אשר לשלמה רמא

דאיירי ביה בס' יו"ד בין בחלון גדולה בין בחלון קטנה פחות מטפח דאין דרך לעשות לה צו"פ או מלבן ואתרוויהו כ' דאין לה חזקה. וכמ"ש הכנה"ג דמדברי הרב בקצר והרב במפה יראה דהרשב"א והנ"י פליגי אף בחלון צורי והיינו מדכתבו דבריהם בל' י"א וי"א שהוא לשון פלוגתא וקאי דבריהם אסעיף יו"ד דאיירי בתרווייהו. ונמצא לפ"ז דדעת מר"ן בש"ע דאף בחלון קטן פחות מטפח דאין דרך לעשות לו צו"פ או מלבן אפ"ה אין לו חזקה כשאין לו צו"פ או מלבן בהסכמת האחרונים שהביא הנ"י וא"כ למאי דקי"ל דדבריו בש"ע עיקר. הכי נקטינן

ומעתה הפרמ"א שכ' דהיכא דאין דרך לעשות לו צו"פ או מלבן כ"ע מודו דיש לו דין חלון שיש לו צו"פ או מלבן ואפי' הנ"י מודה והביא ראיה ממ"ש הכנה"ג אות ל"ב ומזה פסק בנדון דידיה דלא שייך לומר קי"ל

אחר נשיקת הרצפה. מידי פלוגתא לא נפקא. שהרי לדעת מר"ן בין בב"י בין בש"ע ושכן היא דעת מור"ם. דפליגי הנמק"י והאחרונים אף בפחות מטפח דאין דרך לעשות לה צו"פ או מלבן וס"ל דלא הוי חזקה ומר"ן בהדייהו. וא"כ אף לדידהו דאזלי בתר דגל הקי"ל. יכול המוחזק לומר קי"ל כמר"ן ומור"ם דס"ל דפליגי וקי"ל כהנמק"י והאחרונים ומר"ן דס"ל דלא הוי חזקה. ויכולים לבנות כנגדו ואפי' בסמוך ממ"ש וכדאייתי איהו גופיה מעיקרא ממהרא"ש ז"ל

ומה שהביא ראיה הפרמ"א ז"ל מהכנה"ג ז"ל דסי' קנ"ד אות ל"ב. הכנה"ג גופיה הדר ביה בתשו' הנז'. דבכנה"ג סליק אדעתיה לומר דהרשב"א והנ"י לא פליגי ולכן כ' וז"ל ואפשר לי לומר דהרשב"א ונמק"י ל"פ ומה שנראה מדברי הרשב"א דאפי' אין לו פצימין יש לו חזקה מיירי בחלון פחות מטפח דלחלון העשוי לאורה אין לו שיעור כמ"ש הרשב"א בתשו' הנז' ובחלון פחות מטפח אפי' בלא מלבן וצ"פ החזיק אפי' לנמק"י דאין דרך לעשות מלבן וצו"פ לחלון פחות מטפח וכמ"ש רבינו המחב"ר בס' בד"ה. ע"כ. ובתשובה דייק טפי ואסיק דפליגי וכ' וז"ל ואני בס' הכנה"ג חח"מ מ"א בס' קנ"ד בהגב"י אות ל"ב כתבתי להסכים דעת הרשב"א עם הרב הנמק"י ולפי אותו דרך יוצא דאף הרב הנמק"י מודה דלא בעינן צו"פ או מלבן בחלון מצרי ועכשיו אני רואה שאין קיום והעמדה לישוב זה והעיקר כמ"ש כאן. ע"כ. ולא זכר ש'ר את כל זה

באופן דבנ"ד הגם דנימא דבעלי אתברנא הם שעשואוהו בצורת עיגול. ונימא נמי דחלון זה דרך להיות בו צו"פ או מלבן. אפ"ה אין לו דין חלון שיש בו חזקה כיון שאין לו צו"פ או מלבן דדמי לחלון העשוי לאורה שהוא פחות מטפח דאין דרך לעשות לו צו"פ או מלבן וכמ"ש רבי' הב"י בבד"ה. ואפ"ה פסק מש"ע שאין לו חזקה. ובפרט לעדות הת"ח הנז' י"ץ דידענא ביה דגברא מהימנא ודייק טפי בסהדותיה. שהעיד שהבנאי כשהיה בונה ומייפה צורת הכותל מבחוץ הוא שצייר אותה כדי שיהיה כל הכותל נאה לעיני הרואים ומעיקרא לא היתה רק כעין נקב שבו נכנס ראש האלפרדי למרמס רגל הבנאי. דודאי אין כאן חזקה כלל. וגם מתכונת המחבוא אשר בו פתוח החור הנז' ניכר דלא היה לשם חלון כלל. כמו שטענו האחים הנז' דברים של טעם. ודברי אמת ניכרים למישרים אורחותם הולכי נתיבות מעגלי האמת והצדק. ונכחדים מהולכי אורחות עקלקלות. וה' ינחנו בדרך אמת. לדון ולהורות משפטי ה' אמת. ויצילנו משגיאות. ויראנו מתורתו נפלאות. הכ"ד החו"פ פאס יע"א באלול המ' לתשובה מש' לעשות הטוב והישר בעיני ה' היא שנת התרנ"ח ליצירה וקיים

ע"ה שלמה אבן דנאן ס"ט

ראיתי מ"ש הר'ב הפוסק הי"ו שלמה בחכמתו. שהלכה כמותו. כי כל דבריו אמת וצדק והנני עונה אחריו אמן בפה מלא ודעתי כדעתו. ולראית אמו"ץ ח"פ

ע"ה יהודה בנימין סירירו י"ץ

סימן נ"ח

תשובת הרמד"ל י"ץ על דברי

ראו ראינו מ"ש הרב הפוסק על"מ יש"ץ. ותחילה כ' דגם לצד אם החור ההוא היה חלון גמור עשוי כהלכתו בצו"פ או מלבן. עכ"ז לפום מנהגינו דאין בני ר"ה יכולים לעכב מלקבוע שם צנורות. הוי מקום קביעות הצנור בר"ה כקנוי לבעל הצנור והוא רשות שלו. ולזה יכולים האחים הנ"ב הי"ו לקבוע צנורות שופכיהם סמוך לאותו חלון ולהאפיל. הגם שכבר קדם בעל הכותל ופתח שם חלון לר"ה. וחיליה ממ"ש מר"ן ז"ל סי' קנ"ד ס' ל"א בשם הרשב"א ז"ל בפותח חלון לר"ה דיכול שכנגדו לבנות ולהאפיל. והיה טעמו משום שיש חוקי המלך במקום ההוא. שהדרך היא של המלך וכו'. ובחילוק האחרון להכנה"ג ז"ל אשר חילק בתשו' ח"ב סי' קי"א כדי לישב תשובות הרשב"א ז"ל. ולא שנא בין אם שכנגדו היה לו כבר בית והוא רוצה עתה לבנות בשלו להגביה כותלו בלתי הוצאת זיזין או בהוצאת זיזין. וכן אם שכנגדו לא היה לו כבר בית ועתה הוא אז בא לזכות ולבנות מחדש. דלא גרע זה שלא היה לו כבר בית מעיקרא מהך שהיה לו כבר בית ועתה הוא מוציא זיז. דבשניהם הוי הם בונים מחדש. וכי היכי דבמוציא זיז לר"ה. במקום שיש חוקי המלך שהדרך היא של המלך יכול לבנות ולהאפיל. כמו כן מי שלא היה לו כבר בית והוא עתה בא לזכות ולבנות שיכול הוא לבנות ולהאפיל. ודלא כמהר"י אדרב"י ז"ל סי' ק"ז. עוד כתב י"ץ. דכן משתמען מלוהי דהכנה"ג ז"ל שם בתשו' שכתב ז"ל ועכשיו אני רואה שאין צורך לכל החילוקים הללו וכו' דהיינו ר"ל גם לענין דינא. לא לבד רק לענין ישוב תשובת הרשב"א ז"ל דאלת"ה הי"ל לפרש ולא לסתום. עוד כתב י"ץ דמה שסיים מר"ן ז"ל סי' קנ"ד סו"ס ט"ז ז"ל. ומיהו כתב הרמב"ן ז"ל שנ"ל שאינו יכול להחזיק עליו הואיל ואינו מזיקו עדיין ע"כ. לא להלכה כתב כן רק לאשמועי' שזו היא סברא יחידא. עוד כתב לדמות קביעות הצנורות להוצאת זיזין. דשניהם הוי בונים מחדש באויר ר"ה ורשאים הם. זהו תוכן דבריו י"ץ תחילה בקצור בענין זה

ואני שמעתי ולא אבין. דעם היות דחילוקו השני של הכנה"ג ז"ל בתשו' במוציא זיז לר"ה לדידן אינו קם לדינא. כנראה מכללות דברי מר"ן ז"ל סי' קנ"ד למעיין בו. וכמ"ש ה' הפוסק י"ץ משם הכנה"ג ז"ל