עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עשירית האיפה חלק א

עשירית האיפה חלק א יב

Asirit ha-efah part 1 12 · עשירית האיפה חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

כלומר עיקר השראת השכינה הי' באהל רחל ושם חופף עליו כל היום תדיר כן נ"ל לרמז

[יא] והנה בפרשת וירא מצינו שלשה פעמים אהל שרה דכתיב וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר הנה באהל פתח האהל כדאמרן, ואפשר לרמז עוד דעל ידי עקידת יצחק בנה שהי' בהר המוריה נתקדש מזבח בית עולמים דעליו העלהו לעולה והוא עמור העבודה, ונרמז לה ששלשה מקדשות יהיו שמה, ושלשה פעמים ישכון שם השכינה שהוא האוהל האמיתי כדאמרן

[יב] ועוד יש טעם שבית המקדש נקרא בשם אור, ע"פ מדרש בבר"ר א"ר בשם ר' יצחק ממקום בית המקדש נבראת האורה שנאמר והנה כבוד ישראל בא מדרך הקודש ואין כבוד אלא בית המקדש המד"א כסא כבוד מרום מקדשינו עכ"ל, הרי עיקר אור של עולם נברא ממקום המקדש, וכיון שחשך האור ע"י חורבן בית המקדש כדאמרן צריך לבנות אותו בלימוד הקרבנות וא"ש, ובמדרש איתא שבאחד בניסן הוקם המשכן, וכיון שמתה עלי רחל בכ"ז אדר ותקפו של אבילות ועיקר החושך ג' ימים, וביום א' ניסן תיכף אחר ג' ימים הוקם המשכן לרמז על הצדיקים שהם למשכן שמתים והם למשכן לכפר על עון הדור כמו שאיתא במדרש וד"ל

[יג] ואפשר עוד לפרש ולרמז מאי דכתיב ויאהב יעקב את רחל בשביל שראה ברוה"ק שעיקר השראת שכינה תהי' בחלק בניה של רחל היינו שילה בחלקו של יוסף ובית העולמים בחלקו של בנימין ובשביל זה רחל מבכה על בניה יותר משאר האימהות כי השראת שכינה הי' בחלק של שני בניה ונחרבו לכן רחל מבכה יותר על בניה כדאמרן, ומאי שלא זכו שאר השבטים שלא יהי' להם חלק בהמזבח, איתא במדרש ויחי מפני שהי' בהם חטא מכירת יוסף, ובזוה"ק איתא טעם שלא היו להם לשבטים חלק ביסוד המזבח מפני שחטאו במכירת יוסף שהוא הי' צדיק יסוד עולם

[יד] ואגב אורחא אבאר מה דאיתא בזבחים (דף נ"ג ע"ב) אמר ר"ל בר חנינא רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין והי' בנימין הצדיק מצער עליה בכל יום לנטלה שנאמר חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכין להקב"ה שנאמר בין כתיפיו שכן, והקשה במהרש"א וכן באדרת אליהו להגר"א ז"ל דכיון שידעה ברוה"ק שהכל יהי' בחלקו ואיך שייך לומר לפיכך זכה וכו' ותירץ באדרת אליהו וז"ל ובכולם לא שרתה שכינה אנא בשבט בנימין היינו שבנימין ראה שיהי' השכינה בחלקו בבהמ"ק שהוא בית העולמים והי' מצטער על חלק קטן מהמזבח שאינו בחלקו וזכה שנעשה אושפיזכין אפי' בשעה שהיתה השכינה אשפיזכין דהיינו בשילה ונוב וגבעון שהיתה בהם לפי שעה [כאורח שנטה ללון] זכה ג"כ שיהא בחלקו עכ"ל. ולי נראה לפרש עם המדרש [פ' ויחי] דאמרן דכל עצמן שנדחו השבטים שיהא להן חלק בהמזבח מפני גניבת ומכירת יוסף, ובענין גניבה המזבח חמיר כמי שפסק הרמב"ם (בהל' אסורי מזבח פ"ה ה"ו) דאף אם גנב או גזל קרבן ונתיאשו הבעלים בדיעבד כשר, מ"מ אמרו שהחטאת הגזולה אם נודע לרבים אינה מכפרת מפני תקנת המזבח אע"פ שנתיאשו כדי שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות, הרי שקדושת המזבח חמור לענין גנבה יותר מזהב המקדש אפי' של קדשי קדשים, לכן י"ל דהוא ראה ברוה"ק דוקא ממקום המקדש והי' מצטער כיון שחלק המזבח חמור יותר, ובשביל זה לא זכו השבטים מחמת גניבת יוסף שיהא להם חלק ומצטער הי', הלא יהודה גרם מכירתו של יוסף שהשבטים הורידוהו מגדלותו כשראו בצרת אביהם ואמרו לו אתה אמרת למכרו אלו אמרת להשיבו היינו שומעין ואיך יזכה יהודה לחלק המזבח הלא גניבת יוסף נודעת לרבים ונעשה אשפיזכין לגבורה שדוקא חלק הכשר לדמים היינו המקודש שנותנין שם שירי הדמים אינו כשר כי אם בחלקו של טורף היינו בנימין זאב יטרף ועל חלקו הי' יסוד המזבח כדאיתא שם בגמרא והיסוד הי' מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת ואויר על האמה של חלק יהודה ג"כ הי' שייך לבנימין דכך התנו אויר דבנימין קרקע דיהודא ע"כ שם בגמרא, ונראה לי לרמז דאף יהודה שהי' מלך אבל בענין המקדש כזר נחשב ואסור לגשת להמזבח ואפי' לאויר המזבח אין לו רשות, ואף דבנימין ג"כ לזר נחשב לענין זה, מ"מ שלשה זוית בשלשה מקדשות יסוד שלו הי' ונזכה לראותו בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא בב"א

[טו] ואפשר עוד לומר מה שכתוב אצל אברהם ושרה פתח האוהל, דהנה רש"י פירש על פתח האהל של אברהם לראות עובר ושב ויכניסם בביתו, כלומר לקבל אורחים, ושרה אמנו היתה לה חלק בהכנסת אורחים כמו אברהם אבינו כי קבלה שלשה סאים קמח ולשתה אותן ועשתה עוגות, הרי שהיתה טורחת כמו אברהם, וללמד שהנותן בפי של אורחים הו"ל כמו שניתן ממעותיו וחולקין חלק כחלק במתן שכרן לכן השווה אותן הכתוב וכתב גם אצלה פתח האהל שמרמז לאורחין כדאמרן, ומצינו בתענית (דף כ"ג) אצל אבא חלקי' בר בריה דחוני המעגל שהוא ואשתו התפללו על המטר וקדים סליק ענני מהך זויתא דדביתהו, ואמרינן שם הטעם בגמרא ומאי טעמא קדים סליק ענני מהך זויתא דהוית קיימא דביתהו דמר לענני דידיה משום דאיתתא שכיחא בביתא ויהבא ריפתא לעניי ומקרבן הנייתא ואנא יהיבנא זוזי ולא מקרבא הנייתא, והוא דוגמא דזבולן ויששכר כיון דזבולן הי' נותן לפיו של יששכר קדמיה קרא, אף כאן האשה מקבלת יותר שכר וקדמה לקבל תפלתה משום שנותנת לפיו של אורחין, ובזה נ"ל לפרש ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו ולא נתפרש מי הוא אחריו, ולדברינו נוכל לומר פתח האהל של שרה שמקבלת את האורחים הוא יותר מכחו של אברהם, והוא אחריו מרמז שזכותה גדולה בזה מזכותו של אברהם, דוגמא דאמרינן שאברהם היה טפל לשרה בנבואה, ואף דרש"י ז"ל מפרש והוא אחריו על המלאך מ"מ הרבה פנים לתורה

[טז] עוד יש לפרש פתח האהל של שרה שהיתה דומה לאברהם, דהנה במדרש איתא על אברהם והוא יושב פתח האהל כחום היום וז"ל א"ר לוי לעתיד לבוא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו