אשר לשלמה רה
Asher LiShlomo 205 · אשר לשלמה · free full Hebrew text
Open in the reader →אי משום שדרו בה העכו"ם ג"ש ויותר ולא נהנה ממנה ולא עשה מחאה וכמ"ש רבינו מוהריב"ץ ומוהרב"ט. אי משום שדר בה ישראל אחר שכתבו רבותינו הראשונים דלאלתר איבד חזקתו כיון שלא מיחא דהוייא כמחילת השעבודין ואין לנו לזוז מדבריהם שהם היו קרובים בזמן לרבותינו בעלי התקנות ובפרט רבינו מוהריב"ץ קדמאה שלים ובקי בחדרי תקנות קדמונינו אפי' בחדרי חדרים אין לנטות מדבריו ימין ושמאל. דאין לנו לחוש לסברות הנמצאות בספרי הפוסקים בענין הזה נגד סברתם. כי משפטי החזקות תקנות רבות שנו כאן וחילוקים רבים יש בהם במנהגי המקומות כאשר עיניך תחזינה בספרים ראשונים ואחרונים ונהרא נהרא וכו' באופן דאנו אין לנו אלא דברי מוהריב"ץ ודברי ראשונים כמלאכים רבני מערבא הנ"ל דמדמי לה להאי מילתא כמחילת השעבודין דמהני אף בשתיקה לאלתר
וממוצא דבר בין תבין דאין להסתפק במה שנסתפק הרב הפוסק ידידינו הרב המובהק מוהר"ר רמ"א הי"ו שכ' וז"ל עוד יש להסתפק כיון שהמחזקים הא' באה לידם החזקה ההיא בתורת מקח מן ראובן המחזיק הא'. אם נאמר שגם בזה כיון שלא תבעו שכי' החזקה איבדו חזקתם. או כיון שהם קונים מהמחזיק לא איבדו זכותם. והנה לענין אם נסע מהעיר שפסק מור"ם בסי' קנ"ו דלא איבד חזקתו עד ג"ש. כתב הרב מטה שמעון סי' ק"מ אות צ"ג וז"ל אם חזקה זו היא עשויה ממנו דהחזיק במקום ההוא בכה"ג הוא דאם עקר דירתו איבד חזקתו. אבל אם החזקה היא דקנאה מאחר אפי' עקר דירתו חזקתו במקומה עומדת. ע"כ. ושוב הביא דברי הכנה"ג בסי' ק"מ הגה"ט אות קנ"ח שחולק ע"ז. דכיון דמדמינן ליה למחילת השעבודין אין מקום לחלק כלל בין אם החזקה עשויה ממנו לאם קנאה מהמחזיק. דכולהו לית ליהו אלא שעבוד בעלמא. והא פשיטא דלא עדיף מגברא דאתי מחמתיה ואין ביניהם אפי' כמלא נימא. וחילוקו של הרב מט"ש יצדק לס' הפוס' דסברי דדין קרקע יש לה וא"כ מן הדין צריך חזקת ג"ש וטענה כדין קרקע גמור אלא שהם תקנו שאם עקר דירתו מן העיר ג"ש איבד חזקתו וכמ"ש מור"ם ס"ס קנ"ו נהגו וכו' ואינו צריך טענה אמטו להכי כתב המט"ש דאין זה אלא במחזיק שהחזקה עשויה ממנו שכיון שהיא עשויה ממנו שהחזיק בשוכר א' וכיוצא ולא נתן במחירה כלום לא חייש עלה כ"כ ואמרינן כיון דעקר דירתו ג"ש נתיאש ומחל. אבל אם החזקה היא דקנאה מאחר כיון שנתן מחיר בעדה אמרינן דחייש עלה ואינו מתיאש ועל דרך אומרם לא שדי איניש זוזי בכדי ולכך אוקמוה אדינא דצריך חזקה וטענה. גם יצדק חילוקו של הרב מטה שמעון גם למ"ד טלטל ולס' הראד"ב דס"ל דאף אי הוי כטלטל לא מהני בה מה"ד לשון מחילה וכ"ש שתיקה אמטו"ל חילק דהיכא דבאה לידו בתורת מקנה אוקמוה אדינא ולא תקנו אלא היכא דהחזיק מעצמו ולא נתן דמים וספר אגורה באהלך שציין הרב מטה שמעון לא זכינו כעת לאורו לראות שרשן של דברים. אבל לדידן דלמדונו רבותינו דדמיא לפרט זה כמחילת השעבודין דמדינא במחילה או בשתיקה סגי אף דהמחזיק באה לו בתו' מקנה כיון ששתק ולא מיחא איבד חזקתו. זולתי אם יתן אמתלה וטעם אמת מספיק ומועיל כפה"ד למה ששתק. ותול"מ. וצויי"מ וימ"ן ולראית האמו"ץ ח"פ פאס יע"א בפרק בא סימן דהאי שתא טבתא ואתא מרבבו'ת קדש וקיים
בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא הישיש וכשר הר' מרדכי דמתק' דוכא ה"ן אסולין והר' שלמה בהר' משה ה"ן יתאח בתוע"ג וברורה באיין הומא כא יערפו ידעה נאמנה באיין הר' שלמה נ"ע בהר' מרדכי ה"ן אסולין נ"ע וידי"ן עמור אזמן די זווז הר' שלמה נ"ע הנז' הב' רבקה בת הר' יעקב ה"ן עילי ידי' לוטאטי כאן הווא בחור ורבקה הנז' בתולה וכא יערפו באיין אזוואז אלוולי דייאלו הווא האדא. ובררו בעדותם באיין כא יערפו באיין לבכור די הר' שלמה נ"ע הנז' הווא הר' מרדכי בנו די רחל מסא מעא בוה למתא פאס יע"א ומאת פי פאס יע"א וכא יערפו באיין סי ילדא וורדא מא וולד שלמה הנז' קבל מן מרדכי בנו הנז' עכס"ע וקבלנוה כדחזי וחתמנו הכא תמ"ת במא' א' מבדי"ץ והיה זה בשבעה ועשרים יום לחדש טבת משנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים ואחת ליצירה והשו"ב וקיים
שוב בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא הר' דוד בכהה"ר שלמה ז"ל ה"ן חותא והר' דוד בה"ר ישראל הנ' לילתי בתוע"ג וברורה באיין הומא כאנו מתלאקיין בזאף מעא הר' שלמה נ"ע ה"ן אסולין הנז"ל וכאנו יסמעו מנו בסחאל דנובאת באיין מרדכי בנו הווא לבכור דייאלו וכא יערף ג"כ בבירור באיין מרדכי הנז' הווא די רחל מסא מעא בוה שלמה הנז' למתא פאס יע"א ומאת פי פאס יע"א עכס"ע וקבלנוה כדחזי וחתמנו הכא תמ"ת במאמר א' מבדי"ץ והי"ז בשמנה ועשרים יום לחדש טבת ש"ש הנז"ל והשו"ב וקיים
בתלת כחדא הוינא ואסהדו קדמנא כמוה"ר יהושע מונסונייגו הי"ו וכר' אהרן בהר' יצחק אסולין בתו' עדות גמו' וברורא שהר' דוד אסולין דידי' ן' עמור נ"י נכד הר' שלמה הנז' נ"ע. הוא בנו של הר' מרדכי הנז' בקבלת עדות הנז' עכס"ע ולראיה ח"פ בשבעה עשר יום לאדר א' שנה הנ"ל תמ"ת ושוב וקיים
ע"פ העדאת העדים הנ"ב פשוט וברור דזכה הר' דוד בנו של הר' מרדכי הבכור בחלק הבכורה וכמ"ש חו"ר ספרו יע"א. ונדרשתי לחוות דעתי בענין העיסקא אם הבכור נוטל פי שנים או לא
והנה קי"ל דעיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון כמ"ש ביו"ד סי' קע"ז ס"ב. וקי"ל שאין הבכור נוטל פי שנים במלוה אע"פ שהיא בשטר כמ"ש מר"ן חומ"ש סי' רע"ח ס"ז. וצל"ד אי הוי דינא אף בפלגא מלוה דעיסקא. והנה מהר"י אדרבי' סי' ע"ח כתב דפלגא מלוה דעיסקא הוי כשאר מלוה דעלמא והוי ראוי לגבי בכור.