אריה דבי עילאי (ש"ס) כא

בסברא הפשוטה שבש"ס דכל דאית בע"כ משווי יותר שליחות ולפ"ז שפיר מקשה הגמרא על רב גידל א"ר בדרך ממ"נ דהנה הא וודאי דיש סברא אחת או לומר דממונא מאיסורא לא ילפינן או דאיסורא ממונא לא ילפינן ובאמת כן דרך הש"ס זיל הכא קמדחי ליה לפעמים מדחי דאיסורא מממונא ליכא למילף ולפעמים להיפך אבל לומר בדבר אחד הדבר והפיכו א"א א"כ שפיר מקשה ל"ל הא דאמר ר"ג א"ר וא"ל דממונא מאיסורא לא ילפינן א"כ לפי שיטות סברא זו דממונא מאיסורא לא ילפינן מוכח להיפך דאיסורא מממונא ילפינן א"כ תיקשי ל"ל שליחות בגירושין וא"ל כנ"ל דמה לחלוקת הארץ שאינו בע"כ י"ל דסברא זו לא מוכח כלל דאיתא לסברא זו דהא דליתי' בע"כ יכיל יותר לעשות שליח דהא ההכרח לסברא זו הי' מדאיצטרך קרא לשליחות בקדשים ולא ילפינן מפרו של אהרן ועכשיו בלא"ה לא קשה מידי דניליף מדאיצטרך בפרו של אהרן די"ל כתירוץ המהרש"א דה"א דניליף מיני' וא"ל דא"כ ל"ל בפרו של אהרן י"ל דה"א למיליף מחלוקת הארץ וא"ל דליכא למילף מחלוקת הארץ דיש לפרוך שכן ישנו חול י"ל דז"א דזה שייך אי מחזקינן בסברא דאיסור מממון לא ילפינן כן י"ל דקודש מחול אף ששניהם דבר איסור ג"כ לא ילפינן אבל אי קיימינן דאיסור מממון ילפינן א"כ בוראי הממון הוא חול ודבר איסור אינו חול אלא ע"כ דילפינן כך א"כ ליכא למפרך שכן ישנו חול א"כ לכך איצטרך גבי פרו של אהרן א"כ ליכא הכרח לסברא זו דבע"כ לא מצי משווי שליח (ואף אם נדחק לומר דאף אם אסורא מממונא ילפינן מ"מ יש למפרך שישנו חול מ"מ עכ"פ בזה שייך לומר כנזכר אצלינו לעיל בסוגיא זו דהי' טעות אי לא נכתב פרו של אהרן שלא למיפרך פירכא זו דישנו חול ואף דאמרנו דאין מקום לסברא זו דבל דאיכא למפרך פרכינן י"ל דבזה לא שייך זה כיון דקיימינן דאיסור מממון ילפינן א"כ אין זה פירכא דישנו חול מרווחת כל כך עכ"פ לומר דהוי ידעינן פירכא זו מסברא) א"כ כיון דליכא הכרח לסברא זו דהא דליתא בע"כ משווי יותר שליח א"כ הדרה קושי' לדוכתי' ל"ל שליחות בגירושין ותרומה וקדשים (ולפמ"ש בהג"ה דבאמת יש למיפרך נגד תרומה וקדשים שחלוקת הארץ ישנו חול אף דנימא איסור מממון ילפינן עכ"פ קשה ל"ל בגירושין וגם דלעיל כתבנו בהגה"ה דחלוקת הארץ לא הוי חול יותר מתרומה דע"י החלוקה ג"כ היו מפרישין תרומה ומביאין ביכורים) כיון דלא נימא עכשיו בסברא זו פירכא דחלוקת הארץ ליתא בע"כ א"כ מקשה הגמ' שפיר בדרך ממ"נ עכ"פ היוצא לנו מכל זה דמוכח דאליבא דרב איתא לסברא זו דהא דלית' בע"כ משווי יותר שליח ודייק לסברא זו מפרו של אהרן ולכך לק"מ ל"ל שליחות בגירושין תיפוק לי' מנשיא אחד רק דהגמר' מקשה ל"ל לר"ג א"ר לדייק מנשיא אחד תיפוק לי' מהכא (אך דיש לראות דאין זה הכרח כיון דלהכרח זה מוכח ממילא ג"כ דאסורא מממונא לא ילפינן דאי הוי ילפינן לא הי' מוכח הכרח זה מפרו של אהרן וכאשר כתבתי כאן באריכות א"כ דבלא"ה ע"כ מוכח דאיסורא מממונא לא ילפינן א"כ שוב בלא"ה לק"מ ל"ל בגירושין תיפוק ליה מחלוקת הארץ כיון דאיסורא מממונא לא ילפינן א"כ שוב לא צריך לומר לרב דצריך לפרוך דהא דליתי' בע"כ משוי יותר שליח) עכ"פ כיון דנימא להוכיח כנ"ל דרב ע"כ סובר דהא דליתי' בע"כ גורם לשליחות א"כ יש ליישב קו' הר"ן הנ"ל ע"פ שכתבתי דהא דמוכח דזכיה מטעם שליחות הוא מאתם גם אתם דבתרומה לפ"ז שפיר בסברא דאנן קיימינן עכשיו דמוכח דרב אית ליה דהא דליתי' בע"כ גורם יותר לשליחות לא מוכחא כלל הך סברא דזכיה מטעם שליחות דהנה לפי התירץ שתירצנו על קו' העולם הנ"ל דאימא דצריך בתרומה כי היכא דלא ניליף מפרו של אהרן ואי דא"כ ל"ל בפרו של אהרן י"ל כי היכא דלא נלמד משאר קדשים ותירצנו דאי לא הוי כתיב פרו של אהרן לא הוי ילפינן כלל משאר קדשים לגבי פרו של אהרן דהפסח אית' בע"כ יכול לעשות שליח ודייקנו עוד מהיקשא דוסמך ושחט כו' משא"כ לסברות רב דהשתא דמוכחא דהכי דליתא בע"כ איתניהו יותר בשליחות א"כ נסתור תירצינו הנ"ל על קושי' העולם א"כ הדרה קושי' העולם לדוכת' דצריך אתם גם אתם גבי תרומה לענין גוף השליחות ולא למעט לשאינו בכי ברית א"כ בסברא דהשתא לא מוכח כלל זכיה מטעם שליחות ולכך קאמר הגמ' בסברא דהשתא דזכיה לאו מטעם שליחות משא"כ לפי המסקנא דדייקינן מנשיא אחד למטה רק דמעמידין אפטרופסין א"כ לא מוכח שליחות כלל לק"מ ל"ל שליחות בכל התורה ניליף מנשיא אחד למטה א"כ הדרינן לקמייתא דהא דאיתא בע"כ גורם יותר לשליחות א"כ נסתר תירוץ העולם על קושית הגמ' דאתם גם אתם ל"ל וכנ"ל וצריך לומר דקאי למעט נכרים א"כ שפיר מוכח במסקנא דזכיה מטעם שליחות. אך יש לסתור כל הנ"ל דהא רב ס"ל ביומא דף מ"ב דשחיטת פר בזר כשירה א"כ לא מוכח כלל מפרו של אהרן כמו שכתבו התוס' במנחות דף י"ט הנה הי' נ"ל קצת להביא ראי' מדברינו דזכיה לאו מטעם שליחות דאם נימא דזכיה הוא מטעם שליחות תיקשי מהכא דהנה תרצנו לעיל קו' התוס' ל"ל שליחות בקדשים ת"ל מדאיצטרך פרו של אהרן משום דאי מפרו של אהרן הו"א דבדיעבד מהני כשעשאו ע"י שליח אבל לכתחלה צריך לעשות בעצמו דוקא ומנין ששלוחו כמותו ממש אך מושחטו דלכתחילה מוכח שפיר אך לפ"ז יש לדייק א"כ מושחטו ג"כ לא מוכח עפ"י סברת הש"ך ביו"ד סי' ל"ג ס"ק י"א דכל דלא אפשר הוי כדיעבד א"כ כיון דאין שוחטין את הפסח עה"י ובשנים אי אפשר למשחט זבת אחר אי נימא דאין שלוחו כמותו לכתחלה וא"ל דהיכי דאית לי' שותפות בגיוי' יכול להיות שליח י"ל דז"א לפי סברא דהשתא דנימא דבדיעבד מהני שליחות רק דלכתחילה צריכים הבעלים בעצמם לעשות א"כ הוי רק מטעם מצוה בו א"כ לא שייך חילוק בין שותפות לבלא שותפות דלא שייך כאן דבשותפות י"ל מגו דזכי לנפשי' כו' משא"כ אי מטעם מצוה בו כו'. אך י"ל דז"א כיון דזכיה עדיפא משליחות איכא למימר דאף דהי' הו"א דצריך לעשות בעצמו זה דוקא שלא יעשנו ע"י שליח משא"כ ע"י שותפות דהוי מגו דזכי לנפשי' הוי כעושה בעצמו ולפ"ז הי' מכאן ראי' דזכיה לאו מטעם שליחות

תוס' ד"ה הנכרי והכותי עיין מהרש"א דהקשה על קו' התוס' על רש"י אימא דס"ל לרש"י דכ"ע אין קנין לעכו"ם רק דאיפלגי באי מירוח העכו"ם פוטר. ולכאורה לק"מ קושייתו דא"כ דסבר ר"ש אין קנין רק מחמת דמירחם העכו"ם פטור א"כ מה פריך ולר"ש כו' אימא דמש"ה הוי בתרומה דנפשי' דאם מירחם ישראל דהיינו שלקח מעכו"ם חייב בתרומה וא"ל דסבירא לי' להמהרש"א דזה לא מיקרי דאיתא בתרומה דנפשי' כיון דעכ"פ העכו"ם לא מתחייב בתרומה דז"א דהא לפי תירץ התוס' דאיירי שגדלה שליש ביד ישראל וגם מירחם הישראל א"כ מוכח דאליבא דחכמים דמחייבי בזה מיקרי מחמת זה איתא בתרומה דנפשי' כו' אך י"ל דקו' מהרש"א דלמא ס"ל לרש"י דלא כר"ת דפטורה דלקוח אינו אלא לאחר מירוח רק דאפי' קידם. אך מ"מ יש ליישב קו' מהרש"א הנ"ל דהנה לכאורה קשה על הא דפריך הגמ' הא ל"ל קרא מדר"ח בר אבא אר"י נפקא כו' אימא דצריך קרא אף דעכו"ם שותף וכדלקמן דקאמר בשותפות יש יותר סברא לשליחות קמ"ל דאפי' בעכו"ם שותף ג"כ אינו נעשה שליח רק דז"א דממ"נ לר"ש דס"ל דעכו"ם אינו בתרומה דנפשי' א"כ מה מהני שותפות כיון דלא שייך מגו דזכי לנפשי' כיון דאינו בתרומה דנפשי' ולחכמים דפליגי אר"ש א"כ בלא"ה ניחא כיון דאיתא בתרומה דנפשי' בלא"ה ל"ק מדר"ח ב"א אר"י כיון דאיתא בתרומה דנפשי' אך לפי הנ"ל קשה שפיר אם נימא דאף ר"ש ס"ל אין קנין רק דמירוח פוטר א"כ י"ל כשעכו"ם שותף עם ישראל דאז הוי מירוח של ישראל א"כ הוי אף חלק העכו"ם חייבת בתרומה א"כ שפיר י"ל מגו דזכי לנפשי' כו' א"כ מה פריך ולר"ש כו' אימא דקאי למעט שותפות על אופן זה אך אפשר דמ"מ ז"א דגבי העכו"ם אף אם נימא דאיתא בתרומה דנפשי' היינו דתבואה שלו חייבת בתרומה ואם תרם תרומתו תרומה אבל מ"מ לא שייך גבי העכו"ם מגו דזכי לנפשי' דאטו עכו"ם מוזהר להפריש תרומה. ויש ליישב קצת קו' מהרש"א דכ' דא"ל דפלוגתא או מירוח העכו"ם תלי בזה אם יש קנין או אין קנין דא"כ בלא"ה קשה דפליגי תנאי בפלוגתא דאמוראי