אריה דבי עילאי (ש"ס) קיג

העוף ועכ"פ נולד הספק מקרא דיחזקאל דנבילה וטריפה לא יאכלו הכהנים ולידת הספק הוא מפירושא דקרא כהנים איצטרכי' לי' ומוכח מזה דאין שחיטה לעוף מן התורה א"כ שפיר הני שני דברים דאין שחיטה לעוף מן התורה והא דקאמר כל הארצות עיסה לח"י נמשכים זל"ז והיינו דמוכח ע"כ דאין שחיטה לעוף מ"ה כדי לתרץ קרא דיחזקאל הנ"ל ונולד מזה דע"כ צריך הוכחה מהתירה דאף מחזיר ועי"ז נולד הספק אם לגלות המשפחות

והנה עפ"י איזה דברים פרטיים הנזכרים לעיל בגוף הפלפול נכתב בארוכה יש מקום לתרץ התמי' שתמה בתי"ט בסיף פרק שביעי שבזבחים על המבואר בפי' המשניות לרמב"ם על הפלוגתא דר"מ ור"י ור' יוסי אם מליקת העוף או שחיטות העוף מטהר מידי נבילה דכ' הרמב"ם ור' יוסי מוציא היקש זה לדין אחר ולא יאות כפי כוונתינו לזכור כל הטענות תמה התי"ט וכ' עליו ולא ראיתי שום משא ומתן בהלכה בין ר"מ לר' יוסי יעו"ש והיינו דבתוס' זבחים דף ס"ט ע"ב לא קאמר רק ור"מ לא דריש דיו כו' ומתרץ קרא אשכח ודריש זאת תורת הבהמה והעוף כו' ורק שהתוס' הקשו בד"ה וכי באיזה תורה שיוותה הבהמה לעוף ועוף לבהמה ממה דדריש בחולין דף כ"ז ע"ב מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה כ' וכמו שמבואר גם בתי"ט כאן דכ' איברא דבפרק ב' דחולין דף כ"ז תניא זאת תורת הבהמה והעוף לומר לך מה בהמה בשחיטה כו' והתוס' כתבו דהקישא הוא ואין היקש למחצה כו' ונלפענ"ד להעמיס בכוונת פי' המשניות איזה כוונה עפ"י דרך פלפול והוא עפ"י מה שיש להקשות על תירץ התוס' שתירצו כאן בזבחים דאף דצריך ההיקש של זאת תורת הבהמה מדיש שחיטה לעוף מ"ה דכל מילי דרשינן דהקישא הוא ואין היקש למחצה וכ"כ בחולין דתרתי שמעית מינה דתיקשי עפ"י מ"ש רש"י כאן בזבחים ד"ה דבר שמכשירה ואפי' מליקת קדשים דאי לשחיטה בק"ו אתיא לן א"כ תיקשי אימא לעולם דקאי ההיקש לשחיטות חולין וא"ל דל"ל ההיקש כיון דאתיא מק"ו דהא צריך ההיקש לדיש שחיטה לעוף מ"ה א"כ אין ההיקש מיותר כלל וממילא דלא שייך ואין היקש למחצה כיון דבהיקש אינו מבואר רק שחיטה ולא מליקה ומנ"ל מליקת קדשים וא"ל כיון דשמעינן מההיקש שחיטה שוב ניליף למליקה במה מצינו ז"א וכמ"ש בפנים מאירות במס' זבחים בכוונת דברי רש"י הנ"ל שהוכרח לזה שכ' ואפי' מליקת קדשים דאי לשחיטה בק"ו לא אתיא דאל"כ קשה דהא א"א למיליף במה מצינו מליקה משחיטה אליבא דר"פ דס"ל בדף נ' לבתר למד אזלינן ואם הלמד וההיקש הוא חולין שיב אין דבר הלמד מהיקש חוזר ומלמד בבנין אב. ועוד הקשה בס' קול הרמ"ז דלדברי רש"י דצריך קרא וק"ו ק"ו לשחיטה וקרא שלא נימא דיו דא"כ תיקשי לו לר' יוסי דאמר די' כנבלת בהמה א"כ ל"ל ההיקש ודוחק עצמו דס"ל לר' יוסי מילתא דאתיא בק"ו טרח וכ' לה קרא יוע"ש ונלפעד"נ לתרץ קו' התוס' מה שהקשו דהא צריך ההיקש להא דיש שחיטה לעוף מ"ה וממילא יתורץ גם קושיות הרמ"ז דעפ"ז ניחא שיטות ר' יוסי די"ל עפ"י שיטות ר"מ א"צ ההיקש כלל ע"ז דיש שחיטה לעוף מ"ה ורק דלשיטות ר"מ שיש הוכחה אחרת מן התורה דיש שחיטה לעוף. והנה ביו"ד סי' ס"ב כ' הכו"פ בס"ק ב' שם דבשיטות ר"מ צ"ל דאין שחיטה לעוף מ"ה והיא ממה דפריך בחולין דף ק"ח ע"א דפריך תהני לי' סכין כי' למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה דקי' זו היא רק לשיטות ר"מ דס"ל דמליקה מטהרת מידי נבילה וכמו"ש התוס' שם ד"ה תהני לי' סכין יוע"ש ודברי הכו"פ מוקשים המה דאם ס"ל להתוס' דר"מ ס"ל אין שחיטה לעוף מ"ה מה הקשו כאן בזבחים דף ס"ט ובחולין דף כ"ז על ר"מ דמייתי דמליקה מטהרת מידי נבילה מהקישא דזאת תורת הבהמה והעוף כו'. דצריך הקישא להא דיש שחיטה לעוף מ"ה אלא ע"כ דהא דכ' התוס' בחולין דף כ"ח הנ"ל ד"ה תהני לי' סכין דפריך למ"ד אין שחיטה להעוף מן התורה היינו דאם אותו המ"ד ס"ל כשיטות ר"מ דמליקה מטהרת מידי נבילה תיקשי דתהני לי' סכין כו'. ועכ"פ יש מקום לומר דהא דס"ל לר"מ ששחיטה לעוף מן התורה א"צ ללמוד כלל מהיקש דזאת תורת הבהמה והעוף ורק דלשיטות ר"מ איכא הוכחה אחרת והוא עפ"י מ"ש התוס' בזבחים דף ס"ח ע"א ד"ה אימור דאמר ר' יהושע להקשות דלמ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה וגם חילין שנש"ב לד"א למה איצטרך קרא לחטאת העוף שבאה על הספק כו'. ותירץ דאתי' קרא למימר להביא על הספק כמו בבההה אשם תלוי. והנה כבר הבאתי לעיל דף קע"ח ע"ב דברי שושנת העמקים שהקשה בכלל י"א דלמ"ד ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא ל"ל קרא דחטאת העוף באה על הספק כיון דמחויבת להביא מדאורייתא מספק וכתבתי לעיל דעפ"ז יש להוכיח מתירץ התוס' דתירצו דאתא קרא למימר להביא על הספק כמו בבהמה אשם תלוי דע"כ לא ס"ל להתוס' כשיטות הסוברים דספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא דלדידהו כבר כתבו המרי"ט ופר"ח דלשטתיהו לא בעינן באשם תלוי חתיכה א' מב"ח ורק דאף בספק חלב ספק שומן בחתיכה אחת ג"כ מביאין אשם תלוי א"כ כיון דכבר מוכח מאשם תלוי מהא דיש אם למסורת ומצות כתיב דאף בחתיכה אחת בלבד מביאין אשם תלוי ממילא נשמע דאף חטאת העוף באה על הספק דא"ל דצריך קרא דיהי' נאכל ג"כ וא"ל דיש לאסור משום דגבי חטאת העוף איכא איסור נבילה ע"י המליקה דז"א כיון דקיימו התוס' בשיטות המ"ד דאין שחיטה לעוף מ"ה א"ר אין המליקה נבילה כלל וע"כ דס"ל להתוס' כשיטות הסוברים דספיקא דאורייתא שרי' מדאוריי' והא דבאמת הצריכה התורה להביא חטאת העוף מספק הוא כמ"ש מהרי"ט ובפר"ח משום דמכשיר שאני והקרבן בא להכשירה בקדשים ועכ"פ צריך קרא ע"ז אך אמנם הנה עפ"י מ"ש לעיל והבאתי דברי הכפות תמרים שמתרץ הנוסחא ישינה שהביא הכ"מ דהרמב"ם מודה דבספק כרת ספיקא לחומרא והבאתי עוד ראי' לזה ממשנה דכריתות דף ח' ועפ"ז א"צ לתירוצם של המהרי"ט ופר"ח דחטאת העוף הבאה על הספק משום דמכשיר שאני רק יש לתרץ עפ"י שיטות הראב"ד בפרק שלישי מהל' ביאות מקדש הל' ט' ובפרק י"ח מהל' פסילי המוקדשין הל' י"ד דחולק הראב"ד על הרמב"ם וס"ל להראב"ד דמחי"כ הוא בחיוב כרת לקודש ולמקדש עפ"ז נסתר תירץ התוס' דאתיא קרא למימר להביא על הספק כמו בבהמה אשם תלוי כיון דבספק כרת לחומרא מדאוריי' א"כ ידענו ממילא כמו שציותה התירה להביא אשם תלוי מחמת דזדונו כרת כמו כן צריכה להביא חטאת העוף מספק אף אם לא הי' כתיב קרא ונשאר קו' התוס' דל"ל קרא על חטאת העוף הבא מספק. והנה הגם דהכפות תמרים כ' דאף לשיטת זו דזדונו כרת מודה הרמב"ם דספיקו לחומרא מ"מ הוא דווקא בחתיכה א' מב"ח דמייתי אשם תלוי אבל בחתיכה א' ספק חלב ספק שומן דלא מייתי אשם תלוי לא הוי ספיקו לחומרא. ומביא כן מתשובות הב"י הוא דווקא למאי דקיי"ל דבעינן לגבי אשם תלוי חתיכה אחת מב"ח דווקא אבל אליבא דר' מאיר דקאמר בכריתות דף י"ח דר' מאיר בשיטות ר"א קאי דלא בעי באשם תלוי חתיכה א' מב"ח שפיר קסה קו' התוס' דל"ל קרא להביא חטאת העוף מספק דממילא ידענו דלחומרא מדאורייתא בספק כרת וכמו שכבר גילתה התירה שמביאין אשם תלוי אף בחתיכה א' ספק חלב וספק שומן כן ממילא נשמע דמביאין חטאת עוף על הספק כיון דאית בה כרת לאכול קודש או לכנס למקדש. ומה גם דאפי' למ"ד דבעינן חתיכה א' מב"ח גבי אשם תלוי, ג"כ דעת הבני שמואל ומהרי"ט שהובא בכפות תמרים שם. וגם שו"ת פני משה ס"ל כן דאעפ"כ בחתיכה ספק שומן ספק חלב מודה הרמב"ם דספיקו לחומרא בדבר שיש בו חיוב כרת. ועכ"פ לדר"מ דס"ל דמביאין אשם תלוי אף בחתיכה אחת בלבד בוודאי נסתר תירץ התוס' ותיקשי קו' התוס' דל"ל קרא להביא חטאת העוף על הספק ועפ"י הדברים המבוארי' כאן קשיא עוד קושיות התוס' אפי' למ"ד יש שחיטה לעוף מ"ה דהגם דלמ"ד יש שחיטה לעוף מ"ה יש מקום לומר דאיצטרך קרא שיהי' דינו של חטאת העוף הבאה על הספק ממש כדין חטאת העוף הבאה על הוודאי דנאכל ואשתרי מליקה לגבייהו דכהנים כן חטאת העוף ג"כ נאכל אף דבאה רק על הספק דממילא הוי ספק טריפה בין למ"ד אינו מחזיר סימנים אחורי עורף ומכי תבר שדרה ומפרקת איטרפה לה כו'. ובין למ"ד מחזיר סימנים כו'. מ"מ כיון דקיימינן דיש שחיטה לעוף מ"ה הרי בעי שחיטה בסכין דווקא ולא בצפורן ולדידי' לא אמרינן