אשר לשלמה רמ

ח"מ סי' רנ"ז אחר שכתב דלא פליגי אלא בטעמא. כ' וז"ל וכ"ת מה בינייהו בין הרשב"א והרא"ש ז"ל איכא בינייהו הבא לפתוח חלון על גג חבירו ע"כ. וכ"כ הכנה"ג הצגנו דבריו לעיל. ולפ"ז היה להם לומר דאיכא בינייהו נמי הרחקה קצת. אלא ודאי לא. ופשוט הוא. ולא הוצרכתי לכתוב זה אלא כדי שלא לגמגם

וכל זה הוא אם היה בחלון זה צופ' או מלבן. ואולם בהאי גוונא דאנן קיימין דנמצא חלון זה בצורת עיגול. אף אם נאמין את אשר לא יאמין דבעלי אתברנא הם שחקקוהו בתכונה ההיא שלא כעדות הת"ח הנ"ל. אפ"ה אין לו חזקה. דאין זה צו"פ או מלבן. וכתב מר"ן בש"ע סי' קנ"ד סי"א וז"ל וי"א דהא דיש חזקה לחלון דוקא כשיש לה צורת הפתח או מלבן דבלא"ה לא הוי אלא כחור שחררוהו עכברים ע"כ. וכ' בב"י סי' הנז' וז"ל ופירוש מלבן משקוף מלמעלה ומלמטה מימין ומשמאל ופירוש צו"פ משקוף למעלה ומן הצדדים כדאמרינן בעלמא קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן ואין לו משקוף למטה ע"כ. וכיון דאין זה צו"פ ולא מלבן אין לו חזקה. ואפי' אם נימא דאין דרך לעשות לחלון עגולה צו"פ או מלבן אפ"ה לא הויא חזקה. כאשר נתבאר להלן בע"ה

איברא דמצינו להפרמ"א ז"ל ח"א סוסי"י קכ"ד שכ' וזת"ד ועל מה שנסתפק השואל שאין לחלונות אלו מלבן ולא צו"פ יראה לכאורה דהיא טענה והיא ממ"ש הנ"י והביאו הרב"י סי' קנ"ד סוף סעיף י"ו וז"ל הסכימו האחרונים דכי אמר יש להם חזקה דוקא כשיש להם צו"פ או מלבן דבלא"ה לא הוי אלא כחור שחררוהו עכברים ואפי' לאורה אין לו חזקה ע"כ וביאר שם מהו מלבן או צו"פ כו' יעו"ש ואח"כ הביא תשו' הרשב"א שנראה חולק ע"ז שכ' חלון העשוי לאורה אין לו שיעור ובין אין לו פצימין בין יש לו פצימין כל שניכר לב"ד שנפתח לאורה יש לו חזק וכו' יע"ש וכ' ה' מהר"א ששון בסי' קפ"ג דמצי למימר בעל החצר קי"ל כהני והאחרונים ובונה ומאפיל לפני החלון יע"ש ולפי האמת יראה דאין זו טענה ובנ"ד כ"ע מודו דמעיקרא בענין חלונות של טבלה של זכוכית כל החלונות העשויות על דעת כן אין מנהג הבונים לשים מלבן ולא צו"פ ויש להם דין חלונות שי"ל צו"פ או מלבן כיון שכך מנהגם וזה פשוט הדבר בעצמו כמו שמיעדים כל הבונים. יעו"ש שהביא ראיה ממהרשד"ם וכ' שכן מוכח מדברי מהרש"ך ח"ב סי' קל"ב ושכ"כ הכנה"ג סי' קנ"ד הגב"י אות ל"ב דכל דאין דרך לעשות מלבן וצו"פ דין חלונות יש להם עכת"ד

ולפ"ז כאשר יהיה האופן דבחלון עגולה אינם עושים צו"פ ולא מלבן דין חלון יש לה ויש לה חזקה אליבא דכ"ע

ואולם כד דייקנא אשכחנא דההיא מילתא דהפרמ"א ז"ל לדעת מר"ן בב"י מידי פלוגתא לא נפקא. ולדעת הנמק"י ורבוותא דעמיה אף דאין דרך לעשות צו"פ או מלבן אפ"ה אין לה חזקה. שהרי מר"ן בב"י אדברי הנ"י הנז' כתב ואפשר שהרמב"ם והרי"ף והרא"ש ז"ל כתבו כן משום דסתם חלון הוא במלבן או צו"פ. וכ' ע"ז בבד"ה וז"ל ומ"מ בעשוי לאורה דהוי כ"ש פי' ר"ת שאין לו שיעור ואפי' פחות מטפח וכן נראה שהוא דעת הרמב"ם משמע דאפי' בלא מלבן וצו"פ הויא חזקה דאין דרך לעשות מלבן וצו"פ לחלון פחות מטפח וכך הם דברי הרשב"א שאכתוב בסמוך ע"כ. ושוב כתב וז"ל ונראה מדברי נ"י שאפי' לאורה אם לא היה לה מלבן או צו"פ לא הויא חזקה ואין נראה כן מדעת הרמב"ם כמ"ש בסמוך ע"כ. והקשה הכנה"ג שם אות ל"א דבסמוך כ' דהרי"ף והרמב"ם לא כ"כ משום דסתם חלון הוא במלבן או צו"פ יעו"ש שהרבה לתמוה על רבינו הב"י והניח בצ"ע. ועי' בחידושי הגהות שסביב הטור שכ' וז"ל ולענ"ד כפי הגהת הבדק הבית בסמוך נתישב תמיהתו הראשו' דבאמת גם הרמב"ם ס"ל דבעינן מלבן או צו"פ אלא דבעשוי לאורה כיון דס"ל דאפי' פחות מטפח ובזה אין דרך למלבן או צו"פ ס"ל לדעת הרמב"ם דלא בעינן מלבן או צו"פ ע"כ

והכנה"ג גופיה בתשו' ח"ב סי' קי"א חזר בו ותירץ ע"פ דברי הרב בבד"ה ע"ש שישב כל התמיהות וזל"ה וכיון דהרב ז"ל קא עסיק בחלון העשוי לאורה שפיר קאמר ואין נראה כן מדברי הרמב"ם ז"ל אע"פ שלמעלה רצה להסכים דבריהם לדעת הרב הנמק"י דלמעלה מיירי בסתם חלון ההיא ודאי לא היה צורך להרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל לפרש דדוקא בשיש לה צו"פ או מלבן דסתם חלון הכי הוי אבל כאן דמיירי בחלון קטן העשוי לאורה ואפי' כ"ש ובחלון כ"ש אין דרך לעשות צו"פ או מלבן אם איתא שדעת הרמב"ם כדעת הרב הנמק"י דאף בזו צריך צו"פ או מלבן היה לו לפרש ולא לסתום ע"כ

עוד כ' וזל"ה דמרהיטת לישנא דהרשב"א שהעתיק הרב בב"י ז"ל משמע דלא כתב דבין אין לו פצימין בין יש לו פצימין יש לו חזקה אלא בחלון העשוי לאורה שהיא קטנה ואין דרך לעשות לה פצימין אבל בחלון צורי שהיא גדולה שדרך לעשות לה צו"פ אפשר דיודה לה' הנמק"י דבעינן צו"פ או מלבן ע"כ

עוד כ' וזל"ה ולפ"ז הרב הנמק"י חולק עם הרשב"ם והרשב"א ז"ל בחלון העשוי לאורה דלהרב הנמק"י אף בזו צריכה צו"פ ומלבן להיות לה חזקה ולהרמב"ם והרשב"א ז"ל אפי' אין לה צו"פ ומלבן יש לה חזקה אבל בחלון צורי כולהו מודו דאם אין לה צו"פ או מלבן דאין לה חזקה אך אמנם מתוך דברי הרב ז"ל בס' הקצר והרב בעל המפה ז"ל יראה דס"ל דהרשב"א חולק עם הרב הנמק"י בכל חלון אפי' חלון צורי ע"כ. ונמצא לפי זה דדעת מר"ן בב"י דבחלון העשוי לאורה דס"ל לר"ת והרמב"ם דהוי כ"ש ואפי' פחות מטפח דאין דרך לעשות לה צו"פ או מלבן הוא דפליגי. דלהרמב"ם ז"ל והרשב"א ז"ל כיון דאין דרך לעשות לו מלבן או צו"פ הוי דינו כיש לו. ולהרב הנמק"י ורבוותא דעמיה ס"ל דאף דאין דרך לעשות לו צו"פ או מלבן אפ"ה אין לו דין חלון שיש בו חזקה עד דאיכא צו"פ או מלבן. ודעתו בש"ע היא דהרשב"א והנמק"י פליגי בכל חלון בין גדול בין קטן אפי' פחות מטפח דהכי משתמען מלוהי דמר"ן. שהרי בסעיף יו"ד קעסיק בחלון שיש בו חזקה ואיירי בין בגדולה בין בקטנה אפי' פחות מטפח. שהרי אמר בד"א כשפתחה לתשמיש וכו' אבל אם פתחה לאורה אפי' היתה קטנה ביותר. ולשון זה הוא מדברי הרמב"ם בפ"ו מה' שכינים. וכ' בב"י דמדבריו דפ"ו מה"ש משמע דס"ל כר"ת דלאורה אפי' כ"ש אפי' פחות מטפח. וא"כ גם מר"ן דנקט לשון הרמב"ם הכי ס"ל. ולפ"ז מ"ש אח"כ בס' י"א דהא דיש חזקה וכו' קאי אכל חלון דיש בו חזקה