אריה דבי עילאי (ש"ס) יח

של הריטב"א דנימא על הא דהרי שא"ל רבו מטעם זכי' דהא זכי' מטעם שליחות. והנה אמרתי על הא דקאמר הגמ' בב"מ דף ע"א דכל דלית לי' שליחות לית לי' זכי' ולמה לא נימא באמת אף דלית לי' שליחות מדאורייתא מ"מ יש לו זכי' כמו קטן דאמרינן זכין לאדם שלא בפניו א"כ אף דהקטן הוא שלא בפניו, מ"מ זכין לו א"כ האיך נימא כיון דלית לי' שליחות הא מ"מ כיון דאנן ידעינן דכשיגדיל זכות הוא לו ולמה לא נעשה לו איזה דבר דזכות הוא לו וכאשר הוא באמת לאותם פוסקים דבאמת זכי' לאו מטעם שליחות ועדיפא משליחות ולא גרסי' בגמ' דב"מ קטן אית לי' זכי' מדרבנן רק דאית לי' זכי' אפי' מדאורייתא והיינו מטעם הנ"ל דבשלמא בנכרי דלא ייתי לעולם לכלל שליחות א"כ לא שייך אצלו זכין כו' משא"כ אצל הקטן אף דלע"ע הוי כשלא בפניו מ"מ כשיגדיל בוודאי יהי' ניחא לי' זכות זה א"כ הוי כמזכה לאדם גדול שלא בפניו ואיך שייך לומר דזכי' הוא מטעם שליחות דאנן סהדי דזכות הוא לו דעביד לי' שליח וכיון דאין שליחות לקטן לא שייך גבי' זכי' כמ"ש התוס' בכתובות דף י"א ד"ה מטבילין כיון דזכות הוא לו גם כשיגדיל א"כ הוי כאילו מזכין לגדול שלא בפניו ואף דהני פוסקים דזכיה מטעם שליחות הוכיחו כן מהגמרא דב"מ דגרסו אית לי' זכי' מדרבנן מ"מ תיקשי על הגמ' גופא מ"ט וי"ל דס"ל להגמרא דמוכח כן מתרומה דממעטינין נכרי דלא יתרום אף דלפעמים הוי זכי' אלא ע"כ אפי' במלתא דזכיה ג"כ אמעיט נכרי מלהיות שליח לישראל א"כ ע"כ כמו דאינו יכול להעשות שליח כן אינו יכול אפי' להעשות שליח בדבר זכות ומוכח דזכיה מטעם שליחות (אך לפ"ז ניסתור הא דכתבתי לעיל דאף למאן דס"ל זכיה מטעם שליחות וכל דלית לי' שליחות כו' מ"מ מודו דבפניו עדיף זכיה משליחות ולפי טעם זה נסתור זה) ועפ"ז מיושב היטב הא דאמר בב"מ שליחות דכל התורה כולה מתרומה גמרינן לה וכ' הר"ן כאן בקדושין דאין הכוונה על הא דשלוחו ש"א כמותו דבאמת מסקינן כאן דלא מצינין למיליף מתרומה אלא דמתרומה ילפינן דגוי אינו בשליחות דמה אתם כו' דקשה עליו דל"ל להביא לזה מתרומה תיפיק לי' דאף אי מקדשים וגירושין ילפינן לה שליחות דכל התורה כולה ג"כ מוכח דאין עכו"ם נעשה שליח כמו דאמרינן כאן דא"צ שים קרא לזה רק מדר' חייא בר' אבא אמר ר' יוחנן דאמר אין העבד נעשה שליח נפקא דהוא מסברא וכמדומה שראיתי מקשין קו' זו ולפי הנ"ל מתורץ דאף דאמר ר"ח ב"א א"ר יוחנן מסברא דאין העבד בעשה כו' לפי שאינו בתורת גיטין היינו להיעשות שליח דהיינו בגט דחוב הוא לאשה משא"כ לזכות י"ל דמסברא לא שמעינן דאינו יכול לזכות ולכך הוצרך הגמ' לומר בב"מ דמתרומה נפקא וא"ל א"כ מה צריך הגמ' כאן לתרץ תי' אחר דה"א הואיל דאית' בתרומה דנפשי' כו' ולהקשות דלר"ש ליכא לומר כך תיפוק לי' דצריך קרא דגם אתם לאפוקי אפי' זכיה י"ל דעכ"פ א"א לדייק כן ולומר דקרא קאי על זכיה דבשלמא על שליח הנעשה מדעת המשלח שפיר י"ל דאתם גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית דר"ל דלא תמנו לשליח רק למי שהוא בן ברית משא"כ על העכו"ם הרוצה לזכות לבעלים דלא שייך לומר כן תרימו גם אתם דלא יהי' המזכה לכם מי שאינו בן ברית כיון דהמזכה עושה מדעתי' דנפשי' לזכות לבעלים שלא בפניהם וע"כ צ"ל דגוף הקרא קאי על שליחות דזה שפיר שייך לומר דלא יהי' שלוחכם מי שאינו בן ברית רק כיון דהתורה מיעטה שלא יהי' שלוחו עכו"ם מוכח מזה דזכיה מטעם שליחות וכל דלית לי' שליחות לית לי' זכי' דאל"כ למה למעט עכו"ם שרוצה לזכות לישראל א"כ שפיר לכך קאמר הגמ' בב"מ מתרומה גמרינן למעט מי שאינו בן ברית ואף דמקדשים וגירושין ג"כ הוי מצי למעט מי שאינו בן ברית מסברא מ"מ לא הוי ידעינן על זכיה דאינו יכול לזכות ג"כ עכ"פ היוצא מכל הנ"ל דמוכח דזכיה מטעם שליחות וכל דלית לי' שליחות לית לי' זכיה מהא דכתיב אתם גם אתם וממעטינן מי שאינו בן ברית. א"כ לפי הנ"ל אתי שפיר הריטב"א הנ"ל דלעיל בגמ' לא מצי מייתי הא משנה דהרי שא"ל רבו כו' דלעיל דעדיין לא ידע מהא דאתם גם אתם לרבות שלוחכם ומה אתם ב"ב כו'. ועוד יש לומר שהי' הוכחה דזכיה לאו מטעם שליחות די"ל דלא הוי סבר הגמרא כמו דמסיק אלא כדרבא בר ר' הונא כו' מנין ליתומים שבאו לחלוק כו' א"כ כיון דלא הי' יודע דחלוקת הארן משום אפטרופס הוי הי' מוכח ע"כ דזכיה לאו מטעם שליחות דאי מטעם שליחות וכל דלית לי' שליחות לית לי' זכיה א"כ קשה על קטנים שהיו בחלוקת הארץ דלאו בני שליחות נינהו אלא ע"כ מוכח דזכיה לאו מטעם שליחות וכמ"ש הר"ן א"כ לא הוי מצי להביא המשנה דהרי שא"ל רבו די"ל מטעם זכיה וא"ל הא זכיה מטעם שליחות י"ל דעכשיו בסברא זו קיימינן דזכיה לאו מטעם שליחות כנ"ל משא"כ עתה דקאי לדר' יונתן דס"ל לבאי הארץ נתחלקה הארן דכתבנו לעיל דלדידי' ל"ק ותסברא הא איכא קטנים כו' דלדעת ר"ת לא נטלו לדעתו טפלים הנכנסים לארץ א"כ כיון דליכא הוכחה דזכיה לאו מטעם שליחות א"כ אמרינן ממילא דזכיה מטעם שליחות א"כ שפיר מוכח מהרי שא"ל רבו דא"ל מטעם זכיה דהא זכיה מטעם שליחות א"כ מתורץ דברי הריטב"א הנ"ל וגם הא דסמך קושיא זו דוקא לכאן דמ"מ י"ל אולי זכיה לאו מטעם שליחות מסברא ואף דנסתר לדר' יונתן הוכחה מחלוקת הארץ מ"מ איכא למימר דאפשר מסברא דנפשי' לומר זכיה לאו מטעם שליחות ולכך לא פריך בל"ז לר' יונתן מנ"ל דאפשר לומר דאף דלר' יונתן נסתר הוכחה מחלוקת הארץ מחמת דטפלים לא נטלו חלק בארץ כיון דלבאי הארץ נתחלקה מ"מ עכ"פ לא מוכח דג"כ מטעם שליחות א"כ לא הוי מצי למיפרך אדר' יונתן דאפשר דאף דנסתר ההוכחה הנ"ל מחלוקת הארץ מ"מ דלמא ס"ל מסברא דזכי' לאו מטעם שליחות א"כ איכא למימר מיני' וא"ל דילמא דא"ל שותפות כו' מנין הי' להוכיח דאף דלית לי' שותפות יכול לעשות שליח ואי ממשנה דהרי שא"ל רבו י"ל מטעם זכיה וס"ל דזכיה לאו מטעם שליחות אכן עתה דמביא הקרא דאתם גם אתם גבי תרומה למעט בני ברית ומוכח מזה אף זכיה ג"כ ל"ל ומוכח דזכיה מטעם שליחות א"כ שפיר כיון דנסתר לר' יונתן ההוכחה מחלוקת הארץ ויש הוכחה מתרומה דזכיה מטעם שליחות א"כ ל"ל דטעמא דמשנה דהרי שא"ל, רבו מטעם זכיה כיון דזכיה מטעם שליחות אלא ע"כ דישנו לשליחות אף דלית לי' שותפות פריך שפיר הניחא לריב"ק אלא לר' יונתן כו' דאי מיני' קשה דלמא דא"ל שותפות ובאמת מוכח ממשנה דהרי שא"ל רבו דאף דלית לי' שותפות ג"כ יכול לעשות שליח

או יש לתרץ הא דמקשה הגמ' דוקא אחר דפלפול באתם גם אתם הניחא לדריב"ק אלא לר' יונתן כו'. דהנה הקשיה לעיל כיון דמוכח דשליח עושה שליח באם שליח הראשון הוי שותף ג"כ ממש שוב מוכח דאף פשיטו שליח עושה שליח א"כ מה פריך הגמ' לדר' יונתן דלמא שאני התם דא"ל שותפות בגו כו'. די"ל דבשלמא לפי הא דכתבתי לעיל דמוכח בכל התור כולה שליח עושה שליח מגירושין דלא שייך למפרך לענין שלי עושה שליח פרכא זו דישנו חול אין להקשות כיון דמוכח שלי עושה שליח בכל התורה מכ"ש שליח דזה טעות דהא דמוכח דשליח עושה שליח היינו בתר דמוכח באיזה מקום דיכול לעשו שליח ראשון אז מוכח מגירושין דאין חילוק בין שליח ראש לשליח שני. אבל כל זמן דעדיין לא מוכח דיכול לעשות שלי ראשון האיך נימא דשליח עושה שליח. אך הא קשה לפי שכתבו דאם מוכח דשליח ראשון שהוא שותף עושה שליח שני ג"כ ולענין עשיית שליח שני אין חילוק בין שהוא שותף ושאינו שוה כיון דלא שייך מגו דזכי לנפשי' לענין עשיית שליח שני כאשר כתבתי שם. א"כ לפ"ז נוכל לומר דאם הי' מפורש בהדיא בקרא דשותף יכול להיות שליח ראשון יכול לעשות אף שליח שני א' מוכח מזה דאף מי שאינו שותף ג"כ יכול להיות שליח דאי דוקא מי שהוא שותף יכול להיות שליח א"כ איך יכול למנות שליח ש כיון דלענין מניות שליח שני לא שייך מגו דזכי לנפשי' כ כנ"ל. א"כ מה פריך הגמ'. אימא דס"ל לר' יונתן כמ"ש הריב בתשובה הובא לעיל דמושחטו דמשמע דיד השליח השוחט ה כיד הבעלים. וכאלו היו הבעלים בעצמם שוחטים יש ללמוד הבעלים יכולים לעשות שליח אף השליח יכול לעשות שליח