אשר לשלמה קעא

יש בה בתים בנויות במזוזות ופתחים וראויה לדירה וישומו אותה כאלו יש בית דירה. או לא. לזה נשיב שאין כאן ספק כלל דמהי תיתי לומר כן שהיא אין בה בתים ואינה ראויה לדירה ונחשוב אותה כאלו יש בה בתים כדי לעלות שכרה. והלא אם אפי' היו בה בתים כמו שהיתה מקדם לא מקרייא ראויה לדירה כדי להעלות שכרה כשכר בתים הראוים לדירה שהרי מחוסרת הצבת דלתות ושאר טכסיסין הנעשים לבתים ולעליות ועוד היא מחוסרת באמ"ח ובהכ"ס ומדרגות שעולים בהם לגגות לשטוח בהם בגדים וכיוצא מתשמישים אלו. ומאין הרגלים לספק זה. ובודאי דאין שמין כ"א אוהלים כאשר המה עתה וכו'. וכן הוא בנד"ד שלא נוסיף לומר רואין כאלו היא בנויה בתים משוכללים והבו דלא להוסיף עלה כי היכי דלא ליקו בבל תוסיף. כלל העולה שאין שמין בה"ך כ"א כפי מה שהיא עתה וכו' ושמין אותה כאלו אוצר. ולא יטול היורש שכי' חלקו כ"א כשכר אוצר. והיינו כאוצר של סחורות שאינו מזיק לכותלים ולקרקע. ולא לאוצר של חטים ותבואה שהם מזיקים את הכותלים בהבל וחום שלהם וכו' עכל"ה. וחתומים ע"ז רבני תיטוואן מוהר"ר יעקב ן' מלכא זלה"ה וכמוהר"ר אפרים מונסונייגו זלה"ה וכמוהר"ר יהודה קרייאט זלה"ה. וס"ל נמ"ך דברי חכמים אינם צריכים חיזוק והאמת עד לעצמו ופשוט הוא ולראיה ח"פ וחתומים ע"ז מוהר"ר ש"ש אב"ד ז"ל וכמוהר"ר רפאל עובד אבן צור ז"ל וכמוהר"ר אליהו הצרפתי זלה"ה וכמוהרמ"ס זלה"ה. וס"ל נמ"ך הדבר פשוט דאין שמין הבה"ך כאלו היא בית דירה ולומר דרואין אותה כאלו היא משוכללת במזוזות ופתחים. וכן נמצא בפסקי קדמונים נ"ן ואין שמין אותה אלא כמות שהיא ולראיה ח"פ וחתו' מוהר"ר יקותיאל בירדוגו זלה"ה. וס"ל נמ"ך עליונים למעלה בהסכמה עלו שאין שמין הב"ה אלא כמות שהיא. אף אנן נמי מודינה ביהא מכל טעמי הנז"ל ולאפושי גברי קא אתינא וחתום הרב הקדוש עמרם דיוואן הוא החסיד הקבור בוואד זאן זיע"א

עין רואה דמ"ש הרבנים דשמין אותה כאוצר אינו אלא משום דמחוסרת ענייני הדירה כגון באמ"ח וכו' וכמות שהיא אינה ראויה לדירה אלא לאוצר ולכך שמין אותה כאוצר. מעתה מה שנמ"ך בפס' א' להרב מוהרא"ה זצ"ל וז"ל ושיערו הרא' זלה"ה שאינו כשכירות בית דירה אלא כשכי' אוצר ששוכרין אותו לעשות בו סחורה נקייה וקלה שאינו מכביד על הכותלים ואין בה תשמיש של בזוי ולפי ערך שכי' זו יטול חלקו המעט הוא אם רב עכל"ה. הוא מטעם שאינה ראויה לדירה וילמד סתום מן המפורש וא"כ היכא דיכולים להשכירה לדירה כמות שהיא. ובפרט בעיר צפרו שאין להם בחצירותיהם לא באר מ"ח ולא בהכ"ס ולא מדרגות לגג והוייא לה בהכנ"ס כחצר להבדיל בין הקדש ובין החול. דשמין אותה כמות שהיא לדירה. וידו על העליונה לשום לו בדבר ששכירותו מרובה או לדירה או לאוצר. וראיה מההיא דמוהריב"ע זלה"ה שהביא הז"א כמביא למעלה. וכן מובן מכל דברי הרבנים הנז"ל. והרב מוהר"ר ידידיה מונסונייגו זלה"ה כתב וז"ל אמר הכותב זכינו לפס"ד שחתום בו הרב הגדול כמוהריב"ע שכת' ששמין בה"ך כבית דירה. ומוסיפין בשביל התיבה והספסלים והעששיות וכו' והסכים ע"ז עוד כמוהריב"ץ זלה"ה ולא נשאר שום ספק כלל וכו' איכו השתא אל ה' ויאיר לנו שנגלה לפנינו פס"ד של הרבנים זלה"ה שרוב הוראותינו אנחנו נגררים בעקבותיהם ומהם אנחנו חיים וכן אנחנו נוהגים ואין פוצה פה כלל. יקובל האמת מפום רבנן תקיפי זצוק"ל וכבר נדפס קצת מהפסק הזה בס' זכות אבות שים עיניך עליו ודי בזה עכל"ה

קנצי למילין דשמין אותה כמות שהיא לדירה אם שכירותיה מרובה משכי' האוצר וכן להפך. ומוסיפין בשביל התיבה וספסלים וכו' ואם תהיה שומת השכי' שוה להנאת בה"ך נסתחפה שדהו של בעל השררה דאין לו בשררה כ"א היתר על השכי' אם יהיה יתרון ותו לא מידי וכמש"ל והכי דייק ג"כ לשון ה' מוהרא"ה ז"ל שכת' ולפי שכי' זו יטול חלקו המעט הוא אם רב ע"כ. ולראיה ח"פ בח' כסלו דהאי שתא חלק ונחלה בבית אבינו ליצירה. וצויי"מ וימ"ן אכי"ר

שלמה אבן דנאן סליט"א

סימן ל"ד

צפרו יע"א היום כ"א לח' מנחם דהאי שתא צדיק כתמ'ר יפרח לפר"ק

לקדוש ה' מכובד. הרב המופלא. וכבוד ה' מלא

כמוה"ר שלמה אבן דנאן הי"ו נר"ו

יאיר כצאת השמש בגבורתו. ותרב גדולתו אכי"ר

אחר עתרת החיים והשלום לראש צדיק ולפריו קדש הלולים. נטעי נעמנים. ה' עליהם יחיו. דשנים ורעננים יהיו. ויתענגו על רוב שלום. אכי"ר. אבקשה מרו"ם כת"ר יודיעני מה לעשות באיש הנשוי עם אשתו זה יותר מעשר שנים וכבר יש לו ממנה שני זכרים והיא עדיין ילדה אשר אין בה כל מום המונע לידה. והבעל רוצה לקחת לו אשה אחרת עליה בטענה שעדיין לא קיים מצות פו"ר כי אין לו בת. אם מתירין לו לישא עליה א"א א"ל. וביען שראינו לראשונים זלה"ה דברים שונים בענין זה לכן יעצוני רעיוני לשאול את פה רו"מ כת"ר אם יש אתו דבר ברור בענין זה הלכה למעשה. ממ"ש בלשון התק' זרע זכר מוכח להדייא שאם יש לו זרע זכר אף שאין לו בת אין מתירין לו לישא א"א וכן מוכח להדייא מדברי ה' מוהר"ר ר"ב זלה"ה בספרו משפטים ישרים ח"א סי' קמ"ב קמ"ג קמ"ד יעו"ש. ולעומת זה ראינו בס' משפט וצב"י ח"א סי' ר"ד שנשאלו חו"ר עירכם זלה"ה מחכמי עירינו בענין זה והשיבו בפשוט שרשאי לישא א"א כיון שעדיין לא קיים מצות פו"ר יעו"ש. ובס' כ"י מצאנו תשו' לה' הגדול מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה בענין זה והשיב שאם האשה עדיין היא ראויה לילד ויש תקוה לאחריתה. כיון שכבר יש לו ממנה זרע זכר שוב אינו רשאי לישא א"א עליה אף שעדיין לא קיים המצוה. אמנם אם האשה אינה ראויה עוד לילד וכבר אבדה תקותה כגון שהוחזקה לנפלים או למשכלת ח"ו או שחדל להיות לה אורח כנשים אז רשאי לישא א"א כדי לקיים מצות פו"ר וההיא דספר משפט וצב"י לא מכרעא כ"כ ובקל יש לכוונה עם תשובת הרב יעב"ץ זלה"ה דהתם נמי היתה האשה משכלת כמו שיראה המעיין שם בשאלה ולפיכך חתם הרב ז"ל אף עמהם