אספת גאונים יא

ממון מכ"ש מן הלקוחות וזה נראה ברור בעיני לדעת הרא"ש אבל באמת שמשמעות שאר הפוסקים כדברי בע"הת בדברי הרי"ף מתי דעתי' עדיין לא ראיתי. אגב באתי לכתוב מ"ש זה כמה שנים על דברי הרא"ש שכ' גם יראה שאם בא לתבוע פקדונו וכו' דכוונת הרא"ש הוא אם יתבע הלה הפקדון ואינו רוצה להחזיר הקרקע לבעלי' רק אמר תן לי פקדוני ואני אחזיר הקרקע לכשיבא הנגזל אז יוכל הגזלן לומר אני זכיתי במעות כ"ז שהקרקע תחת ידו אבל אם הלוקח צועק חלילה עוד מלעשות עבירה לאכול פירות שאינה שלי ורוצה להוציא הקרקע מתתת ידו באומר תן לי פקדונו והלואתו הא אין הלה יזקוק אותו לעשות עבירה לאכול פירות של קרקע גזולה יודיעני מכ"ת דעתו הנקיה בזה. דרך אגב ראיתי בדברי בע"הת שגרס בדברי הרי"ף שהוציא בה הוצאות וכו' (עי"ש ודו"ק) וכמו שגירסא לפנינו משמע שגם הוא היה לו גירסת הרז"ה והרא"ש וכמ"ש כבר דברי אהו' משה: סי' ט"ז מה שכתב מעל' דברי בע"הת שכ' הטעם דכמלוה בשטר דמיא במחילה לדעתי אין הפי' כן רק עיקר הדין כ' דכמלוה בשטר דמי דטורף ממשעבדי ולא מלוה ע"פ ולא הוא טעם כלל ומה שכ' מעל' שמזה עשה בע"הת שאלה סוף השער אינו כן דזה דבר פשוט הוא בעיני בע"הת שהרי כ' תדע דהא אם חזר ולקחו כו' והשאלה לא הוי אלא על המעות אי הוי כשואל או לא ומה שכ' מעל' דראייתו מהתו' דף י"ד לא ביארתי היטב במה נסתייע דהתו' מיירי בלא הכיר בה וכו' ע"ש עיל סי' ט"ו עד אבל אני אמרתי לדעת הרא"ש וכו' ידעתי שמע' ישיב זה דאיירי בלא באמת דברי כנים דהוה הלואה דקי"ל אחריות ט"ס דאף לשמואל דס"ל דאחריו' לאו ט"ס הוה הלואה אם קבל אחריות א"כ לדידן סתמא נמי לא הוה פקדון והתו' כתבו דהגמרא איירי בלא קבל אחריות בפי' א"כ גם הרא"ש דכ' דהוי פקדון היינו ג"כ כשלא קיבל אחריות בפי' אבל אם קבל אחריות או סתמא פשיטא דהוי הלואה ולא פקדון וכדמוכח מגמ' דב"ק גם מ"ש מע' שאם יטעון לא נשתמשתי מהני לדעתי לא מהני כיון דניחא לי' להשתמש בהם וגרע משולחני כמ"ש בכתבו הראשון ועוד בר מן דין דלדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל דס"ל דגבי אבידה מתחי' באונסי' אפי' לא נשתמש בהם משו' דמסתמא משתמש בה א"כ הכא יותר ברור שישתמש ופשוט' דחי' באונסים ומ"ש מע' בדברי הרא"ש אינו נראה דאדעת' דהכי קבל שלא יוציאנו מידו וזכה בו הגז' לענין זה ואם רוצה לקדש השם יקדש בשלו ולא יאכל כל הפירות כה דברי הטרוד יושע העשיל סי' י"ז מעשה בא לידי בצורף שקבל כסף משני ב"א לעשות להם כלי' ובאו נכרי' ולקחו כל הכסף באמרם שהוא נגד הקיומים שלהם שיהודי יעשה מלאכה זו ואחר השתדלות הוחזר הכסף אך נחסרו כמה לויט והנה יש לעיין אם ההיזק לאמצע או לכל אחד לפי ערך הכסף שלו או לבעל חלק המרובה לבדו כי נאמר כל דפריש מרובה פריש ואם נאמר דהוי כשותפין או דההיזק נעשה במקו' קביעות וכל קבוע כמחצה וכו' ההפסד ג"כ לאמצע כנ"ל עוד יש מקום לומר דהוה כאלו האנס חייב להם והוה ג"כ ההפסד לאמצע כדין בעלי חובת כידוע והנה המעיין בבע"ה סי' ש"ד יראה מסקנתו דכל שלא הוברר חלקו של א' בתחילה או אפי' הוברר רק שנתערב לבס' ערוב גמור בלי קפידא אז ההפסד לפי החשבון ואין המוחזק יכול לומר שלך נפסד גם אין תולין ברוב אבל היכא דאי' קפידא קצת כמו גבי טלה אז אמרינן סברות אלו והנה בנ"ד איכא קפי' קצת דא"א שיהי' שוה דמסת' יש בא' סוגי' יותר ואם הי' בעין היה נוטל כל א' שלו א"כ אם נאבד אמרינן דממרובה פריש ואם נגנב או נגזל מהקבוע חולקין בשוה ואם ספק גניבה או אבידה יכול בעל המרו' לומר לבעל המועט אייתי ראי' דנאבד אני אומר דנגנב ואף ע"ג דבתשובת מהרי"ל בסי' קצ"ח וקצ"ט מייתי תשו' מהא"ז גבי אתרוגי' שנגזלו דאמרינן דהגוי לקח מן הרוב הא מהרי"ל תמה עליו וכ' דהספק נולד במקום קבוע וכמו שכתב מהר"מ בתשובה: סימן י"ח פסק דין באתי לברר שני שותפין שהטילו לכיס וא' מהן מתעסק במעות אם זה נקרא עסקא וצרי' לשלם שכר טרחא או לא ואם יש חלוק אם הטילו שניהם בשוה או א' יותר מחבירו והנה הרמב"ם פ"ז מהל' שלוחין כ' שכל שהאחד לבדו מתעסק אף שהממון משל שניהם הרי זה נקרא עסקא אף ששניהם הטילו בשוה מ"מ חלקו של בעל המעות הוי פלגא מלוה ופל' פקדון וצריך לתת לו שכר טרחא נמצא המתעס' נוטל ג' חלקי' ובעל המעות חלק א' והא ודאי אם מתרצה המתעסק לחלוק חלק בשוה הרשות בידו מאחר שהמעות של שניהם בשוה אין כאן הלואה רק שהלה עשה טובה לבעל המעות ונותן לו הריוח מחלק הפקדון שלו ולא אסרו חכמנו ז"ל אלא היכי שיש בו הלואה וכמבואר כ"ז בדברי בע"הת ובדברי הר"ן בתשובה ודברי הרמב"ם אמורים בסתם וכן בהוא משמעות דברי התו' בההיא עובדא דפ' א"נ דס"ט שכ' בפשיטות על הא דקאמר ר"א השתא שותפי אנן והלא גם עתה היתה חלקו של ר"א פלגא מלוה כו' כדעת הרמב"ם שכ' נותן סתם חלק של בעל המעות נקרא פלגא מלוה ופלגא פקדון ותירץ דמיירי שהי' טורח בחלקו של ר"א בחנם משמע להדיא כמ"ש ומ"מ דוקא כשאין למתעסק שום הנאה בדבר אבל אם בעל המעות נותן יותר כגון עד"מ זה נותן ר' וזה נותן ק' אם יחלוקו הרווח בשוה מק"ן של כל אחת נמצא הלוה בעל הר' לבעל הק"ן וא"כ טורח הוא בחלק הפקדון