אריה דבי עילאי (ש"ס) יט

א"כ כיון דמוכח דשליח עושה שליח מה איכא למפרך לדר' יונתן אימא דהי' לו שותפות כו' תיקשי בשלמא לענין הא דיכול להיות שליח ראשון שפיר מחמת דהוא שותף ומגו דזכי לנפשי' כו' משא"כ למנות שלוחים יותר לא שייך מגו דזכי לנפשיה אלא ע"כ דאף בלא שותף מטעמיה דמגו דזכי לנפשי' ג"כ שלוחו ש"א כמותו (אמת דיש לסתור זה דבשלמא לעיל לדריב"ק שפיר כתבתי כך כיון דהשליח השני אינו שותף רק שליח ראשון מחמת שה לבית אבות אבל שליח השני השוחט אינו שותף דלריב"ק יליף מושחטו דאחד שוחט פסחי' הרבה אף דאינו שותף כלל כמ"ש התוס' משא"כ לדר' יונתן דילפינן דשליח עושה שליח כדהריב"ש דכתיב ושחטו משמע דיד השליח כיד הבעלים א"כ כמו שהבעלים יכולים לעשות שליח כן השליח כו' א"כ מה הבעלים אינם יכולים לעשות שליח רק לשותף כן השותף הראשון אינו יכול לעשות שליח שני רק ג"כ לשותף א"כ שייך ג"כ בשותף השני מגו דזכי לנפשי' כו'. מ"מ י"ל דמוכח כן מהא דשותף הראשון יכול לעשות לשותף שני דלא שייך בענין מניות השלוחין מגו דזכי לנפשיה כו'). אך די"ל דשפיר פריך הגמ' דס"ל לגמרא דלא דרשינן כלל ושחטו כהריב"ש הנ"ל וא"ל א"כ מנ"ל שליח עושה שליח י"ל כמ"ש לעיל מגירושין דפירכת ישנו חול לא שייך לענין שליח עושה שליח כנ"ל. ויש לומר דיש הוכחה לזה דלא מקדשים ילפינן שליח עושה שליח מדפריך הגמ' אתם גם אתם בתרומה ל"ל ונימא דצריך על שליח עושה שליח וכאשר כתבו המפורשים. וא"ל דאדרבא כיון דבקדשים ג"כ מוכח דשליח עושה שליח ובגרושין מפורש השליח ע"ש א"כ כמו דאיכא למילף במה הצד שליחות ראשון כן יש למילף שליחות שני י"ל דז"א דלכאורה איכא למיפרך על מה הצד שכן ישנן בע"כ אם נימא דפסח ג"כ כופין וממשכנין כו'. אך י"ל דז"א די"ל קידושין יוכיחו. והנה כבר כתבנו לעיל דלענין שליח עושה שליח לא ידעינן בקדושין ג"כ דא"ל מהיקשא דלא שייך אין היקש למחצה בשא"א למיליף כל הענינים כמ"ש לעיל. וכאן א"א למיליף כל הענינים דשליחות דידה ע"כ ליתא בשליח עושה שליח דמילי לא ממסרי לשליח. א"כ עדיין קשה מה פריך ל"ל גבי תרומה נימא דצריך על שליח עושה שליח דליכא למילף במה הצד דאיכא לומר שכן ישנן בע"כ וא"ל קידושין יוכיחו דלענין שליח עושה שליח לא ידעינן אף בקדושין ב"כ. א"כ שפיר קשה מה פריך אלא ע"כ צ"ל דלא ילפינן כלל שליח עושה שליח מקדשי' רק מגירושין וכנ"ל דל"ש פירכא דישנו חול לענין שליח עושה שליח. א"כ שפיר מקושר דבל"ז לא הוי מצי למיפרך הניחא לדריב"ק די"ל כנ"ל דמוכח דאין חילוק בין שותפות לבלא שותפות כמו דמוכיח שליח עושה שליח בקדשים וכנ"ל אבל עתה דפריך על תרומה אתם גם אתם ל"ל א"כ מוכח דלא מקדשים ילפינן שליח עושה שליח פריך שפיר הניחא לדריב"ק כו'

עפי"ז יש ליישב מה שראיתי בס' אור חדש שמקשה על דברי הרמב"ם בפ"ד מהל' תרומות דכ' שליחות בתרומה מאתם גם אתם תיפוק לי' כקוש' הגמ' ממה הצד דגירושין וקידושין כמו דילפינן כל התורה כולה. ולפי הנ"ל נימא כך דס"ל להרמב"ם דלכך לא תירץ הגמרא דצריך אתם גם אתם לתרומה בשליח עושה שליח משום דיכולין זה ג"כ למילף ממה הצד. ולא ס"ל להגמרא הפירכא הנ"ל דמה להצד השוה שישנן בע"כ די"ל פסח אינו בע"כ דאין ממשכנין לפסח וכמו דבעינן למימר לקמן. אך דבקדשים גופא מנ"ל דשליח עושה שליח. י"ל כמו שכתבנו לעיל אליבא דריב"ק דשה לבית אבות כו' ונעשה שליח ושחטו ס"ל כדריב"ק דאחד שוחט פסחי' הרבה כו' א"כ הרי שליח עושה שליח. והנה זה דוקא למ"ד אין שוחטין את הפסח על היחיד דאי שוחטין עה"י צריך איש שה לבית אבות לאיש זוכה כו' ואיש לפי אכלו דשוחטין על היחיד וכדקאמר לקמן א"כ שפיר הרמב"ם לשיטתי' דפסק דשוחטין את הפסח עה"י בפ"ב מהל' ק"פ א"כ שפיר צריך אתם גם אתם לשליח עושה שליח. מקשין העולם מאי פריך בגמ' דלא לכתוב רחמנא בקדשים כו' תיפוק לי' דהוי ילפינן קדשים מפרו של אהרן וכדברי המהרש"א וא"ל דא"כ ל"ל בפרו של אהרן ג"כ כתירץ המהרש"א י"ל דאי לא הוי כתיב בפרו של אהרן הוי ילפינן פרו של אהרן ג"כ מגירושין ותרומה דהא עכשיו לא קיימינן פירכא זו דישנו חול גם מקשין מה פריך דלא לכתוב בתרומה כו' איכא למימר כך דהוי ילפינן מפרו של אהרן וא"ל דלא לכתוב גם בפרו של אהרן י"ל דה"א למיליף במה הצד מקדשים וגירושין ונ"ל דלק"מ דהנה מבואר במנחות דף ס"ט דאי לא הוי נכתב בפרו של אהרן הוי דרשינן ההיקש דוסמך ושרט דבעי בעלים א"כ שפיר לא הוי נוכל למילף תרומה מפרו של אהרן דע"כ ל"ל בפרו של אהרן וא"ל דהוי ילפינן אף בפרו של אהרן במה הצד דקדשים וגירושין מ"ל דז"א דהא דרשינן וסמך ושחט דבעי בעלים דוקא וא"ל דהוי אמרינן דע"כ לא דרשינן היקשא דוסמך ושחט מכח מה הצד דזה ודאי אינו דא"כ ל"ל להגמרא לומר שם מדגלי רחמנא בפרו של אהרן אלא ע"כ דמכח ילפותא דמה הצד לא הוי סתרינן להיקשא דוסמך ושחט ואף דהיקשא דוסמך ושחט כתיב אכל הקדשים א"כ אף בלא מה הצד הרי כתיב גבי קדשים ושחטו א"כ ע"כ דלא דרשינן ההיקש הנ"ל ז"א דא"כ תיקשי אהגמרא הנ"ל דל"ל לשנות מדגלי רחמנא כו' אלא ע"כ מושחטו לא הוי ידעינן רק דאיתנייהו בע"כ דיכול לעשות שליח וכפירכות הגמ' על גירושין שישנו בע"כ והיקישא דסמך ושחט הוי דרשינן על קדשים דליתנייהו בע"כ ואף דבעולה כתיב וסמך ושחט מ"מ הוי דרשינן רק על קדשים דליתנייהו בע"כ כן צ"ל ע"כ מדפריך הגמ' במנחות אימא וסמך ושחט להקיש דבעי בעלים ולא משני הרי כתיב ושחטו כו' אלא ע"כ כנ"ל הגם דאי הוי אמינא להיפוך נסתר כל זה דהנה הא דכבר כתבתי כמה פעמים דפסח איתא בע"כ דממשכנין עליו היינו לפי מה דכן משמע מדברי התוס' לפי גרסת המהרש"א דמקרא ושחטו מוכח קדשים דאיתניהו בע"כ לכן עלתה בדעתי להמציא דוחק זה דפסח איתניהו בע"כ אך באמת לא מסתברא לומר כך דדוקא חייבי עולות ממשכנין לפי דאתי לשהונהי אבל פסח דקביעי לי' זמן ובחובות הקבוע להם זמן לא שייך ב"ד ממשכנין כמו בחטאת דאמרינן במשנה דעירכין דף כ"א דאין ממשכנין לפי דאתי לכפרה לא אתי לשהונהי מכ"ש בחובות הקביע להם זמן דאפי' בל תאחר לא שייך גבייהו כדאמרינן בר"ה דף ה' פסח כדי נסבא ודוחק לומר דלא אתו לשהות את הפסח למקריב פסח שני למאן דאית לי' דשני תשלומין דראשון בפסחים דף צ"ג ומסתברא לומר יותר דפסח הוי בכלל קדשים דאין כופין רק הא דקאמר מושחטו אף דבלא"ה ידעינן מפרו של אהרן קרבנות דליתניהו בע"כ דישנם בשליחות לפי גרסת המהרש"א צ"ל כיון דאיכא קרא יתירא דושחטו לשליחות ע"כ דקאי על קרבנות דאיתניהו בע"כ משא"כ קרבנות דליתניהו בע"כ כבר ידענו מפרו של אהרן והא דקאמר הגמ' לקמן לר' יונתן מיני' א"כ קשה דהא מיני' לא מצינן למיליף דהא פסח ליתניהו בע"כ י"ל דר' יונתן אינו מחלק כלל בין קדשים דאיתניהו בע"כ וא"ל א"כ נימא לדר' יונתן דמוכח שליחות מדאיצטרך בפרו של אהרן י"ל דס"ל להגמרא אי לא הוי לדר' יונתן איזה ראי' מפורשת דיש שליחות הי' מסתבר יותר לאוקמא קרא דושחטו על שליחות ולא על אכילות פסח ולהכי משני מיני' ר"ל כיון דמיני' לבד מוכח גם שליחות ג"כ מידרשי' לי' ושחטו על אכילת פסח דלא מעכבא משא"כ אי רק מדאיצטרך פרו של אהרן נוכח לה הי' מסתברא להגמרא דהי' לו לר' יונתן ביותר לומר דגוף קרא דושחטו קאי לשליחות עכ"פ נראה לומר כפי הפשוטו דפסח הוי בקרבנות דאין כופין ולכך לא קאמר הגמ' לסתור ההיקש דוסמך ושחט מחמת ושחטו די"ל דוסמך ושחט קאי על עולה דממשכנין כו' ולכך משני הגמ' מדגלי בפרו של אהרן א"כ מוכח דושחטו קאי על קרבנות דממשכנין כדלעיל דאי קרבנות שאין ממשכנין תיקשי כבר מוכח מדגלי בפרו של אהרן כו' ובזה נתיישבא נמי מה שהקשה הפ"י על תירוצם של תוס' לפי גרסת המהרש"א א"כ מה קאמר במנחות מדגלי בפרו של אהרן כו' הא לא גלי רק בקרבנות דליתניהו בע"כ ואכתי נימא דהקישא דוסמך ושחט קאי על עולה דממשכנין ולפי הנ"ל מיושב דבלא"ה קשה על הא דקאמר אי מה סמיכה בבעלים כו' תיפוק