עשירית האיפה חלק א קמב

להתרות בי' שאסור לבוא עלי', דאל"כ אין המים בודקין, ואף דבנדה שחמור איסורא דהיא בכרת ונאמן עלי' סוטה שהיא בלאו לא כש"כ שיהא נאמן עלי' ליתא שאני נדה שיש היתר לאיסורה אבל סוטה אין לה היתר אם תמצא טמאה ולפיכך רודף אחרי', ואפי' פירסה נדה ג"כ אסורה מטעם הנ"ל, (הגהת רעק"א), ואח"כ הי' מעלין אותה לב"ד הגדול שבירושלים דלמדין גז"ש משני פעמים תורה כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה, וכתיב ע"פ התורה אשר יורך (ז' ע"ב), ופירש"י דלא נתכשרו באחד משני ב"ד שהי' שם של כ"ג אלא בסנהדרין של ע"א, מוסרין לו הב"ד שני ת"ח, פירש"י כדי שלא תמחק המגילה בחנם משום אזהרת מחיקת השם עכ"ל, וקשה דתיפוק לי' משום איסור יחוד ולהתרות לו, ומתרץ בחמדת שלמה דפשוט דאין הב"ד מחוייבין רק להודיע הדין דאטו הב"ר מחוייבין למסור ת"ח אם יחפוץ אדם ללכת בדרך עם האשה האסורה לו ? לכן פירש"י דהכא שאני כיון דאם יבוא עליה אנן נעבד איסורא במחיקת המגילה, לכן צריך ב"ד ליזהר שלא יבואו לידי יחוד כדי שלא נעבד איסורא דמחיקת השם עכ"ל

[מ] שני מיני אימות עושין לה, קודם שנמחקה המגילה מאיימין עלי' שלא תשתה כדי שלא ימחה השם. ולאחר שתמחה המגילה מאיימין עלי' שתשתה

[מא] ומאיימין עלי' איום גדול כמו בדיני נפשות ואומר לה הכהן בתי הרבה יין עושה, הרבה שחוק עושה, הרבה ילדות עושה, הרבה שכנים רעים עושין ואומרין לפני' צא למד משני? שבטי ישראל ראובן ויהודה שהודו והיו נוחלין שני העולמות עוה"ז ועוה"ב

[מב] שני דרכים יש לפני', לאמר טמאה אני, או טהורה אני, אם אמרה טמאה אני כותבת שובר על כתובתה זניתי והפסדתי כתובתי ונותנת ביד בעלה שלא תתבענו לאחר זמן, ואינה נהרגת כיון שלא התרו בה שני עדים בשעת מעשה, ובמקום שכותבין כתובה מחזרת כתובתה ובמקום שאין כותבין כותבת שובר ואם אמרה טהורה אני מעלין אותה לשער מזרח, (שם)

[מג] דרך שתי פתחים מוליכין אותה. קודם לשער מזרח דהוא שער החיצון שבו. נכנסין להר הבית, ומשם לשער נקנור והוא שער העליון שבחומה שבין עזרת ישראל לעזרת נשים, דשם משקין את הסוטות מפני שלא נתקדשו בקדושת עזרה עובי חלל אותו שער, ומפני ששם מיוחד עוד לשני מיני טהרות ליולדת ולמצורעים ומשום דהמצורעין מכניסין ידיהם לבהונות ליתן שם מדם האשם לכן לא קידשוהו וכן למחוסרי כפרה שיעמדו על קרבניהן

[מד] שני פעמים מייגעין אותה, לאחר האיום מחתינן לה מכל ההר הבית כדי שתתייגעה הרבה, ואח"כ מעלין אותה עוד הפעם ללשכת הגזית לפני ב"ד הגדול כדי שתתייגעה ותודה, כמו שיתבאר לקמן שנותנין המנחה זמן רב על ידיה כדי ליגעה, וכן ב"ד מייגעין את עדי נפשות ממקום למקום כדי שתטרף דעתן עליהן ויחזרו בהן דחוששין לעדי שקר, הרי שנים מייגעין הסוטה שתי פעמים וגם עידי נפשות

[מה] הסוטה והמצורעין מעלין לשערי מזרח מפני שאצל שניהן כתיב לפני ד' והוא במזרח, אבל היולדת והזבות והזבין דמחוסרי כפרה נינהו ואסור להן ליכנס למקדש וצריכין לעמוד על קרבנותיהן עומדין שם בחלל של שער נקנור שלא נתקדש, (שם)

[מו] אין משקין שתי סוטות כאחת, ואין מטהרין שני מצורעין כאחד, ואין רוצעין שני עבדים כאחד, ואין עורפין שתי עגלות כאחת לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות, ובכהן אחד נראה כמו שהי' עליו למשא, ובסוטה אפי' בשני כהנים כדי שלא יהא לבה גס בה כדי שאם תראה חברתה אינה מודה גם היא לא תודה וכתיב אותה לבדה ודרשינן טעמא דקרא, ופי' בתוס' אפי' שיעמדו שתי סוטות בעזרה בבת אחת להשקותן אף שאין שותות כאחת אסור, וכן אין שוחטין שתי פרות אדומות כאחת

[מז] אחר שנמחקה המגילה כיצד מאיימין עלי' שתשתה ? אומרים לה בתי אם ברור לך הדבר שטהורה את עמדי על בוריך ושתי, לפי שאין מים המרין דומין אלא לסם יבש שמונח על הבשר חי אם יש מכה מחלחל ויורד אין שם מכה אינו מועיל כלום

[מח] כיצד מנוולין את הסוטה ? שני דברים עושין לה בגופה לגנאי סותרין קליעת שערה ומגלין את לבה ע"י שאוחז את בגדי' וקורע אותה עד שמגלהו, ומעבירין ממנה כל תכשיטיה של כסף וזהב וכדומה ומכסין אותה בבגדים שחורים, ומביא חבל מצרי וקושרה למעלה מדדיה כדי שלא יפלו בגדי' ולכתחלה בחבל מצרי, ובדיעבד בצילצול קטן נמי סגי ואם הבגדים השחורים נאין לה מכסין אותה בגדים מכוערין וכל הרוצה לראות בא לראות חוץ משנים והן שפחותי' ועבדי', והנשים חייבות לראותה שנאמר ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כמותה, וחבל המצרי וכפיפה המצרית שניהן מתרומת הלשכה באין

[מט] מדתו של הקב"ה יתעלה לשלם לכל איש מדה במדה, מדה טובה נגד מדה טובה, ומדה רעה נגד מדה רעה, ומיהו מדה טובה מרובה ממדת פרעניות, הרי שני מדות, ומדה של סוטה כיצד

? [נ] היא עמדה על פתח ביתה ליראות לו, לפיכך כהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לכל, היא פרסה לו סודרין נאין על ראשה לפיכך כהן נוטל כיפה מעל ראשה ומניחה תחת רגליו, היא כחלה לו עיניה לפיכך עיניה בולטות, היא קלעה לו שערה לפיכך סותר את שערה, היא הראתה לו באצבעה לפיכך צפורני' נושרות, היא חגרה לו בצילצול לפיכך כהן מביא חבל מצרי וקושר לה למעלה מדדיה, היא פושטה לו את יריכה לפיכך יריכה נופלת, היא קבלתו על כריסה לפיכך בטנה צבה, היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה, היא השקתו יין משובח בכוסות משובחים לפיכך כהן משקה אותה מים המרים במקידה של