אשר לשלמה קעב

עמהם. ותשובתו הרמ'תה מהרה תצמח לדעת מה יעשה ישראל ויבא שכמ"ה. ולרו"ם כת"ר החיים והשל'ם כיש את נפשו החכמה גם חסיד'ה בשמים ונפש מתכבד באהבתו. דורש שלומו וטובתו כל הימים: והוא

הצעיר חיים אברהם אליהו שטרית ס"ט

רב אחא'י הרב המובהק כמה"ר חיים אב'א שטרית נר"ו יאיר והוי זהיר אכי"ר

אחר שים של'ם טובה. כצמח השדה רבבה. מאהבה רבה. עתה באתי להשיב מפני הכבוד במאי דנסתפק כת"ר האם יכול האיש לקחת לו א"א בטענה שאין לו בת ואכתי לא קיים מצות פו"ר ומ'ר ניהו הוא דקאמר כי ראה לראשונים זיע"א דברים שונים וכו' וכ"ע וז"ל ממ"ש בלשון התק' זרע זכר מוכח להדייא שאם יש לו זרע זכר אף שאין לו בת מתירין לו לישא אשה אחרת ע"כ

איברא כי בתק' ש"ש גש"ן וש' שנ"ט לא חששו אבותינו ורבותינו בעלי התקנות לתקן בשביל מצות קיום פו"ר. וכל עיקר תקנתם ומגמת פניהם אינו אלא בשביל שמצאו כמה משפחות שנעקר שרשם מן העולם. כאשר יראה הרואה בדב"ק אמטו"ל תקון רבנן בתק' האחרונה דבהיות לו זרע זכר אינו רשאי לישא א"א הגם דלא קיים מצות פו"ר. ולא מצינו היתר לנישואין בשביל הבת אלא מתק' שכ"מ ולהלן שכתבו וז"ל לכן ראינו וכו' שכל איש שיהיה נשוי וירצה לקחת לו א"א על אשתו בהיות לו ממנה זרע זכר ויראה לב"ד אשר יהיו בימים ההם אונס ניכר לב"ד אליהם אזי הרשות וכו'. וכ' ה' יעב"ץ ז"ל משם הרה"ג מוהר"ר יעקב אבן דנאן זלה"ה היכא דאיכא חולי המונע הלידה או חולי המונע התשמיש וכיוצא מחמת האשה שיש לו ע"כ. ודקדקו לכתוב בהיות לו ממנה זרע זכר אבל בת אין לו. ולזה התירו לו כדי לקיים מצות פו"ר שהיא בהיות לו בן ובת. כמ"ש מר"ן אה"ע ס"א ס"ה. ולא באו לעקור תקנה ראשונה. אלא דבתקנה זו מקום הניחו ג"כ לתק' ראשונה. והוא היכא שהאשה יש לא תקוה ולא אבד שברה. ולכך לא שרינן ליה לישא א"א בהיות לו ממנה זרע זכר אף דעדיין לא קיים מצות פו"ר. שהרי עדיין יש תקוה להוליד ולקיימה מאשתו זאת. כיון דלא אבד שברה. ומה לי זאת מה לי אחרת. אך בההיא דתק' שכ"מ מיירי באשה שאבדה תקותה. ואבד שברה דא"א לקיים מצות פו"ר ממנה. אמטו"ל תקון לישא א"א לקיים מצוה דאורייתא. ודין הוא טעמא לרבינו מוהריב"ץ בתשו' כ"י שמצא כת"ר הי"ו. וכן כתוב אצלי זה כמו עשרים שנה על גליון ס' כרם חמד חאה"ע ס' ץ' מועתק מכתי' ה' כמוהרי"ד מונסונייגו ז"ל וזה מש"ש. וז"ל הרב מהריב"ץ ז"ל ואם יש לו בן זכר חי או בנים הרבה ואין לו בת אע"פ שעדיין לא קיים מצות פו"ר שהרי צריך בן ובת אפ"ה אינו רשאי לקחת אשה אחרת שהרי עדיין יש תקוה להוליד בת ולפיכך עודנו בכלל השבועה זולת אי איכא יאוש כגון שהוחזקה אשתו לנפלים ג"פ או יותר או שהוחזקה לשיכול בנים ג"פ או יותר או שעמדה מלדת שאירעה חולי המעכב הלידה וכ"ש אם פסק וסתה וחדל ממנה אורח כנשים או שהזקינה וכדומה באופן שאבדה תקותה ונכזבה תוחלתה אז אפ' יש לו הרבה בנים רשאי לקחת לו אשה אחרת אולי יוליד בת להשלים מצות פו"ר. יעו"ש בדב"ק וע"י שו"ת מוהרפ"ב סי' פ"א ע"כ

והנה לא הוצרכו להכי אלא בשביל אונס המונע הלידה דאלו באונס המונע התשמיש שרי אפי' יש לו בנים ובנות הרבה

קושטא דחזיתיה להרב תשי' סי' קט"ו שהביא לשון תקנת שכ"מ ודברי הרה"ג מוהרי"ע אבן דנאן זלה"ה. וכ"ע. ובפסקי מוהרב"ץ זלה"ה כ' שאם פסקו דמיה אין לך אונס ניכר גדול מזה שפסקו דמיה ואבד שברה כמה שנים ולכך ב"ד צריכין ליתן לו רשות לישא כשיתאמת הענין ע"י נשים כי לא קבעו יו"ד שנים אלא היכא דיש תקוה וכו' וכ' שכך היו דנים רבותיו מהר"ר וידאל הצרפתי ומהר"ר מנחם סירירו ומוהריב"ע זלה"ה. וכ' ע"ז הרב הנז' מבואר מזה. שאם אינה ראויה ללידה או לתשמיש מקלינן בה תרי קולות דאפי' בתוך יו"ד שנים יכול לישא א"א כיון שאבד שברה וגם אפי' יש לו בנים יכול לישא א"א ע"פ ב"ד משום בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך שזו עדיפא משהתה יו"ד שנים ולא ילדה שלא אבד שברה אבל זו שעמדה מלדת מחמת זקנה שאבד שברה ותוחלתה נכזבה אפי' יש לו בנים ואפי' בתוך יו"ד שנים לנישואין רשאי לישא א"א. ע"כ

והנה במאי דהתיר הרב בתוך יו"ד שנים הא ודאי דאנן נמי מודינא ליה. אך במ"ש הרב דטעמייהו דרבנן בתקנה זו משום בבקר וכו'. אהמ"ר מכת"ר אנן לא שמיע לן. דלדבריו כל מי שהזקינה אשתו וכיוצא אפי' יש לו בנים ובנות רשאי לישא א"א ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שדן כן ופוק חזי מאי עמא דבר. ותשו' רבינו מוהריב"ץ ז"ל הנז' תוכיח דלא היתר באונסים כאלו אלא במי שאין לו בת כדי לקיים מצות פו"ר. כאשר יראה הרואה ולבבו יבין במאי דסיים הרב במילתיה אולי יוליד בת להשלים מצות פו"ר. והא ודאי דטעמא דידיה כמש"ל

באופן דאין רשאי לישא א"א בטענה שאין לו בת אלא באשה שאבד שברה כגון אם היא משכלת או מפלת ג"פ או יש לה חולי המונע הלידה או פסק וסתה או הזקינה שאבד שברה דא"א לו להשלים ממנה מצות פו"ר אבל באשה שהיא ילדה ועדיין יש לה תקוה להוליד. בהיות לו זרע זכר אינו רשאי מהך תקנה ש"ש שנ"ט. וכן אנו דנים והולכים ואין מי שיחלוק בזה. ודברי הראשו' זלה"ה שבאו בס' מוצ"ב גם הם מוסבים על דרך זו. וכמ"ש כת"ר דבקל יש לכוונם. והגם דמאשגרת לישן דמר נראה דאין כוונתו לכוון אלא תשו' מוהריב"ץ ז"ל אהדדי. מ"מ אנא דאמרי לענ"ד נראה שכן היא דעת כולהו רבוותא הנז'. אלא שלאהבת הקיצור השיבו על נדון השאלה דאיירי בהכי. וההכרח וכו'. זהו הנלע"ד בזה וצויי"מ וימ"ן נאם החו"פ פאס יע"א באלול התר"ס ליצירה

זעירא דרבנן שלמה אבן דנאן סליט"א

סימן ל"ה

נדרשתי מעיר טאנכ'יר יע"א לחיות דעתי בראובן שהקדש בהכנ"ס לעניי העיר גוף ופי'