עשירית האיפה חלק א קח

אמר הרני נזיר כשיהי' לי בן ונזיר, דהשתא קבל נזירות דבנו ברישא ונזיר, מלבד נזירות בנו קיבל עוד נזירות אנפשי' התחיל מונה את שלו ונולד לו בן עד שלא השלים מניינו מניח את שלו ומונה את של בנו כיון דזה קבל עליו תחלה הוא זקוק למנותו, ואחר שהשלים נזירות בנו ישלים נזירות עצמו ואח"כ יגלח על שתיהם ומביא ביחד שתי קרבנות בשביל שתי הנזירות, אבל שיטת רש"י היא דתרתי בבא רישא וסיפא מיירי בנזירות מרובה יותר מל' יום לכן איכא גילוח ברישא בין שלו לשל בנו. ובסיפא בין של בנו להשלמת שלו, וכשהשלים נזירות בנו עדיין נשאר לו ל' יום להשלמת נזירות לכך מגלח בין נזירות לנזירות, ולהרמב"ם ג"כ מיירי בנזירות מרובה וז"ל אמר הרני נזיר לכשיהי' לי בן והרני נזיר כך וכך יום והתחיל בנזירות שלו ואח"כ נולד לו בן פוסק נזירות שלו ומונה את של בנו ואח"כ משלים שלו ושתיהן נזירות אחת, לפיכך אם נטמא בתוך נזירות של בנו סותר הכל, נטמא אחר נזירות בנו כשהתחיל להשלים נזירותו אינו סותר אלא עד נזירות בנו, ובכמה ימים משלים את שלו אם נשאר מנזירותו כשנולד הבן ל' יום או יותר מונה נזירות בנו ומשלים הימים שנשארו מנזירותו, ואם נשארו מנזירותו פחות מל' מונה ל' אחר נזירות בנו שאין בין תגלחת לתגלחת פחות מל' יום, אבל הראב"ד חולק וס"ל דהימים הראשונים שנזר קודם נזירות בנו ג"כ סותר כשנטמא אע"ג שאינו סותר נזירות בנו, דהרמב"ם ס"ל כיון דהפסיק נזירות בנו בנתים אע"ג דמה שעושה אח"כ הוא השלמת נזירות הראשון אינו סותר מה שמנה קודם נזירות בנו, ולדעת הכ"מ דעת התוס' ג"כ כהרמב"ם ולדעת הלח"מ לא נתברר דעת התוס' בזה, וכן פי' בתוס' רעק"א דמניח את שלו ומונה של בני ואח"כ משלים שלו, וז"ל ואם נטמא בתוך של בן סותר גם מה שכבר מנה שלו, ואם אחר שמנה של בנו ובתוך ימי תשלומים את שלו נטמא אינו סותר את של בני כיון דכבר נסתלק לגמרי נזירות בנו, ולדעת הרמב"ם אינו סותר ג"כ מה שמנה את שלו קודם לשל בנו, ואינו סותר אלא מה שמונה אחר של בנו, ודעת הראב"ד דסותר לכל הנזירות שלו, עכ"ל

[מו] אם קיבל עליו שתי נזירות באופן זה דאמר הרני נזיר לכשיהא לי בן ונזיר מאה יום נולד בן עד שבעים לא הפסיד כלום, לאחר שבעים סותר שבעים שאין תגלחת פחות מל' יום. ופי' בתוי"ט דלא גרסינן סותר ע' וכן דעת התוס' והרמב"ם, וז"ל תוס' רעק"א ומפרשים דברישא לא הפסיד כלום היינו כיון דנזירות בנו ל' יום מובלעים תוך הק' יום עולים לכאן ולכאן לשתי נזירות ודוקא בהקדים לומר נזירות בנו דמיד כשנולד הבן צריך להתחיל נזירות הבן מש"ה עולה לשניהם, אבל באומר הרני נזיר ק' יום ונזיר לכשיהי' לי בן בזה לא חל עליו נזירות בנו עד שמשלים תחלה שלו, ובסיפא דמתני' בנולד הבן ביום ע"ח דבזה כיון שהתחיל לנזירות דנפשי' אינו עולה לנזירות בנו ומתחיל לנזירות ביום ע"ב ונמצא נמשך נירות בנו יום אחד יותר מנזירות דנפשי' מש"ה אינו עולה לשניהם ומונה נזירות בנו מיום ע"ב ואחר ל' מונה ומשלים נזירות הק' ואח"כ מגלח ומביא שני קרבנות דנזירות וה"נ הדין בנזירות סתם שאמר הרני נזיר ונזיר לכשיהי' לי בן והתחיל למנות את שלו ובו ביום נולד הבן הל' יום עולה לשניהם כיון דזמנם שוה, ובק"ע תמה האיך מביא שני מיני קרבנות לשני נזירות ביום אחד זאת לא שמענו והניח בצ"ע, ובכה"ג מתחיל נזירות בנו מיד בו ביום כיון דאותו היום התחלה לשניהם ואם נולד הבן ביום שני אינו עולה לשניהם ומונה של בנו ואח"כ משלים שלו, והרמב"ם מפרש פי' אחר דלא אמרינן כלל דנבלע אלא בנולד הבן אחר ע' יום דלא נשאר לשיעור השלמה דהראשון לסיום לזמן גידול שער מפסיד, כגין דנולד הבן בפ' יום דמפסיק ומונה של בנו ומגלח לאחר תשלום נזירות בנו והי"ל למנות כ' יום ולהשלים הק', ומ"מ צריך למנות ל' לצורך גידול שער לתגלחת טהרה מפסיד י' יום. אבל נולד קודם ע' דממילא השלמת זמן גידול שער לא הפסיד כלום עכ"ל. אבל רש"י גורס סותר הכל ומתחיל למנות של בנו ומגלח ואח"כ מונה ק' שלו, וה"מ בנזירות מרובה אבל במועטת אינו סותר כלל כיון שאין תגלחת בנתיים וכחדא נזירות אריכא הוא כן פי' התוי"ט

[מז] מי שקיבל עליו שתי נזירות באופן זה שאמר הרני נזיר לאחר כ' יום וחזר ואמר הרני נזיר מעתה ק' יום מונה כ' יום ופוסק ומתחיל למנות ל' יום שהוא הנזירות שנדר לאחר כ' יום, ואחר הל' מגלח תגלחת טהרה ומביא קרבנותיו וחוזר ומונה פ' יום כדי להשלים הק' שנדר בסוף ומגלח ומביא קרבנותיו כן פסק הרמב"ם, ואע"פ שהתוס' מחולקים בפי' הסוגיא מ"מ לדינא קיי"ל כן אליבא דכ"ע דכיון שנשארו לו לאחר סתם נזירות כדי גידול שער היינו נזירות שלם ולא חייש בהפסקת נזירות והכא הרי נשאר לו ל' יום ה"ז הדין בנזירות מרובה, אבל בשתי נזירות ביחד כגון שאמר הרני נזיר לאחר כ' יום והרני נזיר מעתה מונה ל' יום ומגלח תגלחת טהרה וחוזר ומונה ל' יום אחרים והוא הנזירות שנזר לאחר כ', שאם תאמר מונה כ' ופוסק ומונה ל' ומגלח נשארו לו מנזירות שהתחיל בה י' ימים בלבד ואין בין תגלחת טהרה לתגלחת טהרה פחות מל' יום (רמב"ם שם)

[מח] יש אופן שמקבל עליו שתי נזירות ביחד ואחת לא חייל כלל, והיינו אם אמר הרני נזיר לאחר כ' יום וחזר ואמר הרני נזיר עולם, ועתה לא חל עליו נזירות שנדר ראשונה (רמב"ם שם), ואף דבגמ' אמרינן דבשביל זה לא חיילא הנזירות הראשונה דכ' יום לפי דאפשר בשאלה וא"כ לפ"ז הי' צריך לישאל על נזירות הראשון שאמר לאחר כ' יום, כתבו בתוס' דכיון שבידו לישאל על נזירות של ל' יום והי' עושה נזירות לפניו בלי הפסק הלכך אמרינן אפי' לא שאלו על נזירות דל' יום יחול עליו נזיר עולם מהשתא, וה"ה אם אמר הרני נזיר לאחר כ' יום נזיר עולם ומעכשיו נזיר סתם ג"כ

[מט] בעיא בגמ' אם אמר הרני נזיר כמשה בז' אדר, ויש בזה שני משמעות יום הלידה ויום המיתה דשניהם הי' אז, כיון שנולד הי' שמחה ולא קבלו נזירות וכיון שמת קבלו נזירות, ולא אפשיטא ולקולא דקיי"ל סתם נזירות להקל כ"פ