אריה דבי עילאי (ש"ס) קט

יש שחיטה לעוף מ"ה אז אינו נאכל גם מדאורי מדאורייתא חטאת העוף הבאה על הספק ורק דוקא למ"ד אין שחיטה מ"ה לעוף נאכל מדאורייתא משום דליכא איסור כלל כשמחזיר סימנים א"כ י"ל דלמ"ד יש שחיטה לעוף מ"ה לק"מ קושי' התוס' דמצותו בכך כיון דהמצוה היא להביא גם על הספק חטאת העוף ואעפ"כ אינו נאכל מוכח דע"כ אכילת הקרבן אינו מכלל המצוה וע"כ דזה אינו מכלל המצוה שיהי' נאכל בדוקא וא"כ אינו דומה לכלאים בבגדי כהונה דפרכינן שכן מצותו בכך משום שלא מצינו שום עבודה שלא יהי' בלביסת בגדי כהונה שהם כלאים וכן גם עבודה לא הותר אלא במקום שהוא מצוה ללבוש הבגדים שהם כלאים וכאשר תירץ בזה שאגת ארי' סי' כ"ט הא דהקשה שם על דעת הראב"ד בפ"י מהל' כלאים דאף שלא בשעת העבודה אין איסור כלאים בלבישת בגדי כהונה ומקשה השאג"א דלפ"ז מה פריך הגמ' מה לכלאים שכן מצותו בכך דהא אפי' שלא במקום מצוה הותר לגמרי בבגדי כהונה ומתרץ דמ"מ גבי עבודה לא הותר שלא במקום מצוה. ורק דמגו דהותר במקום מצוה הותר כמי שלא במקום מצוה והרי במקום מצוה שהיא עיקר הגורם להתיר נמי שלב"מ ובמקום מצוה מצותו בכד משא"כ בטריפה שלעולם אין מצותה בכך שהרי אפשר בכשרה יעו"ש א"כ ה"ה כאן בחטאת העוף י"ל דלא שייך מצותו בכך שהרי הקרבן כשר אף בלא אכילת כהנים ורק דמרבינין מקרא דלכל חטאתם דכהנים מותרים לאכלו וכדאמרינן בזבחים דף מ"ד ע"ב סד"א נבילה הוא כו' ועכ"פ הלא מוכח מהא דגבי חטאת הבאה על הספק דנקרב ואינו נאכל מחמת ספק נבילה וכדאמרינן בברייתא דנזיר מנין לחטאת העוף הבאה על הספק שאינו נאכל כו' מוכח מזה דעיקר המצוה הוא רק הבאת הקרבן אף שאינו נאכל א"כ שוב א"א לומר בחטאת העוף שהוא על הוודאי שכן מצותו בכך וכ"ז למ"ד דיש שחיטה לעוף מ"ה דלדידי' חטאת העוף הבאה על הספק אינו נאכל שפיר מצינן לתרץ קו' התוס' דלא תיקשי הא מצותו בכך משא"כ למ"ד אן שחיטה לעוף מ"ה דאז באמת חטאת העוף הבאה על הספק ג"כ נאכל מדאורייתא וכמבואר בתוס' דנזיר הנ"ל הגם דאכילתו היא מצד שאין בו דררא דאיסור כלל כשמחזיר סימנים אחורי עורף ד"ש חילוק בין כשבא חטאת העוף על הספק דצריך להחזר סימנים בדוקא כדי שיהי' נאכל משא"כ כשבא על הודאי דמרבינין מקרא דלכל חטאתם דיכולים הכהנים לאכול ולא אמרינן דנבילה היא והיינו ע"כ דרשאים אף שלא להחזיר סימנים וכדקיי"ל אף מחזיר ואף כשאינו מחזיר ג"ב נאכל משא"כ חטאת העוף הבא על הספק דאינו נאכל כ"א כשהחזיר סימנים דוקא סף כל סוף כיון דבודאי הוא מחזיר סימנים בכדי שיהי' נאכל א"כ עכ"פ בין חטאת העוף שעל הספק ובין חטאת העוף שעל הוודאי נאכלים המה ועי"ז נוכל לומר שגם האכילה שבחטאת העוף היא מעיקר המצוה של הבאת הקרבן ולכך נוכל להקשות קו' התו' שכן מצותו בכך ומחמת שעיקר קושי' התוס' רק למ"ד אין שחיטה לעוף מ"ה שפיר תירצו כפירושו של הכתנות אור דכיון דלדידי' לא תו' נבילה דהא א"צ לדידי' שום שחיטה עד דנימא דשחיטה לא מהני במחובר דהיא הציפורן ורק נחירה מהני לדידי' ורק דהוי טריפה מחמת שבירת השדרה ומפרקת וכי מחזיר סימנים ל"ה אפי' טריפה והרי התורה ריבתה מקרא דלכל חטאתם דא"צ בדוקא להחזיר ורק כשאר מצות מליקה דאף מחזיר ואעפ"כ יהי' נאכל לכהנים א"כ שוב לא שייך מצותו בכך

אך אמנם בצד השני שצדדתי לומר דאף למ"ד יש שחיטה לעוף מ"ה ג"כ נאכל חטאת העוף הבאה על הספק מחמת דריבוי דקרא להביא חטאת העוף על הספק הוא להביאה כדרך שמביאין על הוודאי דגם נאכל וכמו דמשמע ומוכח מדברי התוס' בזבחים דף ס"ח וכתבתי לצדד שגם מדברי התוס' דנזיר לא יהי' סתירה ע"ז דעכשיו נסתר כל מש"כ הנה יש מקום לתרץ הקו' הנ"ל שהקשיתי על פירושו של כתנות אור בסיגנון הנ"ל ורק באופן אחר ולומר דהא דקאמרינין כהנים איצטריך לי' הואיל ואישתרי מליקה כו' י"ל דהוא ממה דנאכל חטאת העיף הבא על הספק וכמו דקיימינן עכשיו בסברא זו דנאכל אף למ"ד יש שחיטה לעוף מ"ה דממילא דאישתרי מליקה דבזה לא שייך קו' התוס' דמצותו בכך דדוקא בחטאת העוף הבאה על הוודאי דהבאת הקרבן הוא מצוה ודאית שאין בה שום ספק שייך לומר דמצותו בכך כנו דאמרינן גבי כלאים בלבישת בגדי כהונה משא"כ חטאת העוף הבאה על הספק לא שייך כלל מצותו בכך כיון שאינה מצוה ודאית ורק מחמת ספק ובפוט עפ"י מ"ש מהרי"ט ופר"ח דהיינו עפ"י קו' מהרי"ט ופר"ח על הרמב"ם דספק שרי מן התורה מהא דמביאין חטאת העוף על הספק ותירצו משום שמכשיר לאכיל בקדשים א"כ אין הבאת הקרבן מצד שהוא מצוה המוטל על קרקפתא דהאי גברא של המביא הקרבן דהא באשה שים עליה ספק ה' לידות כ' המבואר בכריתות דף ח' אין השאר עליה חובה כיון דבלא"ה מותרת לאכול בקדשים והמצוה שעל האשה להביא קרבן היא רק על הספק ולא נוכל לומר דעצותו בכך כיון דהוא רק על הספק ושע"י הספק היא אסורה לאכול בקדשים ובמצוה ה התורה רק מחמת ספק לא שייך לומר מצותו בכך ודאם הי' מצותו בכך כשאר מצות המוטלת על האדם הי' מהראוי דגם השאר יהי' עלי' חובה וממילא דשוב לא שייך להקסות כקו' התוס' שכן מצוותו בכך כיון די"ל הואיל ואישתרי מליקה לגבי חטאת העוף הבא על הספק דג"כ נאכל מדאורייתא והתם לא שייך הואיל ומצותו בכך אך אמנם זה ניחא למ"ד יש שחיטה לעוף מ"ה דלדידי' הו' נבילה כיון דבעי שחיטה בתלוש ובעי הלימוד דחטאת העוף באם עב הספק כדי שיהי' נאכל וממילא דא"צ לחדס כלל תירוצם של התוס' שכתבו בזבחים דף ס"ח דאתיא קרא למימר להביא על הספק כמו בבהמה אשם תלוי ורק דקרא קמ"ל לענין שיהי' נאכל אבל גוף הבאת הקרבן ידענו מסברא שצריכה להביא קרבן כדי לאכול בקדשים א"כ שפיר י"ל כנ"ל דבחטאת העוף הבאה על הספק לא שייך מצותו בכך משא"כ למ"ד אין שחיטה לעוף מ"ה דכממחזיר סימנים לא הוי אף טריפה הגם דכתבתי לעיל דמוכח מקרא דלכל חטאתם דיהי' נאכל אף כשאינו מחזיר סימנים מ"ע זה שייך דוקא בחטאת העוף הבא על הוודאי כיון דמצות מליקה היא דאף מחזיר אבל בחטאת העוף הבא על הספק דמן הסברא נראה דכיון דבא רק על הספק מהראוי להחזיר סימנים א"כ צ"ל דהלימוד קאתי לאשמועינן על חיוב הבאת הקרבן וממילא תיקשי קו' התוס' בזבחים דל"ל קרא כלל להביא על הספק וצ"ל כתירוצם דאתי לאשעועינן קרא למימר להביא על הספק כמו בבהמה אשם תלוי וכיון דעיקר הקרא הוא רק על חיוב הבאתו כמו אשם תלוי שוב שייך לועד דמצותו בכך ואף אם נאמר דעכשיו דגילתה התורה על חובה הבאת חטאת על הספק דהיא כדרך שמביאין על הוודאי ודאף מחזיר ומ"מ אף באינו מחזיר נאכל מ"מ א"א לומר דאישתרי מליקה גבי חטאת העוף הבאה על הספק ודנוכל לומר גם גבי חטאת הבאה על הספק שכן מצותו בכך כיון דבפירוש כתבה התורה שמחויב להביא חטאת על הספק כמו בבהמה אשם תלוי והוי מצותו בכך ומכ"ש דאיכא למימר דלמ"ד אין שחיטה לעוף מ"ה לא מוכח כלל מחטאת העוף הבאה על הספק דאישתרי מליקה דאימא דמחזיר סימנים ולא הוי נבילה כלל והגם דגילתה התורה על חובת הבאת חטאת העוף על הספק וממילא שהיא נאכל ג"כ מדאורייתא מ"ט אין ראי' מה"ת דנאכל אף כשאינו מחזיר הסימנים. והנה הגם שאני סותר בעצמי את דברי שכתבתי בר"ה והנה בקושי' השני' שהקשיתי על פירושו של כתנות אור כו' דשם כתבתי דגם למ"ד אין שחיטה לעוף מ"ה א"צ לתירוץ התוס' שכתבו בזבחים דאתי קרא למימר להביא על הספק כמו בבהמה אשם תלוי ורק דגם לדידי' י"ל דאתי קרא להורות שיהי' מביאין קרבן על הספק כדרך שמביאין על הודאי דהוא כדרך מצות מליקה דאף מחזיר ושגם באינו מחזיר היא נאכל. הנה כך הוא דרכו של תורה כפטם יפוצץ סלע ומתחלק לכמה טעמים ולכל אופנים לכן אפשר לצדד ולומר עכשיו דאין זה סברא כלל כיון שהלימוד היא רק ההיקש דמה זכר מביא קרבן על הספק כך נקיבה מביאה קרבן על הספק ונהי דנוכל להעמיס דמביא ונאכל כמו כל הקרבנות מ"מ א"א להעמיס דיהי' נאכל אף כשאינו מחזיר סימנים לזאת אפשר לצדד עכשיו שלא לומר כמ"ש שם ואעפ"כ אין סתירה בגיף הדבר שהוצרכתי לתרץ קושייתי הראשונה שעל פירושו של כתנות אור דמנ"ל מהתורה דאף מחזיר סימנים דהרי יש לתרץ כמ"ש בתחילה דמוכח כן מריבוי יא