אריה דבי עילאי (ש"ס) עח

לפרש דעת הרמב"ם. והנה ראיתי לבעל המחבר קול הרמז על משניות דכ' במקדש אשה ובתה. או אשה ואחותה כאחת דהיינו שקבלו שתיהן הקדושין דהיינו שנתן להם הקדושין בשתי ידיו. ולא נלפענ"ד דהא קיי"ל א"א לצמצם אף בידי אדם. א"כ קיבלה ע"כ אחת מהם קודם ונתפס אצלה הקדושין. ולמה אמרי' דשניהם אינן מקודשת. אלא ע"כ או דאיירי דעשתה אחת שליח לחברתה לקבל עבורה ג"כ הכסף הקדושין או דנתן לתוך חצר שלהן. או לתוך ד' אמותיהם. ויש לראות בענין טלי קדושין מע"ג קרקע דתלי' בשני תירוצ' בתוס' גיטין דף ס"ה ע"ב ד"ה גיטא לא הוי אבל לומר בשתי ידיו כדברי המחבר הנ"ל בודאי אי אפשר לומר כך כיון דקיי"ל אי אפשר לצמצם. ואף בקידש אחת מהן ג"כ אי אפשר לומר כן. דא"כ אף בלא טעם דקדושין שאמ"ל הוי קדושין ג"כ כל אחת צריכה גט דהא אי אפשר לצמצם שמא קיבלה אחת הכסף קדושי' קצת קידם מחברתה. אלא ע"כ צ"ל כהנ"ל דנתן להם לתוך חצר שלהן או לתוך ד' אמות (דא"ל דאיירי בנתן לכל אחת פרוטה ואח"כ אמר אחת מכם מקודשת לי מלבד דבזה לא יתיישב לשון הרמב"ם דכ' ונתן להם פרוטה. דמשמע רק פרוטה אחת אף גם זאת א"א לומר כלל כך. דהא מבואר בש"ע סי' כ"ז סעיף ג' דאם נתן לה בשתיקה כו' דאינה מקודשת צריך לחזור וליטול ממנה הכסף וליתן לה בתורת קדושין) וגם איכא לאשכוחי בנתן להן בתורת פקדון וקודם שנטלו אמר להן אחת מכם תתקדש לי בהפקדון. אך דיש לראות עפ"י מה שמפרש הרשב"א בב"ב דף קמ"ג. קושיות הגמ' דמקשה שם ממתניתין דמעשה בחמש נשים כו' אי לימא דאמר כולכם קני את וחמור היא כו' וכ' הרשב"ם דהיינו די"ל כיון דלא קני האחיות את הכלכלה נכריות נמי לא יקנו כו' מוכח מדברי הרשב"ם הללו דאי לא הוי לאשה קנין גמור בהכסף הקדושין שוב אין הקדושין כלל דהא אף בקני את וחמור דאמרינן דלא קנה היינו שאינו קנין גמור דאיכא למימר דלא הי' בדעת המקנה דלא יקנו רק שניהם א"כ אמרינן כיון דאפשר דהי' בדעת המקנה דלא יקנה זה בלא זה שוב אין הקדושין קדושין כיון דלא קנו הנכריות קנין גמור את כסף הקדושין א"כ תיקשי הכי נמי כיון דזרק לתוך ד' אמותיהם או לתוך החצר שלהם דהיינו חצר שיש להם בשותפות דמבואר בח"מ סי' ר"ס ס"ד דיכולים שניהם לקנות א"כ הרי לא קנתה שום אחת מהן קנין גמור במעות כסף הקדושין כיון דלא ידוע למאן איכוון או בגוונא דאשכחנא דנתן להם שני פקדונות וקודם שנטלתן אמר אחת מכם תהי' מקודשת לי בהפקדון. א"כ כיון דלא ידוע למאן איכוון א"כ הרי לא קנתה שום אחת מהם את כסף הקדושין קנין גמור ולמה יהי' קדושין ואפשר מטעם זה השמיטו הטור והמחבר מציאות זה דנתן לשתיהן דכ' הרמב"ם ולכך לא כתבו רק שני חלוקות או בעשתה אחת שליח לחברתה או באומר לאחד אחת מבנותיך כו'. וה"ה דיש לאשכוחי שעשו שני הנשים לשליח אחר אך הוא בכלל שעשתה אחת שליח לחברתה. ואפשר קצת דכוונת הרמב"ם. ונתן להם פרוטה היינו דנתן ליד שלוחים דהיינו שעשו שתי הנשים שליח אחד אך דלשון פי' המשניות להרמב"ם ונתן לשתיהן יחד לא משמע כך כי אם בדוחק עכ"פ יש לנו לומר כמשמעות הטור וש"ע דבאומר לשתי אחיות אחת מכם היינו כשעשו אחת מהם שליח לחברתה. או שעשו שתיהן שליח אחר. א"כ י"ל דזה טעמם של הרי"ף והרא"ש דלא כתבו רק באומר אחת משתי בנותיך כו' דאל"כ תיקשי לפי סברת המשנה למלך הנ"ל דע"י שליח א"א לצייר כלל קדושין שאין מסורי' לביאה משום דהא אין לך שינוי מדעת הבעלים יותר מזה שקידש השליח קדושין שלא נמסרו לביאה כלל ועיין בדין שליח ששינה בגיטין דף ס"ה ע"ב בענין עירב לי בתמרים ובתו' שם ד"ה הא והא רבנן. א"כ תיקשי אמה דקאמר אביי הוי קדושין וצריכות שניהם גט כמ"ש התוס' לקמן ד"ה והלכתא תיפוק לי' דבטל כל השליחות. ובעשו אחת שליח לחברתה ג"כ אפשר דלא הוי קדושין שאין מסורים לביאה כלל כיון דאחת עשתה שליח לחברתה ואותה שעשתה השליח א"א לקדושין שלה להתקיים בשום אופן כיון דבטל כל השליחות וממילא הוי קדושי השני' שקבלה בעצמה הקדושין קדושין שנמסרו לביאה דלא שייך לומר דלא נמסרו לביאה משום דאין יכול לישא אחת מהן שמא זו אחית אשתו דהא קדושי אחותה ודאי אי אפשר להתקיים בשום צד דאף אם יהי' קדושין תצטרך גט עכ"פ א"כ בטל להשליחות הן אמת דאפשר לתרץ קצת דעת הרמב"ם והטור והש"ע דנקטו שעשתה אחת שליח לחברתה דהיינו שרצה המקדש לקדש אחת מהן ושלא לברר איזה מהן. והן עשו על דעת זה אחת שליח לחברתה א"כ אין כאן שינוי מן השליחות כיון דידעו מזה ועשתה אחת שליח לחברתה על זה. ואף אם טעתה וסברה דאחת מהן תתקדש בודאי מ"מ בשביל זה לא יוחשב שינוי מדעת השליחות בשביל שטעתה וסברה דיכולה אחת להתקדש באופן זה. אך דמ"מ היא דוחק גדול לאוקמא בכה"ג. וכאשר נראה מן המשנה למלך שהניח בצ"ע מהא דלזה חמשה בנית ובעל ההג"ה צריך לאדחוקי דבבן העושה שליח לאביו לא שיך זה. ולא עלתה על דעתם לומר דאיירי דעשו הבנים בפירוש שליח לאביהן לקדש קדושין שאין מסורין לביאה. דהא ודאי כשעושה שלח לקדש לו אשה מסתמא שעושהו שליח לקדש לו אשה הראוי' לביאה. ולא לקדש לו אשה שצריכה גט ממנו וגם דיש לראות לפמ"ש המשנה למלך דפ"ט מהל' אישות הל' ו' באם יכול לעשות שליח לקדש לו אשה שהוא לע"ע מקודשת קדושי ספק ועושה שליח שיקדש לו אשה זו לאחר שיגרשנה זה שהוא תלוי בקדושי ספק אי הוי השליחות שליחות אי לא. כיון דקיי"ל דכל מידי דאיהו לא מצי עביד אף שליח לא מצי משוי כו'. אם נימא דכאן איהו מצי עביד דהא עכ"פ מצי לקדש קדושי ספק או כיון דאינו יכול לקדש קדושי ודאי שוב אינו יכול לעשות שליח וכ' דלפי הנראה היא מחלוקת רש"י ותוס' ביבמות דף צ"ט ע"ב ד"ה ואין מוציאין כו' יוע"ש א"כ י"ל דע"כ לא ס"ל להתוס' התם דמצי לעשות שליח רק משום דאם יבוא אלי' כו'. אבל עכ"פ מוכח דלולי טעם זה לא הי' מצי משוי שליח. א"כ לפ"ז בנידון דידן אם רוצים לעשות שליח להתקדש קדושין שאין מסירים לביאה דהיינו דרוצים לעשות שליח כדי דיוכלו שניהם להתקדש אלו כשיאמר אחת מכם כו' או דתעשה אחת שליח לחברתה א"כ י"ל כיון דכבר ביררנו לעיל דהם בעצמם לא יוכלו להתקדש בשום אופן באם רוצים שיהי' שת רי מקודשת לו קדושי ספק דהיינו קדושין שאין מסירים לביאה וכפי אשר ביררנו דאפי' בזורק להם הכסף קדושין לתוך חצר שלהם לא משכחת כיון דאין קנין של כסף הקדושין קנין גמור א"כ י"ל דהוי בכלל דכל מידי דאיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליח אף דאיהו מצי עביד להתקדש כל אחת קדושי ודאי מ"מ כיון דעכ"פ לא תוכל להתקדש על אופן זה שרצונם שיתקדשו שתי האחיות דהיינו שיהי' מקודשת אחת מהן ושכל אחת תצטרך גט. א"כ בזה האופן אינם יכולים להתקדש בעצמם כמו שכתבנו א"כ לא מצי משוי אף שליח וכמו שכ' המשנה למלך הנ"ל דאף דמצי לקדש קדושי ספק מ"מ לא מצי משוי שליח על קדושי ודאי ה"ה להיפוך יש ג"כ לומר כיון דלא מצי להתקרש קדושין כאלו שיתקדשו שניהם קדושי ספק לא מצי משוי שליח. הגם דכל אחת מצי להתקדש קדושי ודאי א"כ כיון דאפי' קדושי ודאי יכולין להתקרש מ"מ דיכולין לעשות שליח על קדושי ספק דהיא לגרעותא ואינו דומה להא דהמשנה למלך דאינו יכול לקדש קדושי ודאי אף דיכול לקדש קדושי ספק מ"מ כיון דאינו יכול להתקדש קדושי ודאי דהוא למעליותא אינו יכול לעשות שליח למעלה זו. מ"מ י"ל דה"ה בזה כיון דרוצים שיהי' שתיהן מקודשת בקדושי דיבור אחד שיאמר אחת מכם מקודשת לי ושיתקדשו שתיהן בדיבור זה. וזה אינם יכולים לעשות בעצמם א"כ גם שליח לא מצי משוי (ואפשר דבזה ניחא דעת הרמב"ם דכ' ג"כ או שקיבלה אחת ע"י חברתה משום דהוא כ' ג"כ לחלוקה ג' שנתן לשתיהן יחר. א"כ כיון דהם עצמם יכולים לעשות מצי משוי שליח. משא"כ לדעת הטור והש"ע דלא נקטו הך חל קה דנתן לשתיהן יחד משמע דלא ס"ל הכי רק דאי אפשר בשום אופן שיקבלו בעצמם הקדושין בזה א"כ י"ל דה"ה שליח לא מצי משוי) (והנה בכל מה שפלפלתי בענין מציאות