אריה דבי עילאי (ש"ס) קכג

ומעתה לא נשאר עלי' לעשות כי אם מין נדרה ואפי' רק עולה אחת ומעתה תביא עוד קן תורים וקן בני יונה ולעשות כולן עולות והרי ממ"נ יש כאן ממין נדרה וגם ממין חובתה וגם קרבן גדול ג' עולות ביחד כפי שקבעה אלא ע"כ צ"ל שכל זה אינו תלוי אלא במה שעשה הכהן לראשונה ואם עשה לראשונה אפי' מין הנדר אינו עולה לנדרה כלל כ"א לחובתה והכל כאשר פירשתי לעיל. ומעתה נחזור לענינינו לפרש הבבא הרביעית נתנתם לכהן כו' כלומר שבבא דלעיל מיירי בקבעה וגם פירשה אבל כאן בבבא זו הרביעית רבותא גדולה אשמועינן דאף שלא פירשה כלל כי אם קבעה לבד וזו אמרם נתנתם לכהן ואדלעיל קאי כלומר קבעה נדרה ואח"כ לא פירשה כלום כ"א מסרתם ונתנתם ליד הכהן ועוד רביתא אשמועינן דבבא זו אין חילוק בין ממין אחד בין משני מינין וזו אמרם ואינה יודעת מה נתנה כלומר שאינה יודעת המין כי אם היתה זוכרת המין הרי במין אחת לא הי' עוד ספק כלל לקבועתה כי בוודאי עשתה בראשונה כהוגן להביא מין קבועתה אלא איירי שאינה זוכרת המין ואף שזוכרת אם ממין אחד ואם משתי מינין והרי בבא זו מיירי אף בשלא פירשה כלל ואף כשהיא יודעת אם ממין אחד ואם משתי מינין רק שהלך הכהן ועשה ואין ידוע מה עשה כלומר אם כולן למטה ואם כולן למעלה אם מחציתן למעלה ואם מחציתן למטה הרי אין לה תקנה עד שתביא עוד ארבעה לנדרה ושתים לרובתה כלומר עוד שתי עולות לזווגה לחובתה וחטאת אחת ובן עזאי אומר שתי חטאת כי אם ממין אחת עשתה בראשונה חיישינן שמא נעשו כולן למטה והרי לא נכשר מהן רק חטאת אחת וצריכה שתבא מחדש קן תורים וקן בני יונה לספק נדרה ואי אפשר לזווג אחת מהם לחטאת הראשון כי מין הנדר כולה צריכה לעצמה לשני עולות נדרה ומהמין השני אי אפשר לזווג כי המין כולה שעשאה בראשונה בוודאי הי' ממין נדרה וע"כ צריכה להביא עוד עולה אחת ממין נדרה לזווגה לחטאת הראשון אבל אנן לא ידעינן איזה הוא מין נדרה ולכך צריכה להביא שתי עולות משתי מינין ועוד חטאת אחת מאיזה מין שתרצה כי יש ליחוש שמא נעשו כולן בראשונה למעלה והרי אין לה חטאת כלל לחובתה ואין לומר שמא חטאת זו אינה ממין הראשון אין בכך כלום ותזווגה לאחת מן העולות שמביאה מחדש כי כולן שאינן צריכין הן וא"ל הלא כבר נקבע עולות חובתה בעשיית הכהן למעלה מה בכך הלא אין אנו צריכין לדקדק להביא חטאת מאותו מין הראשון לרבנן דפליגי על בן עזאי דקסברי הכל הולך אחר החטאת ובאמת בן עזאי חולק בזה לומר בתי חטאת כי בן עזאי לטעמי' דקסבר הכל הולך אחר הראשון וכיון דאיכא לספוקי שמא הראשונים בעשו כולן למעלה וכבר יצאת ידי עולה וצריכה להביא חטאתה מאותן המין הראשון דווקא והרי אינה יודעת מאיזה מין הי' ולפיכך תביא שתי חטאת משני מינים וא"ל אפילו לרבנן למה צריכה להביא שבע דהיינו ארבעה לספק נדרה ועוד שלשה היינו שני עולות לזווגם לחטאת הראשון וחטאת אחת הלא די לה בשש דהיינו ארבעה לספק נדרה ושתים ממין אחד לעולה ולחטאת על חובתה וכבר בזה היא יוצאת ידי כל החששים אם כולן למטה או כולן למעלה כי אף אם לא נכשר גם אין אחד מכולן הלא הכל היה מביאה מחדש דהיינו ארבעה לספק נדרה וחובה כולה זה אינו כי כבר הקדמתי באם נעשית חטאתה תחלה שאין לה עוד תקנה אף בקן אחד שלם עד שתביא עולה ממין החטאת הראשון דווקא ולכך אין לה תקנה עד שתביא דוקא שבע וכנ"ל. וכן הוא אף ביודעת שעשתה בראשונה שתי מינים הרי ג"כ יש לחוש שמא נעשו כולן למטה ולא נכשר מכולן רק חטאת אחת וצריכה להביא מחדש ארבעה לספק נדרה ושני עולות משני מינין לזווגם לחטאת הראשון וחטאת אחת וכנ"ל וא"ל הלא די לה בארבעה לספק נדרה וחטאת אחת כי אם נעשו כולן למטה יש כאן חטאת אחת משני מינין ומעתה יזדווג אחת מהעולות שאינה ממין נדרה לחטאת הראשון שממונה זה אינו כי כבר הקדמתי בתחלת בבא זו כשלא פירשתן האשה הרי הכל נקבע בעשיית הכהן ובמה שעושה לראשונה והרי כשעשה כולן למטה תיכף בפרידה הראשונה מארבעתן שהתחיל לעשות למטה הרי תיכף קבעתה עשיית הכהן לחטאת כי היא חייבת בכך ואף שהיא מהמין שקבעה לנדרה אין בכך כלום וכי אינה רשאי להביא חטאתה ממין שקבעה לנדרה הלא אף ממין שקבעה נדרה יכולה ג"כ להביא חובתה וכבר הקדמתי שעשיית הכהן קובע תיכף במה שהאשה חייבת ובמה שיכולה להביא ולפיכך את שנעשה מארבעתן לראשונה למטה תיכף נקבע בעשיית הכהן לחטאת ומעתה כל השלשתן שנעשה אחרי' למטה כולן נפסלות כי האשה אינה חייבת חטאת עוד ולפיכך חיישינן שמא ממין נדרה נעשה לראשונה למטה והרי מכל הארבעה של ספק נדרה אין לזווגה לה עוד כי המין הנדר כולה צריכה לעצמה לשתי עולות נדרה והמין השני אינה ממינה וע"כ צריכה שתביא עוד עולה אחת ממין נדרה לזוגתה והרי לא ידיעינן איזה הוא מין נדרה ולכך צריכה שתביא שתי עולות משתי המינין ועוד בתי חטאת כי שמא כולן נעשו למעל' וכנ"ל. אמר ר' יהושע זה שאמרו כו' כלומר קודם שהביאה כלום לא היתה צריכ' רק ארבע' ולאחר שכבר הביאה לנדרה ולחובתה והכל כהוגן נמצא לפ"ז לפעמים שצריכ' חמש ולפעמים שש ולפעמים שבע ולבן עזאי שמונה

מסכת נדה

דף ב' במשנה כיצד די' שעתה היתה יושבת במטה כו'. יש לדקדק דלכאורה הן דברי מותר וא"ל לפי מה דמפרש בגמ' לקמן. דקמ"ל דמטמאה משכב ומושב. טפי הו"ל לאשמועינן האי דינא במעל"ע ולומר כיצד מעל"ע היתה יושבת במטה כו' כל הטהרות והמטה טמאין ופירושי דדי' בעתה למה לי. ונראה לפרש עפ"י מ"ש בחי' הרשב"א דטעמא דהילל דסבר אף בר"ה תולין ולא יליף מסוטה לטהר משום דלא להוי מילי דרבנן כחוכא ואטלולא דכיון דאשה זו ודאי נגעה בין בטהרות דרה"ר ובין בטהרות דרה"י וכשנגעה תחילה ברה"י טמאים אלמא בחזקת דם מחזקת וא"כ כשחזרה ונגעה ברה"ר איך אתם מטהרים אמש טמאה ועכשיו טהורה טומאה. דמעיקרא להיכן פרחה כו' עכ"ל. ויש לתמוה על הרשב"א ממשנה ערוכה בפרק ו' דטהרות משנה א' המסוכן פי' ספק חי. ספק מת ברה"י והוציאו לרה"ר והחזירוהו לרה"י כשהוא ברה"י ספיקו טמא וכשהוא ברה"ר ספיקו טהור ר' שמעון אומר רה"ר מפסקת ופי' הר"מ שם דלר"ש אינו טמא אלא רה"י השני ולא הראשון דכיון דהי' אח"כ ברה"ר וטהרתו בחזקת חי ואיך יאמר שהי' לפני זה ברה"י מת והוי כחוכא עיי"ש. ולפי"ד הרשב"א יהי' ג' מחלוקת בדבר דהלל דלא כמאן דהרי רבנן דר"ש לא חיישי התם לאיכא ולר"ש דחייש הרי שהיקל לטהר מטעם איכא וה"נ הי' לטהר מטעם זה אף ברה"י ואולי יש לדחוק וליישב דאף דרבנן לא חיישי התם לחוכא היינו היכי דברה"י טמא וודאי בלי ספק וברה"ר טהור ודאי דהכי גמירי מסוטה ולא חיישינן לחוכא בזה. אבל הכא ברה"י תולין א"כ חכמים מספקא להו אם נטמאו הטהרות וברה"ר שאח"כ יטהר בזה שייך איחוכא דלא שייך גזירות הכתוב על תולין. ומעתה ס"ד דהא דביש לה וסת די' שעתה היינו מטעם דלא להוי כחוכא דבאמת הי' לתלות למפרע ברה"י וכרבנן דר' דוסא לקמן ד' ה' דסברי אף ביש לה וסת טמא למפרע רק משום דברה"ר טהור מדינא לכך אף מטהרין ברה"י משום איחוכא דבהא גם רבנן דר"ש מודו להקל חף ברה"ר משום איחוכא כיון דבלא"ה חומרא היא אף ביש לה וסת לטמא למפרע ונ"מ להיכי שנבעה באחרונה קודם ראיתה ברה"י בטהרות דאז ליבא הפסק רה"י מטמאין להם וכמו דס"ל לר"ש שם דברה"י השני הכל טמא ולזה קמ"ל מתניתין דאינו כן אלא כיצד די' שעתה היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות ופרשה וראתה הן טהורות אע"ג. דלא הי' בהפסק ר"ה

ברש"י ד"ה אלא מעל"ע ממעט ע"י מפקידה לפקידה וטעמייהו דרבנן מפרש לקמן כו'. כגון בדקה עצמה שחרית ומצאה טהורה כו' ערבית כו' דאמרינן לקמן במתניתין פעמים כו' מהר"מ מלובלין דקדק מדברי רש"י דדוקא פקידה של חיוב ממעט כו' עיי"ש בדבריו ובמשנה למלך שהביאו