אריה דבי עילאי (ש"ס) קיב

דתני לוי לכל חטאתם ומוכח מזה דלמ"ד אין שחיטה לעוף מ"ה דאף מחזיר סימנים ור' יוחנן לא ס"ל כברייתא דתני לוי וליכא הוכחה מהפסוק דאף מחזיר סימנים ממילא דליכא לתרץ כתירוץ רבינא סד"א הואיל ואישתרי מליקה דאיכא למימר כקושי' התוס' דמצותו בכך ודהוכחה שני' שכתבתי דכי היכי דלא תיקשי ל"ל קרא על חטאת העוף דבאה על הספק דנימא דקמ"ל קרא דאף בחטאת העוף הבאה על הספק אף מחזיר והיינו דאי בעי מחזיר סימני' ואי בעי לא מחזיר סימנים זה לא ס"ל לר' יוחנן מטעם כיון דבכל הספיקות שבתורה אף דספק מדאורייתא שרי' מ"מ היכי דאיכא לברורי צריך לברר בדוקא והיינו כיון שיכול לברר למה נפגע בספק איסור דאורייתא א"כ איך נימא בחטאת העוף על הספק ההיפוך דאף דיכול לקיים המצוה של הבאת חטאת העוף על הספק באופן שלא יפגע בספק איסור דאורייתא דהיינו שיחזיר סימנים אחורי העורף אעפ"כ מותר לו אף שלא להחזיר ושיתגע בספק איסור דאורייתא והנה בכדי שיהי' לראי' ע"ז מן התורה דבספיקא דאורייתא צריך לברר בדוקא ודלא נימא כדעת הרשב"א להר"ן שע"כ מוכח מזה שהביאו לראי' נגד דעת הרמב"ם מהא דמביא הגמ' בפ"ק דחולין על מנא הא מלתא דאזלינן בתר רובא אתי' משבירת עצם בפסח כו' בע"כ דסבירא לי' להרשב"א והר"ן דלא כמו שתירץ המהרי"ט דעכ"פ במקום דאיכא לברורי צריך לברר הספק ורק ס"ל להרשב"א והר"ן דכיון דהוי הדין דכל ספק שרי' מדאורייתא א"צ לברר הספק כלל וכמו שהוא אליבא דמסקנא והאמת דקיי"ל דאזלינין בתר רובא ובהר חזקה וקיי"ל דא"צ לברר כלל מדאורייתא ורק דמדרבנן צריך לברר וכמ"ש בקונטרס באריכות קצת דהא דבאיכא לברורי צריך לברר הוא רק מדרבנן וכן גבי הא דאזלינין בתר חזקה דמוכח מדאורייתא דאף דיכול לעשות בדרך שאין בו ספק כלל כגון ע"י דרא דגברא אעפ"כ א"צ לטרוח בזה כלל כיון דסמכינן על החזקה ומבואר מזה בס' גנת וורדים כלל ס"א דף ס' ע"ד במה דמפלפל שם אליבא דר"מ דחייש למעוטי אי חיישינין גבי חזקה יוע"ש ולזאת בכדי שלא נימא כסברא זו ורק שנכריח דספיקא מדאורייתא צריך לברר ממילא דצריך להביא ראי' ע"ז מן התורה ובכדי שיהי' נדחה בזה מה שיש מקום לומר דהתורה בא ללמד דגם בחטאת העוף הבא על הספק אף מחזיר ואם רוצה אינו מחזיר ומה שהבאתי ראי' ע"ז לעיל דבספק דאורייתא צריך לברר מהא דקאמר ר"ז בטעמא דבעינן באשם תלוי חתיכה א' מב"ח משום דאפשר לברר איסורו הנה ראי' זו כתבתי רק לפום רהיטא ובדרך שקלא וטרי' אבל באמת היא ראי' חלושה שאפשר לפקפק ולומר דמנ"ל זה דטעמא דקרא דבעי חתיכה א' מב"ח הוא משום דאפשר לברר איסורו ואף דכתבתי לדייק מדברי מהרי"ט דגם לטעם דאיקבע איסורו מ"מ נילמד זה מהא דיש אם למקרא ומצוות כתיב וכמו כן נימא לר"ז דאפשר לברר איסורו דנילמד זה מהא דיש אם למקרא ומצוות כתיב מ"מ עכ"פ ליכא הוכחה אם טעמא דקרא משום דאפשר לברר איסורו או טעמי' דקרא משום דאיקבע איסורא וממילא ליכא הוכחה דספק דאורייתא אף דשרי מדאורייתא מ"מ היכי דאיכא לברורי צריך לברר בדוקא אך אמנם מן הוכחה זו שעפ"י תירץ מהרי"ט שכ' דקרא דספק ממזר אתי לאוריי' לן דאף מי שיודע פיסולה אינו רשאי לגלותו וכדכתבתי בביאור הדברים משום דשאר הספיקות צריך לברר הספיקות מזה יש ראי' והוכחה גמורה דצריך לברר הספיקות בדוקא א"כ ר' יוחנן אזיל לשיטתי דס"ל משפחה שנטמעה נטמעה ושאסר לגלות פסולה וכדקאמר ר' יוחנן היכלא בידינו אבל מה אעשה כו' והיינו דמוכח זה כתי' המהרי"ט דקרא דממזר ספק יבוא היינו להורות שמי שיודע פסולה אין רשאי לגלות וממילא מוכח מזה דכל ספיקות שבתורה צריך לברר א"כ לשיטות ר' יוחנן לא מצי לתרץ דכהנים איצטרכי' לי' כו'. והנה בהא דמשפחה שנטמעה נטמעה איכא פלוגתא וכדקאמר בגמ' על הא דאר"י היכלא בידינו כו' סבר לה כר' יצחק כו' וכן אביי אמר אף אנן נמי תנינא משנה דעדיות משפחת בית צריפה הי' בעבר הירדן כו'. ולעיין בפ"י בקידושין דף ע"א בגמ' אמר ר' חמא בר' חנינא כשהקב"ה מטהר שבטים שבטו של לוי מטהר תחילה כו' וגם ברש"י ד"ה כסף מטהר כו' ולעיין בס' המקנה שם על דברי הפ"י ובמה שמקשה שם בס' המקנה וכי יפלגו האמוראים בפלוגתא דתנאים דפליגי ר"מ ור' יוסי אם ממזרים טהורים לעתיד לבוא ובמה שמתרץ שם ועכ"פ איכא פלוגתא בזה אי עתיד אליהו הנביא לגלות משפחה שנטמעה אי לא. והנה מבואר במהרי"ט דף ה' ע"ג הנ"ל שכ' שם אחר שכ' ועוד אני מוסיף כו' משפחה שנטמעה כלומר שמי שיודע פיסולה אינו רשאי לגלותה כו' דכ' שם אח"כ דכיון דאין בין עוה"ז לימות המשיח לענין מצות כלום וכי היכי דחזינין דאליהו הנביא לא יגלה משפחות כו' אף אנו אין עלינו לגלות כו' יעו"ש. וכן מבואר בר"ן בקידושין ריש פרק עשרה יוחסין דף ר"מ סוף ע"א שם וכיון דבפלוגתא זו תלוי ממילא אם בשאר ספיקות שבתורה צריך לברר וממילא דתלוי בזה אם יש לפרש פסוק דיחזקאל כמו שאמר רבינא כהנים איצטריך לי' א"כ שפיר הורה ר' יוחנן בצחות לשונו דאמר פרשה זו אליהו עתיד לדורשה טעמו ונימוקו דלא ניחא לי' לתרץ ולומר כהנים איצטריך לי' כו'. והיינו דבלשון זה דקאמר אליהו עתיד לדורשה משום דאינו דומה כאן להלשון דמבואר בש"ס תיקו דמבואר בתוי"ט סף מס' עדיות דממה דכתיב הנה אנכי שולח וגו' והשיב לב אבות וגו' רגילין לומר דחשבי נוטריקין תשבי יתרץ קושיות ואבעיות אעפ"י שמשמעותה תהא קאי כו' יוע"ש דהיינו מה שקשה אי שהוא ספק יפרש לנו אליהו התשבי ועכ"פ בביאור גמור ויהי' צריך לפרט לנו הדברים במפורש באר היטב משא"כ כאן כשיבוא אליהו ולא ירצה לגלות המשפחות דאז נדע דיש הוכחה מן התורה ממה דכתיב ספק ממזר יבוא דמשפחה שנטמעה נטמעה ושאסור לגלות את פיסולה וממילא דאז נדע דבשאר ספיקות צריך לברר וממילא דליכא לפרושי פירושו דהאי קרא דכהנים אצטרך לי' כו' א"כ בצחות הלשון דאליהו עתיד לדורשה הודיע ר' יוחנן טעמו ונימוקו שאינו רוצה לפרש הפסיק דכהנים איצטרכא לי' כו' משים דזה תלוי בביאת אליהו אם יגלה המשפחות. ובזה הפלפול הנ"ל שנתבאר בארוכה יש לפרש גם המאמר דקדושין דף ע"א מה דהי' כוונת ר' פינחס לומר שני הדברים של אין שחיטה לעוף מן התורה וגם כל הארצות עיסה לארץ ישראל כו'. דהנה מהא דאמר כל הארצות עיסה לח"י כו' מוכח דלא אמרינן משפחה שנטמעה נטמעה דאם הוי אמרינן משפחה שנטמעה נטמעה מה נ"מ בהא דכל הארצות עיסה לא"י כנ"ל דא"ל דהנ"מ הוא משום דהגם דלא רצו חכמים לגלות מ"מ מוסרין אותם לבניהם ולתלמידיהם כו' כמבואר שם בקידושין דזה הוא רק בצנעה משא"כ כאן גבי ר' פינחס דהי' בפרהסיא בבית המדרש א"כ נראה מזה דקאמר כל הארצות עיסה לא"י כו' דאי אמרינן משפחה שנטמעה נטמעה כו' אך מזה דקאמר טלוני בערוסה ורוצו וכפירש"י רוצו שלא יצטרך לגלות המשפחות דנראה קצת כמו סתירה דהא דאסור לגלות המשפחות הוא משום דמשפחה שנטמעה נטמעה וע"כ צ"ל דלא ברירא ליי לר' פינחס הך דין בבירור אם משפחה שנטמעה נטמעה ושאסור לגלות השפחות ולכך הי' חושש לשני הספיקות ורק לגלות דכל הארצות עיסה לא"י ואעפי"כ שלא לגלות המשפחות ולכך אמר כשאני אומר שני דברים בבהמ"ד טלוני בעריסה ורוצי כדי שלא יגלה המשפחות במפורש ובגילוי גמור למקום הספק של רבי פנחס י"ל דפי' מזה אם מפרשינן הא דכתבה התורה ספק ממזר יבוא דבא להורות דא"צ לברר הספק ואף דבשאר הספיקות שבתורה צריך לברר הספק מ"מ בממזר א"צ לברר הספק משום דהי' ר' פנחס מסופק גם בזה אם בכל הספיקות שבתורה צריך לברר ונמשך לו זה הספק ממה דהי' מפרש קרא דיחזקאל דנבילה וטריפה לא יאכלו הכהנים דכהנים איצטריכו לי' וכמו שמתרץ רבינא אמנם קשה ע"ז דמצותו בכך וצ"ל דאין שחיטה לעוף מ"ה ואם מחזיר סימנים לא הוי נבילה ולא טריפה א"כ צריך לזה הוכחה מן התורה דאף מחזיר סימנים ועל הוכחה זאת יש להסתפק אם ההוכחה הוא מדאיצטריך קרא על חטאת העוף הבאה על הספק וע"כ דבא להורות דגם בחטאת העוף הבאה על הספק ג"כ אי בעי מחזיר סימנים ומוכח מזה דבכל הספיקות שבתורה שמותרים מן התורה דא"צ לעשות כלל על דרך שהוא ברור בלי ספק כלל או דנימא דההוכחה הוא מברייתא דתני לוי דלכל חטאתם לרבות חטאת