עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאריה דבי עילאי (ש"ס)

אריה דבי עילאי (ש"ס) קיח

Aryeh deBei Aliyah shas 118 · אריה דבי עילאי (ש"ס) · free full Hebrew text

Open in the reader →

השני וכבר תדין אותם על הדין של מועט ומרובה שהמרובה כשר וזו אמרו במשנה וכ"מ שאין אתה יכול לחלוק את הקינין עד שהוא משל אשה אחת למעלה ולמטה המרובה כשר כלומר תצרף של אותה הנשארת לצד המועטת או לצד שתרצה באם שהן שוות וכנ"ל ואז דינן ממש כמו בתערובות שתי נשים שמספרן אינן שוות שאז המרובה כשר ומעתה נראה במה אשר השמיענו בזה הכלל כו' ודלא כהרב בעל תי"ט ז"ל שכ' וז"ל לא אתי לאתויי מידי כו' והרי נתבאר אופן שנית בכהן אינו נמלך והיא בחובות תו בזו ואינן שוות אשר לעולם הן בתערובות שתי נשים בלבד והן בתערובות נשים רבות בכולן תמיד מספר המרובה כשר וכנ"ל. ועתה בא במשנה ג' לבאר בכהן אינו נמלך האופן שלישית של חטאת ועולה שנתערבו אשר בנמלך אפילו אחד בריבוא ימותו כולן ובאינו נמלך נשתנה דינו והוא אם מספר התערובות הן שוות מספר החטאת כמו מספר העולות אזי אם עשה כולן למעלה מחצה כשר והן העולות ומחצה פסיל והן החטאת. וכן בכולן למטה מחצה כשר והן החטאת ומחצה פסול והן העולות. חציין למעלה וחציין למטה שתיהן פסולות שאני אומר כו' והוא פשוט. ומזה נלמוד לשאינן שוות כמה מהקינין נכשרי בכל אופן משלשת האופנים הללו והוא ג"כ פשוט ומבואר ועתה בא במשנה ד' לבאר באינו נמלך האופן ד' בסתומה ומפורשת אשר כבר נאמר למעלה בנמלך שבכ"מ שיש בתערובות חטאת ועולה יחד אזי ימותו כולן ואפילו באחת מהן רק שאינו ידוע אם הוא עולה או חטאת ג"כ דינו שימותו כולן חבל בכהן שאינו כמלך נשתנה דינו ובתחלה אבאר כמה מן התימא שיש בפי' הרב והוא מה כיון ומה רצה בכל אריכות דבריו שמגלה לנו שהשלשת הקינין האילו שייכים רק לשתי נשים ואחת צריכה שני עולות וחטאת ואחת צריכה שני חטאת ועולה ואצל קן אחד נתפרשו הבעלים ואצל השנית לא נתפרשו וזו שנתפרשו צריכין להקריב לשם בעלים והמותר צריכין להקריב בסתם כל זה הוא מדבריו. ומי יתן ואדע מה הי' אם לא הי' כך כיון שסוף כל סוף לפי דברו השני קינין הם פסולין כי שמא נעשו העולות למטה והחטאת למעלה ומעתה מה היוצא לנו בכל דבריו אלה ותו קשה קושיות התוס' דלא הוי צריך למיתני אלא סתומה ומפורשת דבחטאת ועולה אין מרויח כלום ותו מאי זאת אומרו של הרב שם כיון שכל קן וקן הי' בפני עצמו הלא אף אם נתערב קן סתומה באלף קינין של חטאת ועולות נעשו כל התערובות חציין למטה וחציין למעלה דאז כל החשש היותר לחומרא שמא נעשו כל העולות למטה וכל החטאת למעלה הרי עכ"פ קן אחת מכולן הוא כשר כי אם נחלקת הסתומה הרי היא כשר ואם נעשית כולה למטה הרי נשאר עכ"פ עולה אחת מכל העולות למעלה וכן אם נעשית הסתומה כולה למעלה הרי נשאר עכ"פ מכל החטאת אחת למטה וסוף כל סוף קן אחת הרי כשר דהיינו פרידה מהסתומה ופרידה מהעולות או מהחטאת ואין לומר שהרב רצה וכיון לפרש שדווקא הסתומה בעצמה כשירה ולא מספר הסתומה מעתה גדלה התמי' על אמרם במשנה והיא מתחלקת ביניהן וכבר פי' הרב הואיל ובעירוב לקחם כו' ואפשר שלכל זאת היתה כל האריכות דבריו הנ"ל אך זאת בעצמה הוא מן התימא מה זאת השמיענו משנתינו שכאשר שתי נשים קונין לעצמן קן אחת בשותפות שהיא שייכת לשתיהן פשיטא אין זה אלא תימא ותו מה רצה התנא בזה המשנה הלא גם במשנה שלעיל מזה בתערובות חטאת ועולות ועשאן כולן בצד אחד המחצה כשר הוי מ"ל ג"כ והמה מתחלקת ביניהן וכגון שלקחום מתחלה בעירוב אבל לפי קוצר דעתי נראין הדברים כפשטן ועל הדרך שהתחלתי והוא שאומרם בכאן חטאת ועולה כו' כלומר שיש בכאן שלשת מיני קינין ומין אחד הוא חטאת ועולה כלומר שכבר נתפרשו כל הקינים שבזה המין בכל אחת מהן זה חטאת וזה עולה ומין השני הוא קינין סתומות כלומר שרשות ביד הכהן לעשות בהן מה שירצה אף קינים שלימות למעלה ושלימים למטה רק שיהי' מחצה על מחצה וכאשר כבר פירשתי לעיל ומין השלישי היא קינים מפורשת כלומר שכבר נקבע כל קו מהם לחטאת ולעולה ולא יכול עוד הכהן לעשות קן שלם למעלה או למטה רק שזאת הברירה נשאר עוד בידו לעשות בכל קן איזה פרידה שירצה לחטאת ואיזה שירצה לעולה ואל נטעה לומר מאמרם בפירקא קמא משנה ד' קן סתומה וקן מפורשת אשר שם לא כן הוא כוונתם בענין מפורשת לפי ששם מיירי שיש רק קן אחת מכל מין ובקו אחת אין חילוק כלב בין סתומה למפורשת כי לפי דברי כל עיקר חילוק ביניהן כשיש בכל אחת יותר מקן שאז בהסתומות רשות ביד הכהן אף לעשות קן מצד אחד וקן מצד השני ובהמפורשת אינו כן ואין הרשות בידו כי אם לחצות כל קן וזה לא יצוייר כשיש מכל אחת רק קן אחת ולזאת מההכרח שדעתם באמרם מפורשת שכבר מפורשת לכל ענינים כלומר שכבר קבע לזו חטאת וזו לעולה וכבר מדוייק זאת בלשונם באמרם לעיל קן סתומה וקן מפורשת וכאן במשנתינו לא נזכר כלל מלת קן כי אם חטאת ועולה וסתומה ומפורשת כו'. ונחזור לענינינו שכאשר נתערב שלשת מיני האילו בתערובות גמור יהיו מכל מין קן אחת ויהיו מכל מין קינים הרבה ויהי' מספר התערובות שוות או אינן שוות בכולן דינן כך והוא אם עושה כולן למעלה כו' והוא פשיט. ואם הכהן הי' מחציין כל מספר התערובות מחציתן למעלה ומחציהן למטה אזי כל החשש היותר לחומרא לומר שכל מספר המין של חטאת ועולה נתחלף ונעשו כל החטאת מהן למעלה וכל העולות מהן למטה וכל אותו המין נפסל ומעתה לא כשאר כי אם המין סתומה והמין מפורשת והחשש היותר לחומרא בהם לומר שכל המין סתומה הוא מצד אחד והמין מפורשת מצד השני ומעתה אם מספרן שוות הרי לא נכשר מכל המין כי אם המחצית ונמצא הרי מכל מספר כללות התערובות לא נכשר כי אם מספר הסתומה ואם הסתומות מרובות משל המפורשת הרי כל המספר מה שממנה נגד המפורשת כבר הוא כשר כי המחצית מספר הסתומות הנפסלת למה שהוא מצד אחד הרי מתמלאות במחצית המפורשת שכנגדה מצד השני וכל המותר מה שהסתומה מרובה משל המפורשת אם הוא קן אחד הרי נעשית פרידה למעלה ופרידה למטה וכל הקן כשר ואם היא שני קינים הרי נעשה קן למעלה וקן למטה וכל השני קינים כשירות נמצא אף כשהסתומה מרובה הרי ג"כ כל מספר הסתומה הוא כשר ואם הסתומה מוטע;ת משל המפורשת הרי עכ"פ מספר הסתומה כשר ועוד יותר ולזאת היא אמרם מספר הסתומה ולא המפורשת כי מספר המפורשת אינו נכשר כי אם כשהן שוות ולא כשהיא מרובה משל הסתומה יותר מקן אחת והוא מבואר ואמרם והיא מתחלקת ביניהן ר"ל עם מי שהוא ראוי להיות חלק בה והוא בעלת הסתומה עם בעלת המפורשת כי לכל אחת יש בוודאי המחצית כשר ולזאת עד"מ אם היתה לכל אחת ב' קינין מעתה המה מביאים בשוות ב' קינין ומתנים ביניהם ואם לא הי' משתתפים ביניהן היו צריכין לכל אחת ב' קינין כי באפשר שהיתה לה בהקודם רק ב' חטאת ואפשר רק ב' עולות והוא מבואר אבל בעלת החטאת והעולה איננה ראוי' כלל להיות לה חלק במספר הסתומות שנכשרו כי אפשר שנעשו כל העולות שלה למטה וחטאתי' למעלה ונפסלו כל קיניה והיא צריכה להביא בעצמה ב' קינין אחרים ואם אמנם שפירוש של הרב רבינו אברהם המובא בגמ' בפירוש המפרש לכאורה הוא נכון מאוד אבל אחר העיון יש בה קושי' חזקה כי לפירושו אין מובן כלל לדברי המשנה באמרם אין כשר אלא סתומה וכ' הוא ונ"ל פי' שיעור סתומה עולה וחטאת מן הסתומה ומפורשת עכ"ל וקשה הלא בזאת השיעור בעצמה היא מפורשת והוי לי' למשנה לומר מחצה כשר ומחצה פסול ואין לומר שהמשנה השמיענו באומרה שיעור סתומה כלומר יהי' מספרה מרובה משל מפורשת או מעוטה זה אינו כי לפי פירושו הי' רק כאן שני מיני קינים אחת חטאת ועולה סתומה כי הוא גרס סתומה בלא ויו ומין השני מפורשת וע"כ צ"ל לפי פירושו שהסתומה כבר נקבע לחטאת ועולה רק שהפרידות עדיין לא נקבעו והברירה ביד הכהן לעשות איזה שירצה לעולה או לחטאת והמפורשת אף הפרידות המה נקבעים איזה לעולה ואיזה לחטאת וא"כ כי הוי הסתומות יותר מקן אחד כבר איכא למיחש שמא מהמפורשת נעשית העולות למטה והחטאת למעלה והסתומה קן למעלה וקן למטה ונמצא רק המחצה כשר וצ"ע ובדוחק יש ליישב לפי שבאם שהמפורסת מרובה בכל זאת לא נכשר כי אם